לידה |
10 בנובמבר 1861 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
התאבדה |
10 בספטמבר 1889 (בגיל 27) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מדינה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מקום קבורה | Balls Pond Road Cemetery |
מקום לימודים | קולג' ניונהאם, אוניברסיטת קיימברידג', Brighton Girls |
שפות היצירה | אנגלית |
תחום כתיבה | ספרות, מסות |
איימי ג'ודית לוי (באנגלית: Amy Judith Levy; 10 בנובמבר 1861 – 10 בספטמבר 1889) הייתה מסאית, משוררת וסופרת בריטית פמיניסטית ולסבית. נודעה ביצירותיה הספרותיות, בעמדותיה הפמיניסטיות ובהיותה סטודנטית יהודיה חלוצה באוניברסיטת קיימברידג'.
לוי נולדה בקלאפן, מחוז אמיד בלונדון, ללואיס ואיזובל לוי. היא הייתה השנייה מבין שבעה ילדים שנולדו למשפחה יהודית עם יחס מקל לאמונה הדתית. בבגרותה, לוי המשיכה לזהות את עצמה כיהודיה וכתבה עבור העיתון היומי ג'ואיש כרוניקל.
לוי הראתה עניין בספרות מגיל צעיר. בגיל 13 היא כתבה ביקורת על השיר Aurora Leigh מאת אליזבת בארט בראונינג; בגיל 14, השיר הראשון של לוי, "אידה גריי: סיפור של הקרבה נשית" פורסם בכתב העת Pelican. משפחתה היו תומכים של חינוך נשי ועודדו את תחומי העניין שלה; ב-1876 היא נשלחה לתיכון ברינגטון והוב (בית ספר לנשים בגילי 3 עד 18) ולאחר מכן לקולג' ניוהאן (קולג' לנשים שהוא חלק אוניברסיטת קיימברידג'). לוי הייתה היהודיה הראשונה באותו קולג' כאשר היא הגיע ב-1879, אבל עזבה לפני שנתה האחרונה מבלי להשלים את בחינות הגמר.
מעגל החברים שלה כלל סופרות ומשוררות רבות ובין היתר, את אלינור מרקס, בתו של ההוגה הקומוניסטי קרל מרקס. כאשר טיילה בפירנצה ב-1886, לוי פגשה את ויולט פגט (אשר נודעה בשם העת ורנון לי), סופרת אמריקאית ותיאורתיקנית ספרות אשר הייתה מבוגרת ממנה בשש שנים, והתאהבה בה. שתי הנשים יחדיו החלו בעבודות עם מוטיבים של אהבת נשים. לי היוותה השראה לשירה של לוי, To Vernon Lee.
מילות השיר[1]:
ON Bellosguardo, when the year was young,
We wandered, seeking for the daffodil
And dark anemone, whose purples fill
The peasant’s plot, between the corn-shoots sprung.
Over the gray, low wall the olive flung
Her deeper grayness; far off, hill on hill
Sloped to the sky, which, pearly-pale and still,
Above the large and luminous landscape hung.
A snowy blackthorn flowered beyond my reach;
You broke a branch and gave it to me there;
I found for you a scarlet blossom rare.
Thereby ran on of Art and Life our speech;
And of the gifts the gods had given to each—
Hope unto you, and unto me Despair.
בספרה הראשון, The Romance of a shop, הציגה ארבע אחיות אשר מתמודדות עם הקשיים בניהול עסק בלונדון של 1880. לוי כתבה את ספרה השני,Reuben Sachs, בשביל להשלים את החסר שהיה לדבריה בהתייחסות רצינית לבעיה המורכבת של חיי היהודים. על מחסור זה היא דנה במאמרה "היהודים בספרות העלילתית".
יצירותיה של לוי פורסמו במספר כתבי עת פופולרים; סיפוריה Cohen of Trinity ו-Wise in Their Generation פורסמו במגזין של אוסקר ויילד, The Women's World. ב-1886, לוי החלה לכתוב סדרת מסות על תרבות וספרות יהודית עבור העיתון השבועי ג'ואיש כרוניקל.
עבודותיה של לוי בתחום השירה בכללן את היצירה A Ballad of Religion and Marriage הציגו את התעניינותה בפמיניזם. קובץ השירים Xantippe and Other Verses (שנכתב בשנת 1881) כלל את היצירה Xantippe שהדוברת בה היא אשתו של סוקרטס, קסנתיפה, וכלל גם מונולוגים דרמטיים. ספרה האחרון A London Plane-Tree (שנכתבה בשנה 1889) הכיל שירים שהצגו השפעה ראשונית של תנועת הסימבוליזם.
לוי סבלה מאפיזודות של דיכאון קליני אשר התגברו בשנותיה האחרונות עקב מצוקות שככל הנראה נבעו מקשריה הרומנטיים והחירשות ההולכת וגוברת שלה. חודשיים לפני יום הולדתה ה-28 היא התאבדה במעונות הוריה Endsleigh Gardens. אוסקר ויילד כתב עבורה מודעה על פטירתה ב-Women's World בה שיבח את כתיבתה.