לידה |
19 באוגוסט 1896 (יוליאני) מוסקבה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
6 בספטמבר 1974 (בגיל 78) ווה, שווייץ |
מקום קבורה | וו |
מדינה | ארצות הברית, ברית המועצות, האימפריה הרוסית |
תקופת הפעילות | 1914–1943 (כ־29 שנים) |
בן או בת זוג | Nicholas Soussanin |
מספר צאצאים | 2 |
פרופיל ב-IMDb | |
אולגה ולדימירובנה בקלנובה (ברוסית: Ольга Владимировна Бакланова; 19 באוגוסט 1893 - 6 בספטמבר 1974[1][2][3]) או בקצרה אולגה בקלנובה (באנגלית: Olga Baclanova או Baklanova), הייתה שחקנית רוסייה, שהייתה לכוכבת בימי הסרט האילם. היא נודעה בכינוי "הנמרה הרוסייה" (Russian Tigress) וכיום היא ידועה בעיקר כמי שגילמה את התפקיד הראשי בסרט הפולחן "פריקס" (1932) בבימויו של טוד בראונינג, ובכיכובם של צוות שחקנים שהיו אמני קרקס שהופיעו במופעי שוליים. בשיא הקריירה שלה, הייתה ידועה בשם משפחתה בלבד: "בקלנובה".
בקלנובה נולדה במוסקבה, רוסיה,[2] כבתם של ולדימיר בקלנוף ואשתו אלכסנדרה,[2] שהייתה עצמה שחקנית בראשית הקולנוע הרוסי. אחיה הצעיר, גלב בקלנוב (1910 - 1976), היה גנרל בצבא האדום, אשר פיקד על דיוויזיות וגיס במהלך מלחמת העולם השנייה, זכה לעיטור "גיבור ברית המועצות" והשתתף במצעד הניצחון. בקלנובה למדה דרמה במכון צ'רניאבסקי,[2] לפני שהתקבלה ב-1912 לתיאטרון האמנותי של מוסקבה, מוסד התיאטרון היוקרתי. במהלך העשור הבא הופיעה בסרטים רוסיים, וכן הופיעה בהצגות תיאטרון רבות, ברוסיה ובסיבובי הופעות ברחבי העולם.
ב-1925 ביקרה בקלנובה לראשונה בניו יורק, במהלך סיבוב ההופעות העולמי של המחזה הקלאסי "ליסיסטרטה", בהעלאת התיאטרון האמנותי של מוסקבה. שאר חברי להקת התיאטרון חזרו לברית המועצות ב-1926, אך בקלנובה נשארה בארצות הברית כדי לנסות לפתח בה קריירה.[2] בשל המראה הייחודי שלה, ושיערה הבלונדיני, הצליחה בקלנובה תוך זמן קצר לבסס את עצמה בארצות הברית כשחקנית פופולרית בסרטים אילמים, וב-1928 זכתה להצלחה כבירה בסרטה The Docks of New York, בבימויו של יוזף פון שטרנברג. מאוחר יותר במהלך 1928 הופיעה בסרט The Man Who Laughs ("האיש שצחק");[4] יוצרי הקומיקס "באטמן" ביססו את מראה דמותו של "הג'וקר" על הדמות הראשית בסרט, שעל שמו הכותרת.
עם תחילת עידן הסרט המדבר, חוותה בקלנובה קושי, מאחר שהקהל לא הגיב היטב למבטא הרוסי הכבד שלה. היא לא הצליחה לזכות בליהוקים לתפקידים ראשיים, אלא רק לתפקידי משנה. הקריירה שלה הייתה לקראת דעיכה כאשר בשנת 1932 קיבלה הצעה לשחק את התפקיד הנשי הראשי בסרט "פריקס" (1932) בבימויו של טוד בראונינג, תפקידה של קלאופטרה, אמנית הקרקס המרשעת שנישאת לגמד ומרעילה אותו כדי לזכות בכספי הירושה שלו.[4] הסרט היה נתון לביקורת רחבה מאוד והיה לכישלון קופתי חרוץ; הוא הוקרן במשך תקופה קצרה לפני שהוסר מן האקרנים. רק לאחר 30 שנה זכה הסרט לעדנה, והיה לסרט פולחן. אולם הסרט לא הצליח להחיות מחדש את קריירת הקולנוע של בקלנובה, שהסתיימה ב-1943.
במשך עשר שנים החל מאמצע שנות ה-30 הופיעה בקלנובה בהופעות תיאטרון רבות בווסט אנד של לונדון ובניו יורק. ב-1943 היא הופיעה בהצגה "קלאודיה" בתיאטרון מור בסיאטל, וושינגטון.
לאחר פרישתה ממשחק השתקעה בווה בשווייץ, ושם מתה לאחר כמה שנים בשל בעיות בריאות, וייתכן שאף אלצהיימר.