אגוסטינו קיגי
 | |
| מטבע ועליו דיוקנו של אגוסטינו קיגי | |
| לידה |
1 בדצמבר 1466 סיינה, Republic of Siena  |
|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 1520 (בגיל 53) רומא, מדינת האפיפיור |
| מקום קבורה |
סנטה מריה דל פופולו |
| מקצוע | פטרון אמנות |
| תפקיד |
שר אוצר |
  | |
_(34029492720).jpg)
.svg)
אָגוֹסטינו אנדראה קיגי (באיטלקית: Agostino Andrea Chigi; 29 בנובמבר 1466 - 11 באפריל 1520) היה "האדם העשיר ביותר ברומא"[1] ופטרון אמנות חשוב בתקופת הרנסאנס האיטלקי. זכה לכינוי "הנהדר" (il Magnifico).[2]
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסיינה למשפחת בנקאים עתיקה, עשירה ובולטת. אביו, מריאנו קיגי, שירת כשגריר סיינה לחצרם של האפיפיורים אלכסנדר השישי ויוליוס השני וכך שהתה המשפחה מאז 1487 ברומא. בנק המשפחה הלווה סכומי כסף גדולים לבכירי מדינת האפיפיור ושלט במונופול המסחר במלח במדינת האפיפיור ובממלכת נאפולי וכן במכרות האלום (מינרל חיוני לתעשיות הטקסטיל ועיבוד הקלף) בלאציו.
לאחר שסייע קיגי לבחירתו של יוליוס השני, גמל לו האפיפיור הנבחר בהתירו להוסיף לשלט האצולה המשפחתי של קיגי (שש גבעות ומעליהן כוכב) את סמל משפחתו של האפיפיור, דלה רוברה (עץ האלון), ובמינויו לשר האוצר של מדינת האפיפיור. ב-1511 יצא קיגי מטעם האפיפיור לשאת ולתת (ולרכוש) את תמיכת הרפובליקה של ונציה במלחמת ליגת קמברה. הוא הצליח להתמיד במשרתו גם בשירותו של האפיפיור הבא, לאו העשירי מבית מדיצ'י.
פטרון אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1506–1511 בנה קיגי את ארמונו, וילה פארנזינה, ברובע טרסטוורה. את הוילה תכנן האמן בלדסרה פרוצי מסיינה. קיגי הורה על עיטור קירות המבנה בפרסקאות מאת מיטב אמני התקופה: רפאל, בלדסרה פרוצי, סבסטיאנו דל פיומבו, ג'וליו רומאנו, פייטרו פרוג'ינו ואיל סודומה. הידוע שבין הפרסקאות שצוירו הוא זה של רפאל המתאר את "ניצחון גלתיאה".
אחד משיתופי הפעולה הנודעים והמרהיבים שלו עם הצייר רפאל היה עיטורה של קפלת קיגי בכנסיית סנטה מריה דל פופולו, שם גם נמצא קברו.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיגי חי עם אשתו, מרגריטה סָרָצ'יני (Margherita Saracini), עד מותה ללא ילדים בשנת 1508. לאחר מותה ניהל מערכת יחסים עם קורטיזנה מפורסמת ביופייה בשם "אימפריה", שילדה לו בת בלתי חוקית בשם לוקרֶציָה. במקביל חיזר, ללא הצלחה, אחר מרגריטה גונזגה, בתו של פרנצ'סקו השני גונזגה, מרקיז מנטובה. אימפריה נפטרה ב-1511 ובאותה שנה, בעת מסע עסקים בוונציה, פגש קיגי צעירה נאה בשם פרנצ'סקה אורדסקי (Francesca Ordeaschi) עמה חי כפילגשו, עד שנישא לה כדין בסוף ימיו, תוך שהוא מותיר לה את הונו בצוואה.[3]
קיגי נהנה להפגין את עושרו במשתאות מפוארים שאליהם הזמין את כל שמנה וסולתה של רומא, כולל אמנים, משוררים, אנשי אצולה וממון, קרדינלים ואף האפיפיור לאו העשירי עצמו. במספר אירועים מתועדת השלכת כלי ההגשה, כולם מכסף וזהב, מבעד לחלונות אל נהר הטיבר בסיום הארוחה, כפעולה הפגנתית (הכלים נאספו מיד באמצעות רשתות).[3][4]
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוגוסטינו קיגי מופיע בספרו של דן בראון 'מלאכים ושדים', כאשר הקפלה בו הוא קבור משמשת זירת הרצח של אחד הקרדינלים. בתמונה בערך זה ניתן להבחין בפירמידות שמציין בראון בספרו, ובפרטים נוספים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Felix Gilbert, The Pope, His Banker, and Venice, Harvard University Press, 1991 ISBN 978-0674689763
- Ingrid D. Rowland,'Some Panegyrics to Agostino Chigi', Journal of the Warburg and Courtauld Institutes, Vol. 47 (1984), pp. 194-199
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך על משפחת קיגי, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
- אתר וילה פארנזינה
- אגוסטינו קיגי והאמנים שלו
- ארמון התענוגות של אגוסטינו קיגי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ingrid D. Rowland,'Some Panegyrics to Agostino Chigi', Journal of the Warburg and Courtauld Institutes, Vol. 47 (1984), p. 194
- ^ Agostino Chigi detto "Il Magnifico"
- ^ 1 2 היסטוריה משפחתית באתר וילה פארנזינה
- ^ ארמון התענוגות של אגוסטינו קיגי