אל-מומיה
 | |
| תמונה מתוך הסרט אל-מומיה | |
| בימוי |
שאדי עבדל סלאם  |
|---|---|
| הופק בידי |
רוברטו רוסליני |
| תסריט |
שאדי עבדל סלאם |
| שחקנים ראשיים | אחמד מרעי, אחמד חגאזי, זוזו חמדי אל-חכים, נדיה לוטפי |
| מוזיקה |
מריו נשימבנה |
| צילום | עבדל עזיז פהמי |
| מדינה |
מצרים |
| חברת הפקה |
מרצ'נט ואייבורי הפקות |
| הקרנת בכורה |
1969 |
| משך הקרנה |
102 דק' |
| שפת הסרט | ערבית ספרותית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אל-מומיה (בערבית: المومياء, המומיה) הוא סרט מצרי משנת 1969. במאי הסרט הוא שאדי עבדל סלאם. מבקרי קולנוע מצרים מציינים מזה שנים כי סרט זה הוא אחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו במצרים אי-פעם[1].
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת אל-מומיה מתרחשת בשנת 1881, זמן קצר טרם תחילת השלטון הקולוניאלי הבריטי, ומבוססת על סיפורו האמיתי של עבד אל-רסולס, בן שבט ממצרים העליונה, אשר שדד אוצר קברים של מומיות אשר התגלה בקבר שסימנו הארכאולוגי הוא DB320 סמוך לדיר אל-בכרי, והוא מכר את העתיקות בשוק השחור. לאחר קונפליקט בשבט, אחד מחבריו ניגש למשטרה ומסייע לשירות העתיקות למצוא את האוצר.
סמליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הסרט נסובה סביב החיפוש אחר זהות מצרית לאומית אמיתית, מקורית, המיוצגת על ידי חפצי העתיקות המוזנחים ובלתי מובנים של התרבות המצרית הקדומה. אולם, הקונפליקט שבין העיר והכפר מצביעה על שאלות שאינן באות על פתרונן בסרט, ועושות אותו ליצירה המעוררת תחושת חוסר נוחות, חסרת משמעות ברורה, על המחיר בחיפוש אחר זהות.
סגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קצבו האיטי של הסרט, זוויות הצילום יוצאות הדופן וצבעיו המיוחדים, מעניקים לסרט זה איכויות הדומות לחלום. איכויות אלה מתחזקות עוד יותר בזכות המוזיקה שחיבר לסרט המלחין האיטלקי מריו נשימבנה (Mario Nascimbene). הדיאלוגים בסרט הם כולם בערבית ספרותית, באופן יוצא דופן בסרטים מצריים, עובדה המוסיפה לאווירת הניתוק מן המציאות המלווה את הסרט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אל-מומיה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אל-מומיה", באתר AllMovie (באנגלית)
"אל-מומיה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The best of Egyptian cinema. Daily News Egypt, 12/7/2007