אלון קונפינו

אלון קונפינו
פרופ' אלון קונפינו (2021)
פרופ' אלון קונפינו (2021)
לידה 1 באפריל 1959
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביוני 2024 (בגיל 65) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת ברקלי
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון
אוניברסיטת וירג'יניה
אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג טל גולדפיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלון קונפינו (1 באפריל 1959 – 27 ביוני 2024)[1] היה פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט. מנהל המכון ללימודי שואה, רצח עם וזיכרון ופרופסור להיסטוריה ולימודי יהדות באוניברסיטה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונפינו נולד בירושלים וגדל בשכונת טלביה. אמו, הגר סרני, ילידת הארץ, הייתה בתם של עדה סרני, פעילת המוסד לעלייה ב' וכלת פרס ישראל, ואנצו סרני מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה. אביו, מיכאל קונפינו, יליד בולגריה, היה פרופסור להיסטוריה שהתמחה בתולדות רוסיה בעידן המודרני ובחקר תנועות אנרכיסטיות (תחילה באוניברסיטה העברית, ואחר כך באוניברסיטת תל אביב). היה האח הצעיר מבין שלושה: חיים הבכור (הקרוי על שם הסב אֶנְצוֹ), ועפרה (מעצבת תפאורה ותלבושות לתיאטרון).

למד בבית הספר היסודי ע"ש הנרייטה סאלד. בהמשך למד בגימנסיה העברית רחביה (סיים ב-1977). לאחר ששירת בצבא, סיים תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1985, ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1992. בשנים 1992-2017 שימש פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת וירג'יניה ובשנים 2013-2017 באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2018 מונה כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט. כמו כן עמד בראש המכון ללימודי השואה, רצח עם וזיכרון באוניברסיטה זאת.[2] במקביל היה מופקד באוניברסיטה על הקתדרה "פן תשכח", מכיוון שתחומי עיסוקו המחקריים הבולטים היו השואה, רצח עם, אלימות המונית וגזענות.

במהלך השנים היה עמית מחקר ופרופסור אורח במוסדות אקדמיים רבים: באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, בתוכנית משותפת של אוניברסיטת וירג'יניה ואוניברסיטת ניו יורק בלונדון, במכון האוניברסיטאי האירופי (EUI) בפירנצה, ובבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.

כמו כן, קיבל מענקים ומלגות מטעם תוכנית פולברייט, קרן הומבולדט, קרן ליידי דייוויס, המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, המועצה לחקר מדעי החברה, האקדמיה הישראלית למדעים, המרכז ללימודי שואה מתקדמים במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והמרכז הבינלאומי לחוקרים וודרו וילסון בוושינגטון.

בשנת 2012 כתב מבוא לתרגום לאיטלקית של הספר "השליח" מאת רות בונדי,[3][4] הביוגרפיה של סבו אנצו סרני[5].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה נשוי לפרופ' פרנצ'סקה פיוראני, מרצה להיסטוריה של האמנות באוניברסיטת וירג'יניה, ונולדו להם שני בנים: פאולו ודויד.

בעשור האחרון לחייו היה נשוי לפרופ' טל גולדפיין, אם לשלושה, גם היא חברת סגל באוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט.

נפטר ב-27 ביוני 2024 בגיל 65 מלוקמיה.[6]

מחקריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו מתמקדים בתיאוריה ובפרקטיקה של כתיבת היסטוריה המוצגת במיוחד בנושאי הזיכרון, התרבות והלאום, שתחילה תפסה את ההיסטוריה הגרמנית המודרנית כנקודת מוצא, אך התרחבה בהמשך גם למקומות ולתרבויות אחרות. קונפינו כהיסטוריון מבקש להרחיב את הדיסציפלינה ההיסטורית, לאזורי המחקר והתיאוריה שבהם השיטה ההיסטורית פוגשת אתנוגרפיה, ספרות, אנתרופולוגיה ולימודי תרבות.

עולם ללא יהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של קונפינו "עולם ללא יהודים: הדמיון הנאצי - מרדיפות לרצח עם", פורסם באנגלית ב-2014 ומבקש להסביר את האנטישמיות הנאצית ואת השואה באמצעות התבוננות בדמיונם ובפנטזיות של הנאצים. הוא זכה לביקורות מעורבות, חלק מהמבקרים שיבחו את הניתוח של קונפינו על מקוריותו, בעוד שאחרים ביקרו אותו על כך שהוא מעלה טענות שאינן מגובות בראיות מספיקות. הספר פורסם בעברית ב-2017[7].

הספר מבוסס על מחקר שערך, שבו הוא דוחה חלק מההסברים הפופולריים לנאציזם, במיוחד את ההסברים המתמקדים בגזענות. הספר מתמקד בתקופה שבין 1933 ל-1939 ובפעולות והצהרות ציבוריות. תשובתו לשאלה מדוע ביצעו הנאצים רצח עם ביהודים היא ש"יהודים ייצגו את הזמן, המסמל מקורות היסטוריים מרושעים שהיה צריך למגר אותם כדי שתעלה הציוויליזציה הנאצית". הוא פתח תחום חדש למחקר וניתוח, "הדמיון והפנטזיה", בנוסף לאידאולוגיה של הנאצים.

במקום להדגיש את הגזענות, קונפינו מציע שהאנטישמיות הנאצית התבססה על הרבה יותר מגזענות מדעית. במקום זאת, רעיונות על אודות מדע וגזע שונו כדי להתאימם לאנטישמיות הקיצונית שנבעה בחלקם מהאנטישמיות הנוצרית. מה שחשוב יותר מגזענות מדעית היה סיפור על מקורות לאומיים. קונפינו דוחה את הרעיון, שקודם על ידי כמה היסטוריונים ואפולוגטים נוצריים, לפיו הנאצים ביקשו למגר את הנצרות: "מטרתם לא הייתה למגר את הנצרות אלא למגר את שורשיה היהודיים של הנצרות", בהתבסס על גרסה קיצונית של תאולוגיית החילופין שתממש (הקונפליקט בין הטענות הסותרות של היהדות והנצרות). היטלר השתמש במאבק האנטי-יהודי כדי להצדיק את מלחמת העולם השנייה - "יהודים העניקו את המשמעות הכוללת למאבק הנאצי בין טוב לרע: המאבק המשיחי ליצירת תרבות נאצית היה תלוי בהשמדת היהודים". כאשר הנאצים שרפו ספרי תורה במהלך ליל הבדולח בנובמבר 1938, הם ניתקו, לטענתו, קשר מרכזי עם העבר, ואפשרו גם לגרמנים וגם ליהודים לדמיין "עולם ללא יהודים".

במקום להתמקד במדיניות קונקרטית אנטי-יהודית, קונפינו מתמקד בחקר ה"רגישויות והרגשות" המונחים מאחוריו. בכך הוא נכנס לניתוח פסיכואנליטי של מנהיגי הנאצים, אף שנמנע מ"טרמינולוגיה פרוידיאנית בעליל". קונפינו מנסה לנתב דרך אמצע בין גישות המציגות את האנטישמיות הנאצית כקרע עם העבר ואלו הרואים בכך הרחבה של תופעות קודמות. הוא כותב כי "השואה הייתה הניסוי הראשון באנושות חדשה שהושגה באמצעות השמדה, אנושיות משוחררת מכבלי העבר שלה".

מפרסומיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית

  • Confino, Alon (1997). The Nation as a Local Metaphor: Württemberg, Imperial Germany, and National Memory, 1871-1918 (באנגלית). UNC Press Books. ISBN 978-0-8078-4665-0.[10][11][12][13][14][15]
  • Confino, Alon (2006). Germany As a Culture of Remembrance: Promises And Limits of Writing History (באנגלית). UNC Press Books. ISBN 978-0-8078-5722-9.[16][17][18][19][20][21][22]
  • Confino, Alon (2011). Foundational Pasts: The Holocaust as Historical Understanding (באנגלית). Cambridge University Press. ISBN 978-1-139-50218-4.[23][24][25][26][27][28]
  • Confino, Alon (2014). A World Without Jews: The Nazi Imagination from Persecution to Genocide (באנגלית). Yale University Press. ISBN 978-0-300-19046-5.

מאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלון קונפינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Editorial, In Memoriam: Alon Confino, University of Massachusets Amherst, ‏28 June 2024
  2. ^ Institute for Holocaust, Genocide, and Memory Studies, Institute for Holocaust, Genocide, and Memory Studies
  3. ^ רות בונדי, השליח: חייו ומותו של אנצו סרני, תל אביב: עם עובד, [1974], 2004
  4. ^ Ruth Bondi, Enzo Sereni: L'emissario, Aosta: Le château, 2012
  5. ^ אתר למנויים בלבד נעמי דה־מלאך, עשה מאמץ לצאת ממעגל הקסמים של הלֶנִינִיזְם שלך, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2018
  6. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, "הארץ לא ממש חיכתה 2,000 שנה ריקה": ההיסטוריון אלון קונפינו מת בגיל 65, באתר הארץ, 25 ביולי 2024
  7. ^ אתר למנויים בלבד אבנר שפירא, הסיפור הנאצי: איך פנטזיה על טוהר אתני מובילה לרצח עם, באתר הארץ, 23 באפריל 2017
  8. ^ אתר למנויים בלבד אבנר שפירא, הסיפור הנאצי: איך פנטזיה על טוהר אתני מובילה לרצח עם, באתר הארץ, 23 באפריל 2017
  9. ^ אתר למנויים בלבד תום שגב, לחזור לטנטורה אחרי 7 באוקטובר, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2023
  10. ^ Crane, Susan A. (ביולי 1999). ". By Alon Confino (Chapel Hill, University of North Carolina Press, 1997) 280 pp. $55.00 cloth $19.95 paper". Journal of Interdisciplinary History. 30 (1): 129–131. doi:10.1162/jinh.1999.30.1.129. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Buschmann, Rainer F. (3 במרץ 2002). "The Nation as a Local Metaphor: Wurttemberg, Imperial Germany, and National Memory, 1871-1918, and: Colonial Fantasies: Conquest, Family, and Nation in Precolonial Germany, 1770-1870 (review)". Journal of World History (באנגלית). 13 (1): 237–241. doi:10.1353/jwh.2002.0003. ISSN 1527-8050. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Lenman, Robin (בספטמבר 2000). ". By Alon Confino. Chapel Hill: University of North Carolina Press, 1997. Pp. xiii+280. $55.00 (cloth); $19.95 (paper)". The Journal of Modern History. 72 (3): 831–832. doi:10.1086/316080. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ "Alon Confino. <italic>The Nation as a Local Metaphor: Württemberg, Imperial Germany, and National Memory, 1871–1918</italic>. Chapel Hill: University of North Carolina Press. 1997. Pp. xiii, 280". The American Historical Review. באוקטובר 1999. doi:10.1086/ahr/104.4.1260. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "H-German: Reviews | H-Net". networks.h-net.org. נבדק ב-23 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Neaman, Elliot (2000). "Review of The Nation as a Local Metaphor; Württemberg, Imperial Germany, and National Memory, 1871–1918". German Politics & Society. 18 (4 (57)): 138–142. doi:10.3167/104503000782486471. ISSN 1045-0300. JSTOR 23737479.
  16. ^ "Silence and Repression". The Hedgehog Review. נבדק ב-23 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Sperber, Jonathan (28 בנובמבר 2007). "Germany as a Culture of Remembrance: Promises and Limits of Writing History. By Alon Confino. Chapel Hill: The University of North Carolina Press. 2006. Pp. xvii+306. Cloth $59.95. ISBN 0-8078-3042-9. Paper $24.95. ISBN 0-8078-5722-x". Central European History. 40 (4): 740–742. doi:10.1017/S0008938907001185. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Gudehus, Christian (באוקטובר 2008). "Review: Alon Confino, Germany as a Culture of Remembrance. Promises and Limits of Writing History, University of North Carolina Press: Chapel Hill, 2006; 306 pp., 45 illus.; 9780807857229, $59.95 (hbk)". European History Quarterly. 38 (4): 647–648. doi:10.1177/02656914080380040307. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Redding, Kimberly (10 בינואר 2020). ". By Alon Confino. (Chapel Hill, N.C.: University of North Carolina Press, 2006. Pp. xvii, 306. $24.95.)". The Historian. 70 (2): 367–368. doi:10.1111/j.1540-6563.2008.00213_45.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Hagen, William W. (בספטמבר 2008). ". By Alon Confino. Chapel Hill: University of North Carolina Press, 2006. Pp. xvii+306. $59.95 (cloth); $24.95 (paper)". The Journal of Modern History. 80 (3): 708–711. doi:10.1086/593440. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Crew, D. F. (1 בספטמבר 2008). "Germany as a Culture of Remembrance: Promises and Limits of Writing History. By Alon Confino (Chapel Hill: The University of North Carolina Press, 2006. xvii plus 306 pp. $24.95 PB)". Journal of Social History. 42 (1): 247–249. doi:10.1353/jsh.0.0045. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ "Holian on Confino, 'Germany as a Culture of Remembrance: Promises and Limits of Writing History' | H-German | H-Net". networks.h-net.org. נבדק ב-23 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Lawson, Tom (24 באוקטובר 2014). "Alon Confino". Journal of Contemporary History. 49 (4): 860–862. doi:10.1177/0022009414550269h. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Dobkowski, Michael N. (2011). "Foundational Pasts: The Holocaust as Historical Understanding". Jewish Book Council (באנגלית). נבדק ב-23 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Kühne, Thomas (1 ביוני 2012). "Foundational Pasts: The Holocaust as Historical Understanding (review)". German Studies Review (באנגלית). 35 (2): 435–437. ISSN 2164-8646. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ Fritzsche, Peter (בדצמבר 2012). "By Alon Confino (New York, Cambridge University Press, 2012) 191 pp. $85.00 cloth $24.99 paper". Journal of Interdisciplinary History. 43 (3): 486–488. doi:10.1162/JINH_r_00443. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Steigmann-Gall, R. (29 באוקטובר 2013). "Foundational Pasts: The Holocaust as Historical Understanding". German History. 32 (1): 157–158. doi:10.1093/gerhis/ght089. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Goldberg, Amos; Smith, Helmut Walser; Gigliotti, Simone; Buggeln, Marc; Confino, Alon (3 בפברואר 2016). "Alon Confino, (Cambridge University Press, 2012) and (Yale University Press, 2014)". Journal of Genocide Research. 18 (1): 101–131. doi:10.1080/14623528.2016.1120470. {{cite journal}}: (עזרה)