ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
מדינה | לבנון |
---|---|
מחוז | צפון לבנון |
נפה | נפת זע'תרא |
גובה | 1,500 מטרים |
קואורדינטות | 34°17′31″N 35°57′16″E / 34.291944°N 35.954556°E |
http://www.zgharta.gov.lb/municipality/ | |
אהדן (בסורית־ארמית: ܐܗܕܢ; בערבית: إهدن) היא עיירה נוצרית במורדות הדרום־מערביים של הר מקמל ברכס הר לבנון.
אהדן נגזר מהשפה הארמית, ומשמעותו "בסיס ההר". מיקומו של אהדן בבסיס הר מאר סרכּיס תומך בהסבר זה.
העיר ממוקמת 1,500 מטרים מעל פני הים, והוא 31 ק"מ מזע'רתא, ו־110 ק"מ מביירות (בירת המדינה).
אהדן הוא אתר נופש ומרכז תיירות מפורסם.
הבישול הייחודי בעיר היא אחת האטרקציות התיירותיות הבולטות ביותר באהדן, במיוחד בקיץ.
העיירה ממוקמת בצד הצפוני המרכזי של הר לבנון, בגובה 1,500 מטר מעל פני הים (בכיכר מידאן). המקום ידוע באקלים היבש, במקורות המים, וביערות שבהם עצים בני מאות שנים.
שורשי ההתיישבות בעיר נעוצים בתקופה הפרהיסטורית. בני התרבות שהתיישבו לראשונה במקום התפרנסו מחקלאות באדמות המושקות על ידי מים מנחלי הרים.
אהדן היה בעבר אתר משמעותי לאמונות פוליתאיסטיות שבו נמצאו מקדשים רבים ופסלים עצומים כגון "בעל לבנון", "אל השלג" ו"אלוהי השמש".
בשל הרס גדול שפקד את אהדן לאורך ההיסטוריה, רוב הפסלים והמקדשים האלה נהרסו. סלעים ענקיים שנותרו פזורים על פסגות הר, כמו גם אבנים גדולות ששימשו לבניית חלק מהכנסיות שלה, עדיין מרמזים על אותה תקופה.
כתובת ביוונית נמצאה על קיר הגן החיצוני של כנסיית מר־מאמא, שם רובה נמחק לאורך הזמן. שני קווים עדיין נראים בחלק התחתון. תאריך גלוי גם לשנת אלכסנדר 584, המקבילה ל־282 לספירה. הכתובת השנייה היא בצורת מספרים יווניים הכתובים על קבר ליד הכנסייה, אך בקושי ניתן היה לזהותם. כמו כן נמצאה כתובת סורית:
בשם אלוהים המסוגל להחיות את המתים. בשנה אחת של אלכסנדר… מרקוס חי ומת.
בסוף המאה ה־6 התנצרו בני אהדן. כוהני הדת המרונים של מרון סייעו להמירם לנוצרים ולשייכם לכנסייה המרונית. הם בנו מספר כנסיות על גבי המקדש האלילי ההרוס, תוך שימוש באבניו לבניית כנסיית מאר מאמא, מאר בוטרוס, מאר יוהאנה, מאר ע'אלב ומאר איסטפן. בנוסף, הם הרימו צלבי אבן ענקיים על ראש ההר.
בשנת 1264 תושבי אהדן תמכו בצלבנים במהלך מסעי הצלב בקרב על העיירה טריפולי. בשנת 1283 פלש צבא הסולטן הממלוכי קלוון להר לבנון ושרף את הכפר כליל. תיאור קצר של ההיסטוריה של אהדן נמצא על ידי אחד מתושביו שנמלט מהפלישה וההרס הממלוכיים בשנת 1283.
האב לה מונס הישועי קבע כי ישנם שלושה כתבי קודש בכנסיית מאר מאמא, שניים כתובים ביוונית ועוד אחד בסורית.
בשנת 1610 הוקם בית הדפוס הראשון במזרח התיכון סנט אנתוני ממנזר קוּזְחַיַּא (אנ') ליד אהדן.
תיעוד מהמאה ה־19 על הכפר:
אהדן הוא כפר ישן מאוד הממוקם בצפון הר לבנון. בעבר הוא היה ידוע בשם 'פצ'ילאסאר', הגייה פרסית שפירושה 'גן העדן של האזור'. הוא שופע מים מתוקים, עצים, וזרם מים עוצר נשימה בשם מר־סרקיס נובע מההר המזרחי.
כיום האנשים מתגוררים בבתיהם באהדן בעיקר במהלך חודשי הקיץ. הגירה שנתית זאת עולה בקנה אחד עם ציון יום הצלב, 15 בספטמבר, ובסביבות זמן חג הפסחא.
בשלהי המאה ה־20 אהדן חוותה תנופת בנייה והתרחבה אל מעבר לגבולותיה הישנים, ונבנו בה וילות ודירות מודרניות. פותחו כבישים חדשים וישנים שהורחבו כדי להתמודד עם נפח התנועה. ישנם מרכזי קניות שונים, חנויות מיוחדות, שירותי בריאות הניתנים בבית חולים ציבורי הפועל לאורך כל השנה, בנוסף למרכזים רפואיים, מרכז דואר וטלפון, בתי ספר הפועל בתקופת הקיץ. אהדן הוא אתר לאירועי אמנות כגון אירוח של גלריות תרבות ואמנות, תיאטרון במה, הצגות באוויר הפתוח, הרצאות ופורומים שנערכים על ידי תושבי זע'רתא והוגים ואינטלקטואלים לבנונים.
הכנסיות הקדומות ביותר באהדן הן הכנסיות שנבנו על מקום מקדש פגני.
מקדש פגאני גדול נבנה על ידי סלאוקוס הראשון, מפקד בצבא אלכסנדר הגדול, שהקים פסל של "אל השמש" בקרבת מקום. המקדש והפסל נהרסו בסביבות 60 לפנה"ס על ידי המפקד הרומאי פומפיוס. לאחר התנצרות בני אהדן, בנו מאבני בית המקדש ההרוס חמש כנסיות על מתחמי המקדש כסמל לניצחון הנצרות על הפגאניזם.
הכנסיות מצפון לדרום הן:
ישנן מקומות רבים של פולחן נוצרי באהדן, כולל כנסיות, מנזרים, מנזרים ומקדשים, כגון:[1]
קתדרלות
כנסיות
מנזרים