שם IUPAC | |
---|---|
1-(4-methoxyphenyl)-7-oxo-6-[4-(2-oxopiperidin-1-yl)phenyl]-4,5,6,7-tetrahydro-1H-pyrazolo[3,4-c]pyridine-3-carboxamide | |
שמות מסחריים בישראל | |
eliquis | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C25H25N5O4 |
מסה מולרית | 459.191 יחידת מסה אטומית מאוחדת |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | ספיגה איטית, כ-50%. |
מטבוליזם | בכבד בעיקר על ידי CYP 3A4 אך גם על ידי CYP 1A2, 2C8, 2C9, 2C19 |
זמן מחצית חיים | 5-12 שעות |
הפרשה | כבדית בעיקר, 27% מפונה דרך הכליות |
בטיחות | |
מעמד חוקי | תרופה המחייבת מרשם |
מזהים | |
קוד ATC | B01AF02 |
מספר CAS | 503612-47-3 |
PubChem | 10182969 |
ChemSpider | 8358471 |
אפיקסבן (בלועזית: apixaban, שם מסחרי: אליקוויס eliquis) היא תרופה נוגדת קרישה הניתנת במתן דרך הפה ושייכת לקבוצת תרופות נוגדות קרישה המכונות "נוגדי הקרישה הפומיים החדשים" (באנגלית New Oral AntiCoagulants או בקיצור NOACs). בישראל רשומות 3 תרופות ממשפחה זאת (השתיים האחרות הן דביגטראן וריברוקסבאן). תרופות אלו מהוות אלטרנטיבה לתרופה שנקראת וארפרין הידועה יותר בשם המסחרי קומדין. היתרון העיקרי של נוגדי הקרישה הפומיים החדשים מול קומדין הם שהם אינם מצריכים ניטור של רמות INR בדומה לקומדין, אינם דורשים בדיקות כלשהן נוספות הנדרשות לניטור התרופה, וכמו כן פעילותם נוגדת הקרישה איננה מושפעת מתזונה, כפי שקומדין מושפע. עם זאת, צריך לזכור, שבהיותם נוגדי קרישה, כולם מביאים את המטופל לסיכון לדימומים ותופעות לוואי הקשורות בדימומים עלולות להתרחש גם עם אפיקסבן ושאר נוגדי הקרישה הפומיים החדשים.
אפיקסבן אושרה על ידי ה-FDA בשנת 2012 בעקבות שני מחקרים שנעשו על התרופה בהשוואה לקומדין (מחקר ARISTOTLE) ובהשוואה לאספירין (מחקר AVERROES)[1].
תהליך קרישת הדם הוא תהליך מורכב ובו משתתפים הרבה גורמים כימיים במערכת הדם. פקטור X (פקטור 10) הוא אנזים שמיוצר בכבד ומשתתף בתהליך קרישת הדם. פקטור X עובר שפעול לפקטור Xa שהוא האנזים הפעיל, שגורם להפיכה של פרותרומבין לתרומבין. תרומבין גורם ליצירת קריש על ידי שפעול טסיות הדם ויצירת קריש דם, ובעקבותיו נוצר פיברין. אפיקסבן מעכבת את הפעילות של פקטור Xa, ובכך מונעת את יצירת תרומבין ועוצרת את תהליך הקרישה. אפיקסבן היא התרופה השנייה שיצאה ממשפחה זאת של נוגדי קרישה המעכבים את פקטור Xa, כאשר התרופה הראשונה הייתה ריברוקסבן.
אפיקסבן אושר על ידי משרד הבריאות הישראלי להתוויות הבאות:
אפיקסבן נכלל בסל התרופות 2014 כטיפול למניעת שבץ (Stroke) ותסחיף סיסטמי בחולים עם פרפור פרוזדורים ללא מחלה מסתמית (Atrial Febrillation), אצל חולים הנמצאים בערך 3 ≤ CHADS2 (ערך CHADS2 הוא אחד מהערכים שמשתמשים בהם על מנת להעריך סיכון לשבץ על רקע פרפור פרוזדורים וערכים מעל 3 דורשים מתן של נוגד קרישה כדי להפחית את הסיכון לשבץ).
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.