אלימות כלפי יולדות

אלימות כלפי יולדות (מכונה גם אלימות מיילדותית; באנגלית: Obstetric violence) מוגדרת כגרימת נזק גופני או נפשי, בזמן או בהקשר להיריון, לידה ופריון.[1] כינוי זה כולל ביצוע פעולות רפואיות ללא הסכמת היולדת או מודעות שלה לביצוען,[1]יחס לא מכבד ליולדת, כגון התעללות פיזית, השפלה, אלימות מילולית, הפרת סודיות, סירוב לתת תרופות נגד כאבים, פגיעה באוטונומיה שלה ובפרטיותה, סירוב לטפל ביולדת והזנחת יולדת באופן המסכן חיים.[2] בעבר הכינוי התייחס בעיקר להליכים רפואיים כפויים כמו עיקור כפוי של נשים ילידות או בעלי מעמד נמוך בהתאם לתורת האיגניקה, ואפלית יולדות עקב גזענות פטריאכיה וקולוניאליזם.[1]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מיילדות

במאה ה-18 חלו התפתחויות בתחום המיילדות, ובפרט הבנת הפיזיולוגיה של ההיריון והלידה. בסוף המאה ה-18 השיגו רופאים הבנה במבנה הרחם ובשינויים שהוא עובר במהלך הלידה. בעקבות כך נוסדו בתי יולדות שחיזקו את אחיזתם של רופאים בתחום זה, שקודם לכן התאפיין בלידת בית בסיוע מיילדת. בשלהי המאה ה-19 החלה להתפתח התפיסה המודרנית של מיילדות, ונוכחות של רופא בלידה הפכה למקובלת. ברבות ממדינות אירופה הונהג רישוי של העיסוק במיילדות. התפתחות ההרדמה סללה את הדרך לשימוש בניתוח קיסרי. מעורבות רפואית בתהליך הלידה הביאה לירידה דרמטית בשיעור תמותת תינוקות ויולדות בלידה או תוך זמן קצר אחריה.[3][4]

מקור המושג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "אלימות מיילדותית" מוזכר לראשונה בחוק האורגני בדבר זכותן של נשים לחיים חופשיים מאלימות (בספרדית: Ley Orgánica sobre el Derecho de las mujeres a una vida libre de violencia)[5] שנחקק בוונצואלה בשנת 2006. החוק מפרט 19 סוגים של אלימות נגד נשים. אלימות מיילדותית מוגדרת בסעיף 13 של החוק כ"ניכוס הגוף ותהליכי הרבייה של נשים על ידי אנשי הבריאות, המתבטא בדה-הומניזציה, בניצול לרעה של רפואה ובפתולוגיזציה של תהליכים טבעיים, ומביא לאובדן האוטונומיה והיכולת של נשים להחליט באופן חופשי על גופן ומיניותן, תוך השפעה שלילית על איכות חייהן."[6]

פעולות רפואיות שיש המכנים אותן "אלימות מיילדותית"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המדינות המפותחות והמתפתחות, לידה מתרחשת בסביבה רפואית תחת מספר רב של התערבויות כירורגיות (מדיקליזציה של הלידה). לידה רפואית והתערבויות כגון ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית (בעזרת ואקום או מלקחיים), חיתוך חיץ הנקבים -[7]אפיזיוטומיה[8] והשראת לידה, (הורמונאלית או על ידי פקיעת קרומי שק העובר - Amniotomy) שבדרך כלל אמורות להיות מוגבלות למקרים שבהם יש סיכונים בריאותיים לאם ולעובר, ומתרחשים באופן שגרתי במהלך לידות[7] מספר ארגונים בינלאומיים כמו: ארגון הבריאות העולמי WHO World Health Organization פרלמנט האיחוד האירופי או האו"ם United Nations רואים בכך פעולה אלימה נגד נשים וילדיהן.

המונח אלימות מיילדותית מתייחס גם לשימוש לא מוצדק במניפולציות ומכשור שהוכרו כמסוכנים לבריאותם של האם והילוד, או שהיתרונות והסיכונים שבצדם לא נבדקו מספיק[דרושה הבהרה](למשל שימוש במלקחיים, מניפולציית קריסטלר,[9] חילוץ בוואקום[10]). ארגון הבריאות העולמי הזהיר כי "הקפיצה במספר הניתוחים המיותרים מסכנת את בריאות האישה", כי ניתוחים קיסריים הגיעו "לממדים של מגפה" במדינות רבות (46% בסין, 32.9% בארצות הברית, 25% ומעלה בהרבה מדינות מזרח הרחוק, אירופה ודרום אמריקה[דרושה הבהרה]), וכי תמריצים כספיים לרופאים ולבתי חולים עשויים להשפיע.[11][12][13][דרושה הבהרה]

על פי ארגון הבריאות העולמי אפיזיוטומיה "נושאת סיכון גבוה יותר לזיהום, ויכולה להוביל לאובדן דם רב יותר מאשר במקרה של קרעים (טבעיים)", וכי "הגבלת השימוש באפיזיוטומיה למקרים של אינדיקציות קפדניות יש מספר יתרונות: פחות טראומה של רצפת האגן האחורית, צורך מופחת בתפירה ופחות סיבוכים".[14][דרושה הבהרה] שירות הבריאות הלאומי הבריטי ציין כי אפיזיוטומיה גורמת לכאב ואי נוחות עבור נשים במשך חודשים רבים אחרי הלידה[15][דרושה הבהרה] והקונגרס האמריקאי למיילדות ולרפואת נשים המליץ להגביל את השימוש בהם.[16][דרושה הבהרה][דרושה הבהרה]

מחקרים מסוימים[דרוש מקור] מתייחסים למיילדות ולרופאי נשים בצפון אמריקה, בעיקר בשנים 1950–1980, שביצעו מה שכונה "תפר הבעל": תפר מיותר בתוך הנרתיק של האישה לאחר אפיזיוטומיה או קרעים טבעיים, כביכול כדי להגדיל את ההנאה המינית העתידית של הבעל, ולעיתים קרובות תפר זה גרם לכאב ולאי נוחות לטווח ארוך אצל האישה. אין כל הוכחה כי פעולה זו הייתה נפוצה בצפון אמריקה[דרושה הבהרה][17][18] אך פעולה זו מופיעה לעיתים קרובות במחקרים על אפיזיוטומיה, גם במדינות אמריקה אחרות כגון ברזיל.[19]

חוקרים שונים[דרושה הבהרה] ניתחו את הקשר בין דחק פוסט טראומטי לאחר הלידה לבין אלימות מיילדותית.[20][21] נטען כי טראומות אלו נגרמו בעקבות "גורמים כמו אובדן שליטה, אובדן כבוד, יחס עוין או קשוח של האנשים הסובבים, תחושה שלא שומעים את האישה או חוסר הסכמה מודעת להליך רפואי".[22][דרושה הבהרה]

יחס בעולם לאלימות מיילדותית[23]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמריקה הלטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם העלייה בלידות רפואיות וניתוחיות, החלו ארגונים רבים[דרושה הבהרה] להציע לידה טבעית ולא רפואית.[24][דרושה הבהרה]. חוק פדרלי שנחקק במקסיקו בשנת 2006 מחייב את הממשלה להכיר בשיטות רפואה מסורתיות. לדברי ד"ר גרסיה-רמירז, סגן מנהל בית ספר להכשרת מיילדות במקסיקו, חוק שהועבר במדינת וראקרוס שבמקסיקו מיועד לאפשר לנשים חיים ללא "אלימות מיילדותית" כגון ניתוחים קיסריים ללא צורך.[25]

קבוצת המידע על רבייה מתוכננת (GIRE) במקסיקו פרסמה דו"ח שבו צוין כי "נורמליזציה של אלימות מיילדותית", כמו גם התעללות פיזית ונפשית על ידי הצוות המטפל, נפוצות במהלך הלידה. עוד צוין שעיקור כפוי היא צורה של אלימות קיצונית נגד נשים, וכי היא עלולה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים ילידות אמריקה.[26]

בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלת עמותת "נשים קוראות ללדת" למען חופש בחירה בלידה ולמען קידום והגנה על זכויות נשים סביב הריון ולידה. העמותה לקחה על עצמה לטפל באלימות מיילדותית.[27] כדי לפעול על מנת שאף אשה לא תחווה יותר יחס משפיל בזמן הלידה, ולשם כך הקימה קו חם בשנת 2014 במטרה לתת מענה לנשים שנפגעו או שזכויותיהן הופרו בלידה.[28] את פעילותה בתחום זה מבססת העמותה על חוק זכויות החולה.[27]. סקר שערכה העמותה פורסם ב-2023 והראה שמתוך 675 פניות בשנים 2014-7, 70.3% היו פגיעות מילוליות, 63.7% היו התנהגות השוללת את הזכות להסכמה מדעת, 16.3% פגיעה בפרטיות ו- 9.5% מניעת מלווה ורק 2.1% פגיעות בגוף. 63.4% מהתלונות היו על אירועים בחדר הלידה במהלך הלידה. מתוך הפגיעות המילוליות, 16.7% היו זלזול בבקשות/בחירות היולדת, 18.6% הפעלת לחץ על היולדת לביצוע פעולה ו- 13.8% שימוש באיום כדי להביא לציות היולדת.  מעל ממחצית היולדות (50.7%) דיווחו על פעולות שבוצעו ללא הליך תקין של הסכמה מדעת, מתוכם חיתוך חיץ היה 14.1% ותפירה ללא אלחוש 6.1%. התחושות של היולדות היו השפלה ועלבון (49%), חוסר אונים (42.2%), פחד וחרדה (27.1%), כרבע (24.2%) מהיולדות הגיעו לבכי בזמן הלידה. ההשלכות לטווח ארוך כללו תחושת דיכאון ופוסט טראומה, קשיים בתפקוד מיני, קשיים בהיקשרות עם התינוק, כולל קושי בהנקה וחשש להיכנס שוב להיריון וללדת. התגובות הרשמיות של המערכת נעו בין הכחשה, ואי לקיחת אחריות, להבעת סימפתיה לרגשות היולדת והצעה לשיפורים עתידיים, כולל טענות שהצוות זכר אחרת את האירוע ועד סירוב להגיב.[29]

מחקר שנעשה בקרב יולדות יהודיות וערביות (מוסלמיות ונוצריות) בישראל הראה שהאלימות המיילדותית היא לא רק בלידה אלא גם במעקב היריון, בטיפולי פוריות ובהפסקות היריון. התלונות העיקריות בלידה הן: חוסר התחשבות ברצון היולדת, התעלמות מבקשת מידע רפואי, התייחסות אליה כשקופה (אין קשר עין עם הרופאים), ביצוע בדיקות ללא ידיעה ו/או הסכמה של היולדת, ואלימות מילולית המתבטאת בחוסר כבוד, זלזול, לגלוג, צעקות והטחת עלבונות- כולל הבעת חוסר לגיטימציה לכאב.[30]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
* Shabot, Sara Cohen. "Making Loud Bodies “Feminine”: A Feminist-Phenomenological Analysis of Obstetric Violence." Human Studies 39.2 (2016): 231-247.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלימות כלפי יולדות בוויקישיתוף

מאמרי דעות בעניין הדרך הנכונה לניהול הלידה בישראל:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 O’Brien, Elizabeth et al., Obstetric violence in historical perspective, The Lancet 10342, 2022, עמ' 2183-5
  2. ^ The prevention and elimination of disrespect and abuse during facility-based childbirth, באתר ארגון הבריאות העולמי, ‏2015 (באנגלית).
  3. ^ איתי גל, ירידה דרמטית בשיעור תמותת תינוקות בישראל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2011
  4. ^ דן אבן, מחקר בינלאומי: שיעור מקרי המוות של נשים הרות ויולדות ירד ב-41% מאז 1980, באתר הארץ, 15 באפריל 2010
  5. ^ Ley Orgánica sobre el Derecho de las mujeres a una vida libre de violencia
  6. ^ במקור: ‎ 13. Violencia obstétrica: Se entiende por violencia obstétrica la apropiación del cuerpo y procesos reproductivos de las mujeres por personal de salud, que se expresa en un trato deshumanizador, en un abuso de medicalización y patologización de los procesos naturales, trayendo consigo pérdida de autonomía y capacidad de decidir libremente sobre sus cuerpos y sexualidad, impactando negativamente en la calidad de vida de las mujeres.‎
  7. ^ 1 2 Lauren Jansen, Martha Gibson, Betty Carlson Bowles, Jane Leach, First Do No Harm: Interventions During Childbirth, The Journal of Perinatal Education 22, 2013 Spring, עמ' 83 doi: 10.1891/1058-1243.22.2.83
  8. ^ טל לאור, חתך קטן בחדרי היולדות, וזה עובר?, באתר הארץ, 6 במרץ 2011
  9. ^ Habek, D. et al. (2008). "Possible feto-maternal clinical risk of the Kristeller’s expression". Central European Journal of Medicine 3. doi:10.2478/s11536-008-0008-z.
  10. ^ World Health Organization (1996). "Care in Normal Birth: A Practical Guide" (PDF).
  11. ^ "Births - Method of Delivery." Centers for Disease Control and Prevention. Centers for Disease Control and Prevention, 01 Feb. 2016. Web.
  12. ^ "Why Is the National U.S. Cesarean Section Rate So High?" Why the National U.S. C-Section Rate Is So High. Childbirth Connection, 15 Oct. 2015. Web. 09 May 2016.
  13. ^ NBC News. "C-section rates around the world at "epidemic levels"".
  14. ^ World Health Organization Reproductive Health Library. "Episiotomy for Vaginal Birth".
  15. ^ National Health Services, United Kingdom. "NHS Choices: Episiotomy".
  16. ^ The American Congress of Obstetricians and Gynecologists (March 31, 2006). "ACOG Recommends Restricted Use of Episiotomies"
  17. ^ Julie M.L.C.L. Dobbeleir, M.D., Koenraad Van Landuyt, M.D., Ph.D., and Stan J. Monstrey, M.D., Ph.D. (May 2011). "Aesthetic Surgery of the Female Genitalia". Semin Plast Surg (Seminars in Plastic Surgery, 25(2): 130-141) 25: 130–41. doi:10.1055/s-0031-1281482. PMC 3312147. PMID 22547970.
  18. ^ . Northrup, Christiane (2010). Women's Bodies, Women's Wisdom: Creating Physical and Emotional Health and Healing. Bantam.
  19. ^ Simone G Diniz; Alessandra S Chacham (May 2004). " 'The Cut Above' and 'the Cut Below': The Abuse of Caesareans and Episiotomy in São Paulo, Brazil". Reproductive Health Matters 12 (23): 100–110. doi:10.1016/s0968-8080(04)23112-3.
  20. ^ Fernández, I.O. (2013). "PTSD and Obstetric Violence". Midwifery Today, Volume 105.
  21. ^ Olde E., Van der Hart O., Kleber R., Van Son M. (2006). "Posttraumatic stress following childbirth: a review.". Clin Psychol Rev (Clinical Psychology Review; 26(1), pp. 1-16) 26: 1–16. doi:10.1016/j.cpr.2005.07.002. PMID 16176853.
  22. ^ Goldwin, Clare (30 January 2013). "So what IS going wrong in Britain's labour wards?". London: Daily Mail Online.
  23. ^ זומרפלד ד., דו"ח עדויות הקו ליולדת, התנועה לחופש בחירה בלידה: קו ליולדת, 2023, עמ' 1-58
  24. ^ Última Hora (December 1, 2013). "Proponen Volver al Parto Natural, ante el Aumento de Cesáreas"
  25. ^ Bulletin of the World Health Organization. "Mexico's Midwives Enter the Mainstream".
  26. ^ Group for Information on Planned Reproduction, Mexico. "Omission and Indifference: Reproductive Rights in Mexico. Part 4: Obstetric Violence"
  27. ^ 1 2 עדות על הפרת זכויות ואלימות בלידה, באתר "נשים קוראות ללדת", 21 באפריל 2016
  28. ^ רוני שגב, ‏אל תשמרי בבטן: קו חם ליולדות שחוו יחס משפיל בלידה, באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2012
  29. ^ קו ליולדת
  30. ^ Raghda Alnabilsy, Dganit Sharon, The Experience of Pregnancy and Childbirth Overshadowed by Obstetric Violence and Structural Barriers of the Israeli Health System from the Perspective of Arab and Jewish Women, Qualitative Health Research 33, 2023-06, עמ' 647–659 doi: 10.1177/10497323231173814