אליזבת הולוויי מרסטון
 | |
| לידה |
20 בפברואר 1893 האי מאן, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1993 (בגיל 100) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בתאל |
| ידועה בשל | ההשראה לדמות וונדר וומן |
| השכלה |
|
| מקצוע | עורכת דין, פסיכולוגית |
| בן זוג | ויליאם מרסטון |
| בת זוג | אוליב בירן |
  | |
אליזבת "סיידי" הולוויי מרסטון (באנגלית: Elizabeth Holloway Marston; 20 בפברואר 1893 – 27 במרץ 1993) הייתה עורכת דין ופסיכולוגית אמריקאית. היא ידועה בתור מי שהייתה ההשראה החלקית לדמות הקומיקס וונדר וומן, ועבור חלקה ביצירת הדמות, יחד עם בן זוגה, ויליאם מולטון מרסטון (שכתב בשם העט צ'ארלס מולטון)[1][2] ועם בת זוגם, אוליב בירן.[3][4] היא גם השתתפה עם מרסטון בפיתוח בדיקת לחץ דם סיסטולי, המשמשת לגילוי שקרים.[5]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרסטון נולדה אליזבת הולוויי בהאי מאן וגדלה בבוסטון שבמסצ'וסטס. בתקופה בה נשים מיעטו ללמוד לתארים מתקדמים, היא למדה לשלושה. התואר הראשון שלה היה בפסיכולוגיה ממכללת מאונט הוליוק, בשנת 1915. היא רצתה להמשיך משם ללימודי משפטים בהרווארד, שם למד ארוסה דאז ויליאם מרסטון. אך בהרווארד לא קיבלו נשים, אז היא נרשמה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוסטון. כשביקשה מאביה לתמוך בה במשך לימודיה, הוא אמר לה: "בשום אופן לא. כל עוד יש לי מספיק כסף כדי להלביש אותך בסינרים, את יכולה להישאר בבית עם אמא שלך". הולוויי סירבה לוותר, והתפרנסה בעצמה ממכירת ספרי בישול במועדוני נשים. היא נישאה למרסטון בספטמבר של אותה שנה, אך עדיין התעקשה לשלם את הוצאותיה בעצמה. את התואר שלה במשפטים סיימה ב-1918.[6] היא הייתה אחת משלוש נשים בלבד שסיימו תואר בפקולטה באותה שנה.
בדיקת לחץ הדם הסיסטולי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויליאם ואליזבת הצטרפו אז למחלקת הפסיכולוגיה בהרווארד. אך מפני שתוכנית הדוקטורט של הרווארד הייתה מוגבלת לגברים, אליזבת הייתה בתוכנית לתואר שני במכללת רדקליף. אליזבת עבדה יחד עם ויליאם על עבודת הדוקטורט שלו, אשר עסק בקשר בין רמות לחץ דם ושקריות. לאחר מכן ויליאם פיתח מממצאיו את בדיקת לחץ הדם הסיסטולי המשמשת כדי לזהות שקרים, הבדיקה שהייתה קודמתו של הפוליגרף.
בשל עבודה זו הוענקו לשניים התארים שלהם ב-1921.
קריירה ומשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרסטון הייתה אשת קריירה, תפקיד שהיה שנוי במחלוקת בתקופתה. בין תפקידיה – עורכת של אנציקלופדיה בריטניקה, מרצה למשפטים, פסיכולוגיה ואתיקה באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטה האמריקאית, שם גם מונתה ליו"ר החוג לפסיכולוגיה. במסגרת עבודתה האקדמית, מרסטון המשיכה לעבוד יחד עם ויליאם על מגוון מחקרים, ביניהם מחקר שעל פיו נשים משמשות כמושבעות נייטרליות יותר בהליכים משפטיים.[7] בשנת 1933, מרסטון לקחה תפקיד כעוזרת המנכ"ל בחברת הביטוח מטרופוליטן, ושם עבדה עד גיל 65.
ב-1920 מרסטון ילדה תינוקת שמתה בעת הלידה, פרדריקה. את הילד השני שלה, פיט, ילדה בגיל 35. ילדתה השלישית הייתה אוליב אן, שנקראה על שמה של אולין בירן, שחייתה עם הזוג מרסטון ביחסים פוליאמוריים. בירן הייתה סטודנטית של מרסטון, וכן אחייניתה של הפעילה למען זכויות רבייה מרגרט סאנגר. לאחר שהתאהב בה, הזוג מרסטון הזמינו אותה להצטרף למשפחתם. כשנולדו שני ילדיה, בירן ודון, הזוג אימץ אותם באופן רשמי. היחסים בין השלושה היו רגשיים וכן פרגמטיים: אוליב נשארה בבית כדי לגדל את הילדים, ואליזבת תמכה במשפחה מבחינה כלכלית כאשר ויליאם היה מחוסר עבודה, ולאחר מותו בשנת 1947. זה כלל מימון לימודים גבוהים לכל ארבעת הילדים. מרסטון ובירן המשיכו ביחסיהן עד מותה של בירן בשנת 1980.
וונדר-וומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעורבותה של מרסטון ביצירת הדמות של וונדר וומן עבור DC קומיקס ב-1940, שם עבד ויליאם באותה תקופה, תוארה בכתבה של הניו יורק טיימס מ-1992, שנה לפני מותה:
Our Towns reveals the true identity of Wonder Woman's real Mom. She is Elizabeth Holloway Marston. She's not 1,000; she's 99 come Thursday [...] One dark night as the clouds of war hovered over Europe again, Mr. Marston consulted his wife and collaborator, also a psychologist. He was inventing somebody like that new Superman fellow, only his character would promote a global psychic revolution by forsaking Biff! Bam! and Ka-Runch! for The Power of Love. Well, said Mrs. Marston, who was born liberated, this super-hero had better be a woman [...] Wonder Woman was created and written in the Marston's suburban study as a crusading Boston career woman disguised as Diana Prince [...] Meanwhile, in a small Connecticut town, Wonder Woman's Mom has disguised herself as a retired editor who lives in postwar housing.[2]
לא רק שמרסטון הגתה את הכיוון של וונדר וומן עם ויליאם, אלא היא עצמה הייתה ההשראה לדמות שכתב.[8] מרסטון המשיכה לסייע לוויליאם עם הדמות, ואף ניסחה את חלק מביטוייה המוכרים של וונדר וומן, כמו "Suffering Sappho" ו-"Great Hera"[9]
מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרסטון חיה עד גיל 100. היא נפטרה ב-27 במרץ 1993, זמן קצר לאחר יום הולדתה.
עבודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Integrative Psychology: A Study of Unit Response by William Moulton Marston, C. Daly King, and Elizabeth Holloway Marston, 1931.
- Marston, E. H. (1927). Training the toddler and the adolescent girl. The Journal of Abnormal and Social Psychology, 22, 217-221.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליזבת הולוויי מרסטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Alumni Spotlight: Elizabeth Holloway Marston (LAW '18)"
- ^ 1 2 Malcolm, Andrew H. "OUR TOWNS; She's Behind the Match For That Man of Steel".
- ^ Moon, Michael (2012-03-12). Darger’s Resources (באנגלית). Duke University Press. ISBN 0822351560.
- ^ Daniels, Les (2000). Wonder Woman: The complete History. Chronicle Books. ISBN 0-8118-2913-8.
- ^ Comm. to Review the Scientific Evidence on the Polygraph, Nat’l Research Council.
- ^ Green, Hope. "Panel Recognizes Astral Advances of Women in Law". B.U. Bridge, vol. 5, no. 31, April 19, 2002.
- ^ Davidson, T. (2015). Profile of Elizabeth Holloway Marston. In A. Rutherford (Ed.), Psychology's Feminist Voices Multimedia Internet Archive.
- ^ "Elizabeth H. Marston, Inspiration for Wonder Woman, 100".
- ^ Pollitt, Katha. "Wonder Woman's Kinky Feminist Roots". Atlantic Monthly, Oct. 14, 2014.