בית המשפט "שריף" בגרינוק, דוגמה לסגנון הברוניאלי הסקוטי | |
מידע כללי | |
---|---|
אזור גאוגרפי | סקוטלנד |
טווח תאריכים | המאה ה-19 |
מבנים עיקריים | טירת בלמורל |
אדריכלות סקוטית ברוניאלית (באנגלית: Scottish Baronial architecture) או בקצרה הסגנון הברוניאלי הוא סגנון בנייה שהיה נפוץ במאה ה-19 כחלק מהתחייה הגותית בעיקר בסקוטלנד.
למעשה היווה הסגנון אינטרפרטציה מקומית לרוח התחייה הגותית שהייתה נפוצה באירופה. מקורות הסגנון היו באדריכלות הרנסאנס של המאה ה-16 בסקוטלנד, בשילוב עם אופן בניית האחוזות שהיו נפוצות בתקופה ואף הושפע מסגנון הבנייה שהיה נפוץ בצרפת. הסגנון היה קשור מאוד ברוח הלאומיות הרומנטית שהתעוררה בסקוטלנד במהלך התקופה, שבין מוביליה ניתן למנות את סר ולטר סקוט, מכאן ניתן להבין את חשיבות הסגנון שכן היה ייחודי לסקוטלנד ונשען על המורשת הסקוטית.[1]
סגנון הבנייה הברוניאלי היה שונה מסגנון התחייה הגותית בעיקר בדגש על מאפייני טירה עם אלמנטים רבים הלקוחים מעולם הביצורים, בהם צריחים וצריחונים (לרוב מעוגלים), בנייה לגובה (בדומה למגדל עוז בטירה) ושימוש בגימור שינות חומה דקורטיבי.
מאפיינים נוספים כוללים שימוש נרחב בצריחים מחודדים, אך בשונה מאלו הנהוגים בסגנון התחייה הגותית בסגנון הברוניאלי אלו בדרך כלל מעוגלים ומסתיימים בחרוט, מאפיין נוסף שייחד את הסגנון הברוניאלי הוא שימוש נרחב בקרניזים דקורטיביים לאורך הקירות החיצוניים. במפגש הקיר החציוני עם הגג המשופע היה נהוג לבנות המשך לקיר ולסיים אותו באלמנט מדורג לאורך זווית השיפוע של הגג, מאפיין זה נהוג גם לדוגמה בבתים טוריים ההולנדים.
בהתאם להשפעת ביצורי ימי הביניים ואחוזות הרנסאנס הסקוטי, ניתן לראות מאפיינים דקורטיביים רבים כגון שימוש בתבליטים הרלדיים ולעיתים ישנה העדפה לבניית חלונות קטנים (בעיקר לאורך הצריחים) המזכירים את תצורת חרכי הירי הנהוגים בטירות.
ניתן לראות מבניים ברוניאלים בעיקר בקרב אחוזות וטירות שנבנו או שוקמו במהלך המאה ה-19, כמו גם רחובות ומבני ציבור בערים הגדולות של סקוטלנד שנבנו גם הם בתקופה. כך לדוגמה מספר מבנים בעיר העתיקה של אדינבורו לאורך המייל המלכותי ושכונות נוספות מהתקופה. מעבר לגבולות סקוטלנד ניתן למצוא דוגמאות נוספות לסגנון זה בעיקר באירלנד וקנדה בנוסף למבנים בודדים ברחבי האימפריה הבריטית לשעבר שהושפעו אף הם מהסגנון.