אוגוסט ובר

אוגוסט ובר
August Weber
לידה 10 בינואר 1817
פרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 1873 (בגיל 56)
דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוגוסט וברגרמנית: August Weber ‏: 10 בינואר 181711 בספטמבר 1873) היה צייר גרמני מבית הספר לציור בדיסלדורף.[1]

ובר החל את לימודיו כצייר נוף אצל הצייר היינריך רוזנקרנץ בפרנקפורט, והמשיך בשנת 1835 אצל צייר החצר יוהאן היינריך שילבך בדרמשטאדט, איתו יצא גם למסע לימודי לשווייץ. בין השנים 18361838 היה סטודנט במכון סטדל בפרנקפורט. בסתיו 1838 עבר לדיסלדורף, שם למד באקדמיה במשך שנה. מאוחר יותר הוא הכשיר תלמידים רבים בעצמו, כולל תיאודור מרטנס, אוטו אודברכט ואחרים. בשל ההצלחה בפעילות ההוראה שלו, הוא מונה לפרופסור על ידי מלך פרוסיה. בשנת 1858 הביא את יאקוב מאורר ואנטון בורגר מפרנקפורט לדיסלדורף.[1]

בשנת 1844 היה מייסד שותף של התאחדות האמנים בדיסלדורף וחבר במלכסטנס. בשנת 1863 הוא הפך לחבר כבוד של אגודת האמנים של דיסלדורף ובשנת 1864 הוא זכה בתואר כבוד על ידי הקרן הגרמנית למדעים, אמנויות וחינוך כללי בפרנקפורט.

ובר היה נשוי מאז 1844. בתו היחידה נפטרה בשנת 1857. בשנים 1871 - 1872 נאסר עליו לצייר עקב מצב עיניים. לאחר מכן צייר שוב, אך הוא נפטר ב -9 בספטמבר 1873 מדלקת ריאות.[2]

ובר לא עקב אחר האמנות הריאליסטית ששלטה באותה תקופה, אלא ראה בכך אמצעי ליישם פנטזיות ומחשבות פואטיות. הוא הגביל את עצמו לשני סוגי נופים גאוגרפיים בלבד (נופי עצים דרומיים וצפוניים) ופעל לשנות את צורתם בייצוג עד כדי אי-זיהוי. יחד עם יוהאן וילהלם שירמר, הוא נחשב לאחד משני ה"אידיאליסטים "בבית הספר דיסלדורף.

על פי גישתו, הפרטים המצוירים חייבים להיות כפופים לאפקט הכללי האידיאליסטי, למעט תופעות טבע כמו אור הירח או נוף הערב. בספרות הוא מכונה גם "אורג אור הירח",[3]

בנוסף לציורי נוף, ובר גם יצר רישומים וצבעי מים, וכן כמה ליטוגרפיות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסט ובר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Bildnisse Düsseldorfer Künstler : nach dem Leben gezeichnet und lithographirt, digital.ub.uni-duesseldorf.de, ‏1853 (בגרמנית)
  2. ^ Kunstchronik: Wochenschrift für Kunst und Kunstgewerbe. 7.1872, S. 221–222.
  3. ^ Katalog der Gemälde-Sammlung des Museums Wallraf-Richartz in Köln, 1867, S. 234.