אטיוס טוליוס
אטיוס טוליוס אמפידוס[1] (בלטינית: Attius Tullius Aufidius) היה מצביא וולסקי שחי על פי ההשערות באזור המאה ה-6 לפנה"ס. אופידיוס הנהיג את הוולסקים במהלך מלחמת קוריולאנוס, ועל פי פלוטרכוס היה אחראי רציחתו של גאיוס מרקיוס קוריולאנוס.
קיומו ההיסטורי שנוי במחלוקת.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט מאוד ידוע אודות חייו המוקדמים. פלוטרכוס, המשמש כמקור עיקרי לחייו, כותב שהוא היה ממשפחה וולסקית מיוחסת ועשירה מהעיר אנטיום (Antium).[2] הולסקים היו עם שחי בחצי האי האפניני בטרם השתלטו עליו הרומאים. פלוטרכוס מספר על טולוס ש"בגלל עושרו, אומץ ליבו וייחוס משפחתו היו כל הוולסקים רואים אותו כמין מלך".[2] פלוטרכוס גם רומז על כך שלטולוס היה קשר מימי הילדות עם גאיוס מרקיוס קוריולאנוס וכי הם היו יריבים ואויבים.[2]
בשנת 493 לפנה"ס, ספגו הוולסקים מכה קשה כאשר כבשו הרומאים את אחת החשובות שבעריהם קוריולי (Corioli). במהלך הקרב על קוריולי התבלט קצין רומאי צעיר בשם גאיוס מרקיוס ולאות הוקרה על כך, העניק לו הסנאט הרומי את התואר "קוריולאנוס". עם זאת, קוריולאנוס הפך עד מהרה לשנוי בקרב המוני העם ברומא, בשל גאוותו והתבטאויותיו הבוטות כנגד הפלבס. שנה לאחר מכן הוא גורש בחרפה מרומא. מרקיוס, זעם על השפלתו, והיה נחוש לנקום בכל מחיר. פלוטרכוס כותב שלמרות איבתם הישנה "מרקיוס הרגיש בו בטולוס נדיבות-רוח, וידע בו שבכל הוולסקים לא היה איש שיהא בהול כמוהו להשיב לרומאים כגמולם כשתבוא שעת הכושר לידו".
מרקיוס קוריולאנוס חדר לאנטיום והגיע בתחפושת אל ביתו של טולוס. הוא נכנס פנימה, כיסה את פניו, והתיישב על יד האח. בני הבית תמהו על כך, וקראו לטולוס שאותה שעה אכל ארוחת ערב. טולוס לא זיהה אותו ושאל אותו לרצונו, קוריולאנוס גילה את פניו וסיפר לו על החרפה שהמיטה עליו עירו. קוריולאנוס הציע לטולוס להיות היועץ שלו במלחמה חדשה נגד הרומאים. טולוס התלהב מההצעה, אירח את קוריולאנוס בנדיבות, ויחד עמו החל לתכנן את המלחמה ברומאים.[3]
את העילה למלחמה מצאו הוולסקים בתחבולה. טולוס שיגר שליחים אל הקונסולים ברומא, והודיע להם שהאורחים הוולסקים שבאו לרומא לצפות במשחקים לכבוד יופיטר מתכננים להעלות את רומא באש בזמן החגיגות. הקונסולים מיהרו להודיע שכל הוולסקים מצטווים לעזוב את רומא עוד לפני שקיעת השמש. היה זה טקס משפיל במיוחד, שכן הוולסקים נאלצו לעזוב עם משפחותיהם ומטלטליהם, ובתקופה זו שהו ברומא אורחים מעמים רבים, וכולם ראו בהשפלת הוולסקים. טולוס המתין עד שהוולסקים המגורשים התרחקו מרחק ניכר מהעיר, ואז פנה אליהם והסית אותם לפרסם את סיפורם.[4] לאחר מכן הוא כינס את מועצת אנטיום ושכנע את המועצה לשלוח שליחים אל רומא עם דרישה מחוצפת להחזיר את כל הערים הוולסקיות שנלקחו במלחמה הקודמת. הרומאים זעמו על הדרישה, והצהירו ש-"הוולסקים חגרו [את החרב] ראשונים, אבל אנחנו נפתח אחרונים".[5] כך פרצה המלחמה הידועה בכינוי "מלחמת קוריולאנוס".
הוולסקים בחרו בטולוס וקוריולאנוס כמצביאים ראשיים. קוריולאנוס זכה במספר הצלחות, ולפיכך מונה למפקד ראשי בעוד טולוס מונה למפקד חילות המצב וכוחות העתודה.[6] קוריולאנוס זכה בסדרת הצלחות מסחררות, ערים נפלו בידיו בזו אחר זו. בשל כך הועם זוהרו של טולוס לטובת קוריולאנוס, וטולוס כבר החל רוחש לו קנאה בסתר.[7] עם זאת, קוריולאנוס נכשל בפני המכשול האחרון - העיר רומא עצמה. על פי האגדה, קוריולאנוס כבר עמד לכבוש את העיר, והמצב בה היה כלאחר יאוש, אולם אז פנתה אל קוריולאנוס אמו וולמוניה, וריככה עד ליבו עד שביצע נסיגה. טולוס החליט שהגיע השעה להיפטר מקוריולאנוס, והחליט להשתמש במפגן החולשה שגילה כעילה לכך. הוא דרש מקוריולאנוס להופיע בפני מועצת אנטיום ולפרט את מעשיו. עם זאת, התברר עד מהרה שחברי המועצה מכבדים את מרקיוס, וגם להם נמאס מהמלחמה והם שמחו על השלום הנוח. לפיכך, נתן טולוס הוראה למספר מאנשיו, והללו קמו והרגו אותו בפומבי.
לאחר הרצח, קיבל טולוס את הפיקוד העליון על הצבא הוולסקי, והא ניסה ליזום ברית עם האיקווים כדי לצאת למלחמה חדשה ברומא. עם זאת, האיקווים לא הסכימו לקבל את טולוס כמצביא עליון, והדברים הגיעו עד כדי שפיכות דמים. התפתחה מלחמה קשה, שגרמה להחלשה של שני העמים.[8] הוולסקים המותשים לא יכלו לעמוד בפני התקפה רומאית חדשה שלא איחרה לבוא, והם הובסו בקרב ולטרי. ידוע שטולוס נהרג בו "ועמו כל בחור וטוב".[9]
ייצוגיו בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחזהו של ויליאם שייקספיר "קוריולנוס", הוא מכונה טולוס אופידיוס, וניתן לו תפקיד גדול מכפי שהיה לו במציאות. הוא מתואר כיוזם המלחמה הראשונה ברומא, הוא מנהל דו-קרב עם מרקיוס במהלך המצור על קוריולי, ובאופן כללי מתואר כמי ששונא את מרקיוס שנאת נפש.[10] בסרט "קוריולאנוס" המבוסס על מחזהו של שייקספיר, הוא מגולם בידי ג'רארד באטלר.[11]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אצל טיטוס ליוויוס נקרא אטיוס טוליוס, בעוד אצל פלוטרכוס הוא מכונה טולוס אמפידוס. סביר להניח שאטיוס היה שמו הפרטי, טוליוס שם משפחתו, ואמפידוס היה קוגנומן.
- ^ 1 2 3 פלוטרכוס, "חיי קוריולאנוס", 22.
- ^ פלוטרכוס, "חיי קוריולאנוס", 23.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר שני, 36.
- ^ פלוטרכוס, "חיי קוריולאנוס", 26.
- ^ פלוטרכוס, "חיי קוריולאנוס", 28.
- ^ פלוטרכוס, "חיי קוריולאנוס", 31.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר שני, 40.
- ^ פלוטרכוס, "חיי קוריולאנוס", 39.
- ^ ויליאם שייקספיר, קוֹרְיוֹלָנוּס, תרגום דוד פרישמן.
- ^ קוריולאנוס באתר IMDb