אליעזר גולדשמידט (בוטנאי)

אליעזר גולדשמידט
לידה 1938 (בן 86 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליעזר גולדשמידט (נולד ב-15 ביולי 1938) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הצמח באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום ההתמחות העיקרי שלו הוא הדרים. שימש כפרופסור בין 1983 עד פרישתו ב-2006. מ-1999 החזיק בקתדרה להורטיקולטורה ע"ש ג'יימס דה רוטשילד.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר גולדשמידט נולד בירושלים בשנת 1938, בן בכור ליוסף ואלישבע גולדשמידט.[1] הוא אחיה הבכור של פרופ' ימימה בן מנחם.[2] למד בבית הספר היסודי "חורב" ובביה"ס התיכון "התיכון לנערים מזרחי". היה חבר בגרעין הנח"ל בתנועת הנוער "עזרא". ב-1955 למד שנה אחת בישיבת "הדרום" ברחובות. בקיץ 1956 התגייס לנח"ל. לאחר טירונות בבית דראס, העביר את שירותו הצבאי בקיבוץ חפץ חיים.

בין 1958 ל-1961 למד לתואר ראשון בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. ב-1963 השלים תואר שני, עבודת הגמר עסקה בבדיקת מערכת אנזימי הפראוקסידז (peroxidase) ברקמות הדרים. ב-1968 סיים את הדוקטורט; עבודת הדוקטור עסקה במערכות ההורמונליות המפקחות על צמיחת ענפים בעצי הדר. ב-1970 השלים את הפוסט-דוקטורט במעבדתו של פרופ' ג'רום שיף, באוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון, והשתלב במחקר ביוכימי על חיזור הגפרית באצות.

בעת שהתגורר בבוסטון הכיר את הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שהסמיכו לרבנות בי"ג בחשון תשל"ט.[3]

גולדשמידט שב לישראל לאוניברסיטה העברית. בין 1972 ל-1977 שימש כמרצה בכיר בפקולטה לחקלאות, ב-1978 נעשה פרופסור חבר, וב-1983 לפרופסור מלא במקום. ב-1999 מונה למחזיק הקתדרה להורטיקולטורה ע"ש ג'יימס דה רוטשילד.

העביר קורסים לתואר ראשון ותואר שני בהורטיקלטורה, הדרים, הורמונים צמחיים, פיזיולוגיה של צמחים וגם הלכות התלויות בארץ. כמו כן, הנחה עשרים ושישה תלמידי דוקטור ומספר רב של סטודנטים לתואר שני.

פרסם כ-200 מאמרי מחקר בכתבי עת בינלאומיים ופרסומים רבים בעברית בכתבי עת מקומיים.[4] לפחות מחצית מתוכם התייחסו להיבטים שונים של הפיזיולוגיה של פרי הדר ועצים פרי. נושאי מחקרו העיקריים היו מערכות הורמונליות בעצי הדר, תפקידו של אתילן בהבשלת פרי הדר, פירוק הכלורופיל והזדקנות כלורופלסט, סירוגיות הניבה בעצי פרי וההיסטוריה והגנטיקה של האתרוג.

מלבד עיסוקו המדעי פרסם גם מאמרים בנושאים הלכתיים הנושקים לתחומי מחקרו.[5]

בין תפקידיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית שימש בעבר כיו"ר הוועדה לסטודנטים לתארים מתקדמים בחקלאות ובביולוגיה יישומית (1986-1990); יו"ר ועדת ההוראה (1980-1983); ממלא מקום ראש המחלקה להורטיקולטורה (1978) ויו"ר לימודי מדעי הצמח (2001–2003). כמו כן, היה חבר בוועדת המינויים הבכירה של האוניברסיטה העברית במדעי החיים (1991–1993), וחבר בוועדת המינויים הבכירה למדעי הרוח והחברה של האוניברסיטה העברית (2000–2003). מילא שני תפקידים בקרן בארד לפיתוחים חקלאיים ארצות הברית-ישראל: יו"ר ועדת ההערכה הבינתחומית של הקרן (1982), ויו"ר ועדת הערכת גידולי שדה ומטעים (2004–2006). בנוסף שימש גם כחבר במועצה הישראלית לשיווק פרי הדר (1987-1996) וכיו"ר המועצה המדעית של הגנים הבוטניים האוניברסיטאיים בירושלים (2002).

גולדשמידט היה מתארח בסביבות החגים בתוכניות טלוויזיה שונות ומסביר על הצמחים הקשורים לחג.[6]

פרופ' גולדשמידט פרש לגמלאות בשנת 2006.

מספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גולדשמידט אליעזר, משה בר-יוסף (עורכים), האתרוג: מסורת, מחקר ומעשה. מוסד הרב קוק (2018).
  • Spiegel-Roy, P and Goldschmidt, EE. 1996. Biology of Citrus. Cambridge University Press, 230 pp, + X.
  • Goldschmidt, EE and Bar-Joseph, M. (eds.). The Citron Compendium: The Citron (Etrog) Citrus medica L: Science and Tradition. Springer. 607pp.

ממאמריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Goldschmidt, EE. 1968. The auxin induced curvature of citrus petals. Plant Physiol. 43:1973-1977.
  • Goldschmidt, EE and Monselise, SP. 1972. Hormonal control of flowering in citrus trees and other woody perennials. In: Carr, DJ (ed.). Plant Growth Substance 1970, Springer Verlag, Berlin, pp.758-766.
  • Bustan, A and Goldschmidt, EE. 1998. Estimating the cost of flowering in a grapefruit tree. Plant Cell Environ. 21:217-224.
  • Nicolosi, E, La Malfa, S, El-Otmani, M, Negbi, M and Goldschmidt, EE. 2005. The search for the authentic citron (Citrus medica L.): Historic and genetic analysis. HortScience 40:1963-1968.
  • Goldschmidt, EE. 2013. Fifty years of citrus developmental research: A perspective. Hort Science 48: 820-824.
  • Huberman, M, Riov, J. Goldschmidt, EE, Apelbaum, A, and R. Goren, 2014. The novel ethylene antagonist, 3-cyclopropyl-1-enyl-propanoic acid sodium salt (CPAS), increases grain yield in wheat by delaying leaf senescence. Plant Growth Regulation 73:249-255.
  • Goldschmidt, EE. and A. Sadka. 2021. Yield alternation: horticulture, physiology, molecular biology and evolution. Hort. Rev. 48:363-418.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדשמיט נישא באוקטובר 1960 ללאה לזוג 6 ילדים, נכדים ונינים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופסור אלישבע גולדשמידט, באתר מכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית בירושלים
  2. ^ פרופסור ימימה בן מנחם, באתר מכון לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
  3. ^ דביר עמר, אבי הפיטמים, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2023
  4. ^ פרסומים, באתר הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים
  5. ^ ראו למשל: תקנת החדש של רבן יוחנן בן זכאי, המעין, גיליון 221 • ניסן תשע“ז נז, ג, עמ' 10-18
  6. ^ שושנה שרירא, "פרופ' אליעזר גולדשמידט" בפרויקט בן-יהודה