לידה | המאה ה־5 לפנה״ס |
---|---|
פטירה | האלף ה־0.4 לפנה״ס |
עיסוק | פילוסוף, אסטרונום |
אוקלוס לוקאנוס (Όκέλλος) היה לכאורה פילוסוף פיתגוראי, שנולד בלוקאניה במאה ה-5 לפנה"ס.[1] אריסטוקסנוס (אנ') (המאה ה-4 לפנה"ס) מצטט אותו יחד עם לוקאני אחר בשם אוקילו, ביצירה שהשתמרה על ידי יאמבליכוס המפרטת 218 פיתגוראים כביכול, אך הכילה כמה המצאות, ייחוסים שגויים ללא-פיתגוראים, וכמה שמות שמקורם במסורות פסאודו-פיתגוראיות מוקדמות יותר.[2]
לאוקלוס לוקאנוס יוחס חיבור פסאודואפיגרפי בשם "על טבע היקום" (בלטינית: De Universi Natura), שמיוחס כיום לפסאודו-אוקלוס לוקאנוס. זהו חיבור קצר בארבעה פרקים בניב האיוני, היחיד ששרד מחיבורים שהוא כתב לכאורה.[1] בחיבורו של דיוגנס לארטיוס[3] מופיעים קטעים של שני מכתבים פסאודואפיגרפיים שנכתבו לכאורה על ידי ארכיטס ואפלטון. בראשון ארכיטס מציין כי שלח אל אפלטון ארבעה ספרים של אוקלוס ובשני אפלטון מודה לו עליהם. נראה כי שני המכתבים זויפו כדי לאמת את הייחוס השגוי של החיבור "על טבע היקום", אותו ניתן לתארך לסביבות המאה ה-1 לפנה"ס.[4] על פי מנחם שטרן, ניתן לתארך את החיבור אף למאה ה-2 לפנה"ס, ובכל מקרה לפני זמנו של וארו.[5]
קטעים מתוך החיבור פורסמו במאה ה-5 לספירה על ידי האנתולוג סטובאיוס (אנ') (Ecl. Phys. i. 20), אך בניב הדורי. מהם ניתן ללמוד שהמחבר תומך בעקרון שהיקום לא נברא ונצחי:[1]
פסאודו-אוקלוס טוען גם כי שלוש החלוקות הגדולות של היקום תואמות את שלושת מיני הישויות - אלים, אנשים ודמונים; ולבסוף, שהמין האנושי על כל מוסדותיו (המשפחה, הנישואין וכדומה) חייב להיות נצחי. הוא תומך באורח חיים סגפני, בתקוה לשכפולו המושלם של הגזע ולהכשרתו בכל האציל והיפה.[1]
סטובאיוס (Ecl. Phys. i. 13) שמר גם קטע מהחיבור המשוער Περὶ νόμου בניב הדורי.[1]
היצירות של אוקלוס לוקאנוס תורגמו לאנגלית על ידי תומאס טיילור בשנת 1831.