חלקת הקבר של הרב פאפו בעיר סיליסטרה בבולגריה | |
לידה |
1785 תקמ"ה סרייבו, סנג'ק בוסניה, איילט רומליה, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
11 באוקטובר 1827 (בגיל 42 בערך) כ' בתשרי תקפ"ח סיליסטרה, אלייט סיליסטרה, האימפריה העות'מאנית |
מקום קבורה | סיליסטרה, בולגריה |
תקופת הפעילות | ?–1828 |
תחומי עיסוק | מוסר |
רבותיו | הרב אליהו חאיון, הרב משה דנון |
תלמידיו | רבי יהודה אלקלעי |
חיבוריו | אורות אילים, פלא יועץ, חסד לאלפים, בית תפילה, אלף המגן, דן ידין, חודש האביב, יעלזו חסידים |
תפקידים נוספים | הרב הראשי לקהילת סיליסטרה, רב ראשי של הקהילה הספרדית בבוקרשט |
הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל. חיבר ספרים והידוע שבהם היה ספר המוסר - "פלא יועץ", ולכן הרב מכונה לעיתים על שמו. שימש רב הקהילה הספרדית של סיליסטרה שבבולגריה ועמד תקופה מסוימת גם בראש הקהילה הספרדית בבירת ולאכיה, בוקרשט.[1]
חיבר גם את הספרים "אלף המגן", "חסד לאלפים" ו"בית תפילה".
נולד ליצחק ובלאנקה[2] פאפו, אחת המשפחות הוותיקות של יהדות סרייבו בבוסניה (אז סראי-בוסנה, באימפריה העותמאנית). למד בישיבות ורבותיו היו רבי אליהו חיון ורבי משה דנון. הוא רכש בקיאות רבה בתורה ובסרייבו כתב גם את ספרו הראשון "חודש האביב". אחרי שהתחתן עבר לגור בסיליסטרה, והיה לראש הקהילה היהודית המקומית.[3][4]
בשנת 1819 הגיע לבוקרשט וניהל וארגן שם מחדש את קהילת היהודים הספרדים בעיר, על בסיס התקנון המקורי שנקבע ב-1811. הוא עצמו היה לראש הקהילה. כעבור זמן קצר חזר לסיליסטרה.[5]
רבי אליעזר פאפו ביקש לעלות לארץ ישראל, אך בשנת 1826 - תקפ"ז הוא חלה. לרפואתו הוסיפו לו את השם יחזקאל אך ביום כ' תשרי תקפ"ח, והוא בן 42 שנה, נלקח לבית עולמו ונקבר בסיליסטרה.[4]
בנו הרב יהודה פאפו עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
על דמותו של רבי אליעזר פאפו כתב בנו יהודה פאפו בהקדמה לספרו חסד לאלפים: ”והפליא לענות בצום נפשו, ומלקות בכל לילה ולילה שאומרים בהם תחנונים. שק ואפר וחרולים וטבילות [...] וטבילת שלגים [...]”
סביב דמותו הילכו סיפורי אגדה שקשרו אותו בניסים. כך לדוגמה, בהגיעו לגיל 24 החל לכהן כאב בית הדין הרבני בסיליסטרה, והוא עשה את הדרך לעיר בקפיצת הדרך. דוגמה נוספת היא לגבי מותו מדבר בחול המועד סוכות, כ' תשרי, 1827 שנקשר באופן סגולי להפסקת המגפה בעיר סיליסטרה. טרם פטירתו בשנת ה'תקפ"ח, הודיע כי כל המשתטח על קברו אחר טבילה, אמירת תהילים, ותפילה בכוונה, ייפקד בדבר ישועה ורחמים.[דרוש מקור]
תלמידו הרב יהודה אלקלעי, (אחד ממבשרי הציונות) סיפר שבקהילתו של רבי פאפו היה יהודי שנידון למוות על ידי הרשויות ואפשר היה לפדותו בסכום כסף גדול. ראשי הקהילה סירבו והרב פאפו ציווה למכור את כל ספרי התורה וכלי הקודש כדי לפדותו, בנימוק שהתורה ניתנה לישראל, ואם אין ישראל אין תורה.[4]
תקופת חייו של הרב אליעזר פאפו על ציר הזמן |
---|
|