אגנס בינאגווהו

אגנס בינאגווהו
לידה	רואנדה
לימודי רפואה	האוניברסיטה הלאומית של רואנדה, University of Rwanda
תפקידים	פוליטיקאית, רופאת ילדים, vice chancellor
פרסים והוקרה	עמית האקדמיה האפריקאית למדעים (2017)

אגנס בינאגווהו (בספרדית: Agnes Binagwhao), נולדה ברואנדה שבאפריקה, היא רופאת ילדים, דוקטורית לרפואה שתחומה העיקרי הוא AIDS ו-HIV. מכהנת כיום כסגנית נשיא האוניברסיטה של שיויון בריאות עולמי ברואנדה. מחקריה עוסקים באיכות חיים, ביישום מחקרים, ובשיפור נתינת עזרה לאזרחי רואנדה ובעיקר לנשאי מחלות מועברות במין (STD).^[1]

קורות חיים

בינאגווהו נולדה ברואנדה שבאפריקה. בהגיעה לגיל שלוש, היא ומשפחתה עברו לבלגיה. במהלך השנים 1984 – 1976 היא למדה רפואה כללית באוניברסיטה (Universite libre de Bruxelles), שבבלגיה. במהלך השנים 1993 – 1989 היא עשתה תואר שני ברפואת ילדים באוניברסיטה (Universite de Bretagne Occidentale) שבצרפת. בינאגווהו למדה רפואה באוניברסיטאות בבלגיה ובצרפת, היא התמחתה ברפואת ילדים ובטיפול באיידס(AIDS\HIV) בשנים 1993 – 1976. בין השנים 2001 – 2006 בינאגווהו הייתה יושבת ראש משותפת בוועדה שעיקר עיסוקה היה ילדים ו – .AIDS/HIV בנוסף היא לקחה חלק משמעותי בתפקידים הבריאותיים ברואנדה, מרצה באוניברסיטאות ופרסמה כמה מאות מאמרים.^[1]

רצח העם ברואנדה

ערך מורחב – רצח העם ברואנדה
רצח העם החל באפריל 1994 והסתיים באמצע יולי .1994, רצח העם בוצע על ידי הרוב בעל הדעה הקיצונית ברואנדה (בני הוטו), אלה תכננו להרוג את המיעוט (בני טוטסי), ואת כל אלה שהתנגדו לרצח העם. יותר מ – 800,000 אזרחים נהרגו במהלך רצח העם, ויותר מ – 2,000,000 אזרחים ברחו מהמדינה. לאחר המלחמה ההרס במדינה היה עצום, רצח העם גרם לפגיעות הן פיזיות והן נפשיות. 75,000 מבין השורדים היו יתומים ששני הוריהם מתו. במהלך רצח העם, אונס היה אחד מכלי "הלחימה", לכן לאחר המלחמה המון נשים קיבלו AIDS בנוסף לפגיעות נפשיות^[2].

במהלך המלחמה סיימה בינאגווהו את לימודיה ב־Universite de Bretagne Occidentale שבצרפת עד השנה 1995 וקיבלה 3 תעודות: תעודה ברפואת חירום, בטיפול בחולי HIV וברפואת חירום לילדים. כאשר הסתיימה המלחמה החליטה בינאגווהו לחזור לרואנדה בכדי לטפל באנשים.^[1]

חזרתה לרואנדה

בשנת 1996 (שנתיים לאחר רצח העם ברואנדה) החליטה בינאגווהו לחזור לרואנדה, עיר מולדתה, בינאגווהו חזרה לרואנדה על מנת לטפל באזרחים החולים ולעזור לרואנדה להשתקם. ברואנדה היא עבדה בבתי חולים ציבוריים למשך כ - 4 שנים, לאחר מכן היא עבדה במשך 16 שנים בתפקידי בריאות ממשלתיים, בתפקידה הראשון היא השתלטה ומיגרה את תופעת ה־HIV/AIDS. בתפקידה השני היא עזרה לשר הבריאות לסדר תקציבים, לשנות ולסדר תוכניות בריאותיות. בתפקידה השלישי בינאגווהו הייתה שרת הבריאות של רואנדה, במהלך תפקידה כשרת הבריאות ביאנגווהו פעלה למען צמצום מחלת הסרטן אשר התבטאה כמחלה נפוצה וקשה מאוד בקרב נשים. בכדי להתמודד עם המחלה, בינאגווהו החלה בקמפיין חיסונים לנשים במדינה, ומעל ל־90% מהילדות בבתי הספר חוסנו נגד וירוס הפפילומה. בינאגווהו עברה מתפקיד לתפקיד מכיוון שרצתה להשפיע יותר ולשנות את מערכת הבריאות ברואנדה^[3].

הרצאות ומאמרים

כיום בינאגווהו מרצה באוניברסיטת הארוורד, מרצה קלינית בבית הספר לרפואה דארטמות' קולג', סגנית לשעבר של נשיא האוניברסיטה שיויון בריאות עולמי (Global Health Equity), עובדת באקדמיה הלאומית לרפואה של ארצות הברית, כיום היא פרסמה יותר מ – 220 מאמרים שעברו ביקורות עמיתים^[4].

פרסים

בשנת 2015 בינאגווהו הרצתה את ההרצאה Medical Research and Capacity Building for Development: The Experience of Rwanda^[5], בנוסף ל"אות" הכבוד של להרצות הרצאה חשובה כמו זו של David E.Barmes היא זכתה בשני פרסים נוספים באותה שנה: את הפרס Roux Prize היא קיבלה את פרס זה על השימוש שלה בנתונים של המחקר (Global Burden of Disease Study) על מנת להוריד את אחוז התינוקות המתים ברואנדה^[6], היא קיבלה את אות ה – Ronald McDonald House Charities על תרומתה לשיפור בריאותם של ילדים^[7]. בשנים 2020 ו־2021 היא הייתה בין מאת הנשים האפריקאיות המשפיעות ביותר^[8]^[9]. בנוסף, בשנת 2021 היא זכתה בפרס L'OREAL – UNESCO עבור תרומתה הניכרת לשיפור מערך הבריאות ברואנדה^[10], היא גם זכתה באות "מובילת בריאות עולמית" (Global Health Leadership) על תפקודה כאשר הייתה יושבת ראש משותפת בוועדה שעיסוקה ילדים וAIDS/HIV ^[11]. בשנת 2022 היא הייתה בין 100 האקדמאים האפוליטיים המשפיעים ביותר בממשלה בתחום ההתמודדות עם הקורונה^[12], והייתה בין הקולות הבולטים בנושא בריאות הציבור האפריקאית על "הזעקה" שלה לשיויון בריאות עולמי וצדק חברתי^[13].