אוטובונג נקנגה

אוטובונג נקנגה
Otobong Nkanga
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בספטמבר 1974 (בת 50)
קנו, ניגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה
  • Yanghyun Prize (2015)
  • Lise Wilhelmsen Art Award (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.otobongnkanga.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטובונג נקנגה (באיגבו: Otobong Nkanga;‏ נולדה ב-1974) היא אמנית חזותית ואמנית מיצג ילידת ניגריה, שפועלת באנטוורפן. בשנת 2015 היא זכתה בפרס Yanghyun.[1][2]

בעבודתה נקנגה חוקרת את השינויים החברתיים והטופוגרפיים של סביבתה, מתבוננת במורכבות הטבועה בהם ומבינה כיצד משאבים כמו אדמה וקרקעות והערכים הפוטנציאליים שלהם נתונים לניתוח אזורי ותרבותי. עבודתה הוצגה במוסדות רבים, שביניהם מוזיאון טייט מודרן בברלין, מוזיאון סטדלק והביאנלה של שארג'ה.[3] היא השתתפה גם בביאנלה ה-20 של סידני[4] ובגרופיוס באו בברלין.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובונג נקנגה נולדה בקנו, ניגריה, בשנת 1974 ובילתה את רוב ילדותה בלאגוס. העניין שלה באמנות ובסביבה התפתח בילדותה. כילדה היא הייתה אוספת מינרלים ומציירת תמונות עם נציץ על מדרכות לאגוס.[5] במהלך שנות העשרה שלה, משפחתה עברה לפריז.[6] נקאנגה החלה ללמוד אמנות באוניברסיטת אובפמי אוולווו בניגריה, והמשיכה את לימודיה באקול דה בוזאר, צרפת.[6] לאחר מכן למדה תואר שני באמנויות הבמה ב-Dasarts, אמסטרדם בשנת 2008.[7] כיום היא חיה ועובדת באנטוורפן, בלגיה.[8]

סגנון אמנותי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקנגה היא אמנית עכשווית המשלבת משאבי טבע באמנות שלה כדי לתאר נושאים של נאו-קולוניאליזם ואלימות אקולוגית. נקנגה משתמשת בצורות רבות של מדיה כמו רישומים, תצלומים, ציור, סרטונים ופסלים, אולם היא ידועה בעיקר במיצבים שלה.[9] מאפייני אמנותה כוללים "רגשיות חומרית" - הרעיון שלפיו אובייקטים יכולים להרגיש, לחשוב ולזכור. היא משתמשת ברעיון הזה כדי לתקשר את החוויות של חומרים טבעיים במיצבים שלה.[10] פיצול גוף הוא מאפיין נוסף המופיע בעבודותיה והוא מרמז על חוסר תחושה של הגוף כמכלול.[11] בעזרת שימוש בחפצי מדעי הטבע כמדיומים, נקנגה מסוגלת לקשור יחד רעיונות שונים של תרבות סוציו-אקונומית ופוליטיקה. יצירה אחת שלה שממחישה זאת היא "משקל הצלקות", שמתארת את צלקות מיצוי המינרלים.[12] היצירה "המרדף אחר הנוצץ" מעבירה מסר דומה על ידי הפניית תשומת הלב לאקסקטיביזם ולרצון של העולם להשיג מינרלים ומתכות.[13]

עבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה האישית הראשונה שלה, CLASSICISM & BEYOND, התקיימה ב-2002 בארגון Project Row Houses ביוסטון. בשנים 2007 עד 2008, בתגובה לעבודה Baggage מאת האמן האמריקאי אלן קפרו,[14] נקנגה ביימה מיצג עבור קונסטהאל ברן. בעבודה, שהתבססה על סוגיות של תנועת סחורות מנקודה אחת לאחרת, נקנגה מציגה ממד פוסטקולוניאלי.

כמו כן, בשנת 2008, הפרויקט Contained measures of Land השתמש באדמה הן כסמל של הטריטוריה והן בתור דימוי לתחרות וסכסוך. שנה לאחר מכן, במהלך מגוריה ב- פואנט נואר, בקונגו, היא אספה שמונה צבעים שונים של אדמה. בפרויקט שלה, Contained Measures of Tangible Memories שהחל ב-2010 בטיול הראשון שלה למרוקו, היא חוקרת שיטות צביעה. היא בעצם הופכת אובייקטים במחזור לחפצי אמנות.[15]

ב-2012 היא יצרה מיצג בשם Contained Measures of Kolanut ששאב השראה מטקס מערב אפריקאי שכולל שבירת אגוז קולה ואכילתו.[15] באותה השנה היא הציעה הופעה בשם "פוליטיקה של ייצוג" לתוכנית בגלריית טייט, שבה הזמינה מבקרים לחקור את המושגים של זהות, תפיסה וזיכרון.[16]

תערוכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2010 - טעם של אבן, קונסטהל שרלוטנבורג קופנהגן
  • 2012 - אמצעים מוכלים של מדינות משתנות, מוזיאון טייט מודרן[17]
  • 2015 - Biennale d'art contemporain de Lyon
  • 2016 - המפגש שלקח חלק ממני, נוטינגהאם עכשווי
  • 2017 - Documenta 14, אתונה וקאסל
  • 2020 - מרטין גרופיוס באו
  • 2021 - קונסטהואס ברגנץ.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטובונג נקנגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Nigerian artist Otobong Nkanga wins Yanghyun art prize". The Korea Herald. 12 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Evelyn Okakwu (13 בנובמבר 2015). "Nigerian artist emerges first African winner of Korean award". Premium Times Nigeria. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Otobong Nkanga". contemporaryand.com. נבדק ב-7 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "20th Biennale of Sydney, Carriageworks". The Guardian. 15 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Clarke, Chris (בפברואר 2018). "Otobong Nkanga: The Breath from Fertile Grounds". Art Monthly (413): 35–35. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Pahl, Katrin (2021). "Improbable Intimacy: Otobong Nkanga's Grafts and Aggregates". Theory & Event. 24 (1): 240–267. ISSN 1092-311X – via Project MUSE.
  7. ^ studio, Curator. "Otobong Nkanga". www.insituparis.fr (בצרפתית). נבדק ב-2021-11-15.
  8. ^ "Otobong Nkanga | Visual Artist". Otobong Nkanga (באנגלית). נבדק ב-2021-05-12.
  9. ^ studio, Curator. "Otobong Nkanga". www.insituparis.fr (בצרפתית). נבדק ב-2021-11-16.
  10. ^ Pahl, Katrin (2021). "Improbable Intimacy: Otobong Nkanga's Grafts and Aggregates". Theory & Event. 24 (1): 240–267. ISSN 1092-311X.
  11. ^ DeLand, Lauren (באוקטובר 2018). "Otobong Nkanga". Art in America. 106 (9): 118–119. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Samudzi, Zoé. "The Paradox of Plenty". Art in America. 109 (1): 18–20.
  13. ^ "Afterall - Blue, Bling: On Extractivism". Afterall (באנגלית). נבדק ב-2021-11-16.
  14. ^ Meyer-Hermann, Eva (19..-....). (2008), Thames & Hudson (ed.), Allan Kaprow : art as life, Royaume-Uni, ISBN 9780892368907
  15. ^ 1 2 Monika Szewczyk (Autumn–Winter 2014). "Exchange and Some Change: The imaginative Economies of Otobong Nkanga". Afterall, A Journal of Art, Context and Enquiry: 41.
  16. ^ "Across the Board". www.tate.org.uk.
  17. ^ Bosah, Chukwuemeka (2017). The art of Nigerian women. Okediji, Moyosore B. (Moyosore Benjamin). New Albany, Ohio. p. 50. ISBN 978-0-9969084-5-0. OCLC 965603634.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אוטובונג נקנגה".