אוקלוס לוקאנוס

אוקלוס לוקאנוס
Όκέλλος
לידה המאה ה־5 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה האלף ה־0.4 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, אסטרונום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוקלוס לוקאנוס (Όκέλλος) היה לכאורה פילוסוף פיתגוראי, שנולד בלוקאניה במאה ה-5 לפנה"ס.[1] אריסטוקסנוס (אנ') (המאה ה-4 לפנה"ס) מצטט אותו יחד עם לוקאני אחר בשם אוקילו, ביצירה שהשתמרה על ידי יאמבליכוס המפרטת 218 פיתגוראים כביכול, אך הכילה כמה המצאות, ייחוסים שגויים ללא-פיתגוראים, וכמה שמות שמקורם במסורות פסאודו-פיתגוראיות מוקדמות יותר.[2]

פסאודו-אוקלוס לוקאנוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוקלוס לוקאנוס יוחס חיבור פסאודואפיגרפי בשם "על טבע היקום" (בלטינית: De Universi Natura), שמיוחס כיום לפסאודו-אוקלוס לוקאנוס. זהו חיבור קצר בארבעה פרקים בניב האיוני, היחיד ששרד מחיבורים שהוא כתב לכאורה.[1] בחיבורו של דיוגנס לארטיוס[3] מופיעים קטעים של שני מכתבים פסאודואפיגרפיים שנכתבו לכאורה על ידי ארכיטס ואפלטון. בראשון ארכיטס מציין כי שלח אל אפלטון ארבעה ספרים של אוקלוס ובשני אפלטון מודה לו עליהם. נראה כי שני המכתבים זויפו כדי לאמת את הייחוס השגוי של החיבור "על טבע היקום", אותו ניתן לתארך לסביבות המאה ה-1 לפנה"ס.[4] על פי מנחם שטרן, ניתן לתארך את החיבור אף למאה ה-2 לפנה"ס, ובכל מקרה לפני זמנו של וארו.[5]

קטעים מתוך החיבור פורסמו במאה ה-5 לספירה על ידי האנתולוג סטובאיוס (אנ')‏ (Ecl. Phys. i. 20), אך בניב הדורי. מהם ניתן ללמוד שהמחבר תומך בעקרון שהיקום לא נברא ונצחי:[1]

"כל טבע שיש לו התקדמות הוא בעל שלושה תחומים ושני מרווחים. שלושת התחומים הם דור, גובה הקיום וסוף הקיום; המרווחים הם התקדמות מדור לגובה הקיום, ומגובה הקיום לסוף הקיום. אבל היקום לא מראה שום סימן לתחומים ומרווחים כאלה, שכן איננו רואים שהוא עולה לקיום, או הופך להיות; וגם לא גדל לטוב יותר וגדול יותר; וגם לא נעשה פחות ורע יותר. אלא הוא תמיד ממשיך להתנהל באותה צורה, והוא תמיד שווה ודומה לעצמו."

פסאודו-אוקלוס טוען גם כי שלוש החלוקות הגדולות של היקום תואמות את שלושת מיני הישויות - אלים, אנשים ודמונים; ולבסוף, שהמין האנושי על כל מוסדותיו (המשפחה, הנישואין וכדומה) חייב להיות נצחי. הוא תומך באורח חיים סגפני, בתקוה לשכפולו המושלם של הגזע ולהכשרתו בכל האציל והיפה.[1]

סטובאיוס (Ecl. Phys. i. 13) שמר גם קטע מהחיבור המשוער Περὶ νόμου בניב הדורי.[1]

היצירות של אוקלוס לוקאנוס תורגמו לאנגלית על ידי תומאס טיילור בשנת 1831.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Ocellus Lucanus, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ Leonid Zhmud, What is Pythagorean in the Pseudo-Pythagorean Literature?, p. 15
  3. ^ דיוגנס לארטיוס, חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים, ספר 8, פרק 4, סעיפים 80–81.
  4. ^ Leonid Zhmud, What is Pythagorean in the Pseudo-Pythagorean Literature?, pp. 13-14
  5. ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XXIV. Ocellus Lucanus, p. 131