שם IUPAC | |
---|---|
1-[4-[3-[4-(6-fluoro-1,2-benzoxazol-3-yl)piperidin-1-yl]propoxy]-3-methoxyphenyl]ethanone | |
שמות מסחריים בישראל | |
פנפט | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C24H27N2FO4 |
מסה מולרית | 426.488 גרם למול |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | 96% |
מטבוליזם | בכבד, על ידי האנזימים CYP2D6, CYP3A4 |
זמן מחצית חיים | 18 - 33 שעות |
הפרשה | בשתן ובצואה |
בטיחות | |
מעמד חוקי | תרופה דורשת מרשם מרופא |
קטגוריית סיכון בהריון | D |
דרכי מתן | פומי |
אינטראקציות עם תרופות אחרות | אינטראקציה עם תרופות להפחתת לחץ דם, עם תרופות המאריכות מרווח Q-T או גורמות לחוסר איזון של אלקטרוליטים, עישון, נדרש התאמת מינון עם מזרזי Cyp450 או עם מעכבי Cyp450 |
מזהים | |
קוד ATC | N05AX14 |
מספר CAS | 133454-47-4 |
PubChem | 71360 |
ChemSpider | 64459 |
אילופרידון (באנגלית iloperidone) היא תרופה אנטיפסיכוטית א־טיפית (לא טיפוסית) מדור שני שמיועדת לטיפול בסכיזופרניה, במחלה ביפולרית, ובמאניה דיפרסיה. התרופה נמכרת תחת השם המסחרי פנפט (Fanapt).
חברת התרופות Hoechst Marion Roussel Inc פתחה וחקרה את אילופרידון עד מאי 1996. במאי 1997, העונקו זכויות היוצרים לחברה Titan Pharmaceutical. באוגוסט 1998, ניתנו זכויות הפיתוח, הייצור, והשיווק העולמי לנוברטיס. ב-9 ביוני 2004, Titan Pharmaceuticals נתנה את זכויות הפיתוח של שלב III ל-Vanda Pharmaceuticals. ה-FDA אישר את התרופה ב-9 במאי 2009.
אילופרידון היא תרופה ממשפחת התרופות א-טיפיות האנטיפיסכוטיות. אילופרידון הוא אנטגוניסט לקולטן לדופמין D2 ו-5-HT2A ופועל כחומר נוירולפטי. אילופרידון יעילה בטיפול הפרעה דו קוטבית.[1] בנוסף, היא הראתה יעילות משמעותית בשיפור הסימפטומים הסכיזופרניים. בשונה משאר התרופות האטיפיות, אילופרידון אינה מעלה במשקל,[2] ולכן יעילה בטיפול אנטיפסיכוטי לאנשים צעירים החוששים מעליה במשקל.
אחוז החולים שטופלו באילופרידון שחוו אקתיזיה הנגרמת על ידי תרופות במינונים גבוהים ונמוכים כאחד היה דומה לפלסבו.[3]
לאילופרידון אפיניות גבוה לרצפטור לדופמין D2 במוח, באזור הגרעין הזנבי (Caudate nucleus) והפוטמן (Putamen). בנוסף, אילופרידון נקשר לעוד קולטנים במוח עם זיקה גבוהה (למשל קולטן סרוטונין 5-HT2a, קולטן דופמין D3), עם זיקה מתונה (למשל קולטן דופמין D4, קולטן סרוטונין 5-HT6 ו-5-HT7, וקולטן נוראפינפרין NEα1), ועם זיקה חלשה (למשל קולטן סרוטונין 5-HT1A, קולטן דופמין D1, וקולטן היסטמין H1).
השיפור בקוגניציה מיוחס לזיקה הגבוהה של אילופרידון לקולטנים α אדרנרגיים. אילופרידון נקשר גם עם
בעת הפסקת השימוש בתרופות, מומלצת ירידה הדרגתית במינון אילופרידון כדי למנוע תסמונת גמילה חריפה או הישנות מהירה. תסמיני גמילה בדרך כלל כוללים בחילות, הקאות, ואובדן תיאבון.[4] תסמינים אחרים עשויים לכלול חוסר-שקט, הזעה מוגברת, ובעיות שינה[4]. לעיתים רחוקות, תיתכן תחושה של סחרחורת, וכאבי שרירים[4]. בדרך כלל, התסמינים חולפים לאחר פרק זמן קצר[4].
קיימות ראיות טנטטיביות לכך שהפסקת השימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות עלולה לגרום לפסיכוזה,[5] ועלול לגרום להישנות של המצב המטופל.[6] לעיתים רחוקות, יכולה להופיע דיסקינזיה מאוחרת עם הפסקת הטיפול התרופתי[4].
אילופרידון עובר חילוף חומרים בכבד על ידי אנזימי ציטוכרום P450 המתווך דה-אלקילציה של (CYP3A4), הידרוקסילציה (CYP2D6) ותהליכי דה-קרבוקסילציה. מטבוליטים שנוצרו הם P89, P95 ו-P88. המטבוליט הקטן הוא P89, בעוד P95 ו-P88 הם העיקריים. הזיקה של מטבוליט האילופרידון P88 בדרך כלל שווה או קטנה מזו של תרכובת האם. לעומת זאת, המטבוליט P95 מראה רק זיקה ל-5-HT2A (ערך Ki של 3.91) ולקולטנים NEα1A, NEα1B, NEα1D ו-NEα2C (ערכי Ki של 4.7, 2.7, 8.8 ו-4.7 ננומטר בהתאמה).
תופעות לוואי של אילופרידון כוללות:
במקרים נדירים, עלולה להתפתח תגובה אלרגית או אנפילקסיס, במקרים אלה חשוב לפנות לרופא המטפל. בנוסף אם מופיע נוקשות שרירים, חום, פציאליס, ובלבול יש לפנות לרופא המטפל.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.