אי בשמש
 | |
| כרזת הסרט אי בשמש | |
| בימוי |
רוברט רוסן  |
|---|---|
| הופק בידי |
דריל זאנוק |
| תסריט |
ספר: אלק וואו תסריט: אלפרד הייס |
| עריכה |
רג'ינלד בק |
| שחקנים ראשיים |
ג'יימס מייסון הארי בלפונטה ג'ואן פונטיין ג'ואן קולינס סטפן בויד דורותי דנדרידג' |
| מוזיקה |
מלקולם ארנולד |
| צילום |
פרדי יאנג |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברה מפיצה |
פוקס המאה ה-20, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
12 ביוני 1957 |
| משך הקרנה |
119 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| תקציב | 2,250,000$ |
| הכנסות | 5,056,396 $ |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אי בשמש (באנגלית: Island in the Sun) הוא סרט דרמה רומנטי אמריקאי משנת 1957 בהפקתו של דאריל זאנוק, בבימויו של רוברט רוסן ובהשתתפותם של ג'יימס מייסון והארי בלפונטה בתפקידים הראשיים.
עלילת הסרט מתרחשת באי הפיקטיבי סנטה מרתה' והוא צולם באיים ברבדוס וגרנדה בשיטת הסינמסקופ.
התסריט מבוסס על רב-מכר בשם זהה מאת הסופר הבריטי אלק וואו משנת 1955.
מלקולם ארנולד הלחין את הפסקול שמלווה את הסרט, ואילו את שיר הנושא "אי בשמש", כתב הארי בלפונטה והלחין אירווינג בורגס. שיר זה זכה לביצועים רבים מאת מבצעים כגון בלפונטה, חוזה קאררס, קטרינה ולנטה ואחרים.
הסרט מציף בעיות בגזענות וביחסים בין גזעיים ועורר ויכוחים רבים בארצות הברית. בכמה ערים אף לא הקרינו אותו בעקבות איומים מצד הקו קלוקס קלאן.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ניסוחים.הסצנה הראשונה בסרט מציגה צילום רחב של אי בקריביים ומראה את אזרחי האי עובדים בשדות ובנמל. קול קריין ברקע מסביר שהאי, סנטה מרטה, היה בעבר קולוניה צרפתית, וכעת נמצא בשליטת בריטניה, ורוב תושבי האי הם שחורים או ממוצא מעורב.
עיתונאי אמריקאי בשם בראדשו (הארטלי פאוור) מגיע לסנטה מרטה כדי לחקור את הנעשה באי ואת המתחים הגזעיים המתחזקים עם הבחירות הקרבות.
מקסוול פלורי (ג'יימס מייסון), בן לשושלת בעלי מטע באי, מגלה סיגריה מצרית אקזוטית במאפרה שלו ומתחיל לחשוד שאשתו, סילביה (פטרישיה אוונס), בוגדת בו. מקסוול, סילביה וג'וסלין (ג'ואן קולינס), אחותו הצעירה של מקסוול, מגיעים למסיבה בבית המושל לכבוד יואן טמפלטון (סטפן בויד), בן המושל, שמבקר באי בדרכו לאוקספורד. למסיבה מגיעים גם דייוויד בויאר (הארי בלפונטה), פעיל שחור המתכנן להתמודד בבחירות הקרובות לבית המחוקקים, ומרגוט סיטון (דורותי דנדריג') המלווה אותו לאירוע, אף על פי שאינה מרגישה בנוח.
במהלך המסיבה, יואן נמשך אל ג'וסלין ודניס ארצ'ר (ג'ון ג'סטין), עוזרו של המושל, נמשך למרגוט. בה בעת, אחותה של סילביה, מייוויס נורמן (ג'ואן פונטיין), מתחברת לבויאר. כאשר בויאר מודיע על כוונתו להתמודד בבחירות, מיוחסי האי דוחקים במקסוול לרוץ נגדו כדי לא לאבד את הדומיננטיות שלהם באי. מקסוול מבחין שהילרי קרסון (מייקל רני), גיבור מלחמה בדימוס, מעשן את אותו סוג סיגריות מצריות שמצא קודם לכן במאפרה שלו, ובדרכו הביתה עם סילביה, הוא מתעמת איתה, מאשים אותה בבגידה ואונס אותה.
ג'וסלין ויואן משוחחים ביניהם בעת טיול על חוף הים. במהלך השיחה מביעה ג'וסלין כמיהה לעזוב את האי. במקביל, דניס מבקר את מרגוט בבית המרקחת שבו היא עובדת כפקידה ומזמין אותה לנשף אצל המושל. מקסוול, שעדיין חושד בסילביה, נוסע העירה לחפש אותה ומגלה שהיא הלכה לקניות עם קרסון, מה שמגביר את זעמו.
מקסוול מודיע להוריו שהוא מתכנן לרוץ לבית המחוקקים. אביו, ג'וליאן (בייזיל סידני), מביע ספק שמקסוול יוכל לנצח, ומקסוול מאשים את הוריו בכך שהם מעדיפים את בנם ארתור, שמת כגיבור מלחמה, ואף אומר שמוטב לו היה נולד שחור.
בויאר לוקח את מייביס אל כפר הדייגים שבו נולד, והעיר מתכוננת לקרנבל. ג'וסלין ויואן נוסעים אל ביתו של מקסוול, מלווים על ידי דמות חבושה מסכה הצופה בהם. לאחר שהייה קצרה בבית, הם מתכוננים לנסיעה הביתה, ומגלים שמישהו גנב חלק מהמנוע של המכונית. לכן, הם נאלצים לבלות את הלילה ביחד. למחרת בבוקר, לוקח יואן את ג'וסלין הביתה ומציע לה נישואין. גברת פלורי מעודדת את הקשר ביניהם, אך ג'וסלין מהססת. העיתונאי בראדשו מפרסם כתבה על כך שסבתו של ג'וליאן, פלורי, היא שחורה. ג'וסלין מרגישה נבגדת וחוששת שילדיה יהיו שחורים.
בלילה מתעמת מקסוול עם קארסון ברחוב, והם מגיעים לביתו של קארסון. מקסוול דורש שקארסון יניח לסילביה, בתגובה מעליב קארסון מעליב את מורשת הגזע של מקסוול, ואז תוקף אותו מקסוול וחונק אותו למוות. בניסיון לגרום לטשטש את עקבותיו, לוקח מקסוול את ארנקו של קארסון ומשליך אותו מרכבו בדרך. הקצין הממונה על החקירה, הקולונל וויטינגהם (ג'ון ויליאמס), מדבר עם מקסוול בקצרה מספר פעמים ומתחיל לחשוד בו, ואף רומז לו זאת.
מקסוול מגיע לעצרת פוליטית כדי להציג את המצע שלו בהתמודדות לבית המחוקקים. סילביה מגלה למקסוול שקארסון הגיע לביתם כדי לשאול על תרומה לצדקה, ומקסוול מבין שחשדותיו לבגידת אשתו בו היו מופרכים. מקסוול מתחיל לנאום ומדבר על המורשת השחורה שלו, והקהל בז לו. מקסוול מתפרץ וצועק "מעולם לא רציתי להיות אחד מכם". באותו לילה, ג'וסלין מגלה לאמה שהיא בהריון, אך מסרבת להתחתן עם יואן בגלל הדם השחור שלה. גברת פלורי מגלה כי ג'וליאן הוא לא אביה האמיתי, ולכן, היא טהורה מבחינה גזעית.
מקסוול שוקל להתאבד אך לא מצליח בכך, והולך לחפש את הקולונל כדי להודות בפשעו.
בסיום הסרט, מתפטר דניס מתפקידו ומבקש ממרגוט להתלוות אליו ללונדון. ג'וסלין ויואן נישאים ועולים על מטוס לאנגליה. מייביס מציעה לבויאר שגם הם ייסעו לארץ אחרת ויתחתנו. בתגובה, קובע בויאר שאנשיו לעולם לא יבינו מערכת יחסים עם אישה לבנה, ושהוא חייב להיות שם בשבילם, והם נפרדים.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקסוול פלורי (ג'יימס מייסון) הוא בעל מטע מצליח בעל רכוש רב. הוא נשוי לסילביה פלורי (פטרישיה אוונס) בה הוא חושד כי היא בוגדת בו עם הילרי קרסון (מייקל רני).
- דייוויד בויאר (הארי בלפונטה) הוא פוליטיקאי, המייצג את מעמד הפועלים. הוא מתאהב במייוויס נורמן, ולוקח אותה מספר פעמים לאזורים הכפריים בהם נמצאים העובדים.
- מייוויס נורמן (ג'ואן פונטיין) היא אישה עשירה שמתאהבת בדייוויד בויאר.
- ג'וסלין פלורי (ג'ואן קולינס) היא אחותו של מקסוול. נמצאת במערכת יחסים עם יואן טמפלטון.
- מרגוט סיטון (דורותי דנדריג'), מוכרת בבית מרקחת, מגיעה עם דייוויד לנשף שנערך בבית מושל האי אך במהרה מתאהבת בעוזר מושל האי, דניס ארצ'ר.
- הילרי קרסון (מייקל רני) הוא גיבור מלחמה בגמלאות. מקסוול חושד בו כי הוא מנהל רומן עם אשתו.
- סילביה פלורי (פטרישיה אוונס) נשואה למקסוול.
- דניס ארצ'ר (ג'ון ג'סטין) הוא המאהב של מרגוט סיטון ועוזרו של מושל האי.
- יואן טמפלטון (סטפן בויד) הוא בנו של מושל האי ומאוהב בג'וסלין פלורי.
- גברת פלורי (דיאנה וויניארד) היא אמם של מקסוול וג'וסלין ונשואה לג'וליאן פלורי.
- ג'וליאן פלורי (בייזיל סידני) נשוי לגברת פלורי ואביהם של מקסוול וג'וסלין.
- הקולונל וויטינגהם (ג'ון ויליאמס) הוא ראש המשטרה והוא חוקר את הרצח של הילרי קרסון.
- המושל טמפלטון (רונלד סקוויר) הוא מושל האי ואביו של יואן טמפלטון.
- בראדשו (הארטלי פאוור) הוא כתב אמריקאי המסקר את המתרחש באי לקראת הבחירות הקרובות.
הפקת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן של אלק וואו יצא לאור בהרחבה ב-Ladies' Home Journal במאי 1955 תחת הכותרת "Sugar Baron". בסוף סיפורו של וואו, מקסוול מתאבד. דמותו של בויר בסרט מורכבת ממנהל העבודה של וואו ועורכי דין שחורים מאותו הזמן.[1]
דריל זאנוק קנה את הזכויות לרומן של וואו לפני פרסומו. "אי בשמש" הייתה ההפקה העצמאית הראשונה של זאנוק עבור Twentieth Century-Fox לאחר שסיים את כהונתו כסגן נשיא האולפן. על פי החומרים הכלולים ברשומות המחלקה המשפטית בספריית UCLA, דנה וינטר הוצגה במקור כג'וסלין וג'ואן קולינס הייתה אמורה לשחק את סילביה. הסרט צולם בברבדוס ובטרינידד באיי הודו המערבית. צילומי אולפן צולמו ב-MGM ליד לונדון, אנגליה.[1]
התגובות לסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרט מוצגים מספר רומנים בין-גזעיים, ועולה הנושא של "דם לבן טהור" מול דם "מעורב" במשפחתו של מקסוול. הרומנים הבין-גזעיים היו לא מקובלים באותה התקופה, והסרט זכה לביקורות מעורבות עם יציאתו למסכים.[1]
בניגוד למידע המופיע בנוגע לסרט באוספי הספריית האקדמיה האמריקאית לקולנוע, שלפיו לא התעוררו התנגדויות לתיאורו של רומן בין-גזעי, מחלוקת רבה התחוללה עם יציאתו לאקרנים. לפי מאמר שפורסם ביולי 1957 בעיתון DV, הסרט "אי בשמש" נאסר בממפיס, טנסי, בגלל התיאור המפורש של נישואי תערובת ובשל עבירה על סטנדרטים מוסריים.[1] ב-1 ביולי 1957 בניו-אורלינס, פתח הלגיון האמריקאי בקמפיין (שלא צלח) להפסקת הקרנת הסרט, בטענה כי הוא מסייע למפלגה הקומוניסטית בניסיונה ליצור חיכוך בין הגזעים. במיניאפוליס, מינסוטה, הושק קמפיין נוסף לביטול ההקרנות. אף על פי שהמאמץ לא צלח, מאמר שפורסם ביוני 1957 מתעד שיחות ומכתבים שהתקבלו בתיאטראות ברחבי מיניאפוליס אשר התנגדו להקרנת הסרט. כמו כן, ביוני 1957, תיאר העיתון DV את מבול דואר השיטנה שקיבלה ג'ואן פונטיין אשר שיחקה את מייוויס נורמן בסרט, מכיוון שדמותה הייתה מעורבת ברומן בן-גזעי עם הדמות ששיחק בלאפונטה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אי בשמש", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אי בשמש", באתר נטפליקס
"אי בשמש", באתר AllMovie (באנגלית)
"אי בשמש", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לסרט אי בשמש, באתר יוטיוב
- הארי בלפונטה שר "אי בשמש", באתר יוטיוב
- אי בשמש, באתר TCM
