לידה |
19 בספטמבר 1954 (בן 70) קארדיף, הממלכה המאוחדת |
---|---|
ענף מדעי | פסיכואנליזה |
מקום לימודים | |
מוסדות | אוניברסיטת יורק |
פרסים והוקרה | עמית החברה המלכותית לספרות |
אדם פיליפס (נולד ב-19 בספטמבר 1954) הוא פסיכואנליטיקאי ומסאי.
פיליפס נולד בקארדיף,למשפחה יהודית ממזרח אירופה (פיליפס אמר ששם המשפחה המקורי שלהם היה פינקוס, ושונה לפיליפס עקב טעות של פקיד הרישום במשרד הפנים האנגלי). הוא למד ספרות אנגלית במכללת סנט ג'ון, אוקספורד. לאחר קריאת האוטוביוגרפיה של יונג החליט שברצונו להיות פסיכואנליטיקאי. הוא עבר אנליזה אצל מסעוד חאן ולמד במרכז אנה פרויד. משך מספר שנים היה פסיכותרפיסט ראשי במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמשפחה בבית החולים צ'רינג קרוס בלונדון. כיום הוא עוסק בפרקטיקה פרטית.[1]
פיליפס הוא מחברם של ספרים רבים העוסקים בנושאים שונים הקשורים לפסיכואנליזה. הוא פרופסור אורח במחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת יורק והעורך הראשי של התרגום החדש של כתבי פרויד לאנגלית בהוצאת פינגווין.
פיליפס נוהג לעסוק בפסיכואנליזה במשך ארבעה ימים בשבוע ומקדיש יום אחד בשבוע לכתיבה. בכתיבתו הוא ממעט מאוד בדוגמאות קליניות, שכן בעיניו ההתרחשות בחדר הטיפולים היא פרטית לחלוטין. נראה כי פיליפס מקדם גרסה של הפסיכואנליזה המתייחסת בספקנות כלפי הידע של האדם אודות עצמו, כאשר, הוא אומר, "מה שהפסיכואנליזה, במיטבה, עושה זה לרפא אותך מהידע שלך אודות עצמך, ומהשאיפה שלך להכיר את עצמך בצורה קוהרנטית ונרטיבית. אתה יכול לשקם את התשוקות שלך רק אם אתה מאפשר לעצמך לא לדעת את עצמך".[2] קשה לומר שפיליפס הוא תאורטיקן ונראה שהוא איננו רוצה להיות כזה. באופן כללי יחסו אל התאוריה, הפסיכואנליטית ובכלל, הוא יחס מסויג: "הפסיכואנליזה איננה צריכה עוד הפשטות עמומות וסנטימנטליות, פרדיגמות חדשות או עדכונים רדיקליים, היא בסך הכל זקוקה לעוד משפטים טובים".