ארגון נשים לאומי (NOW)

ארגון נשים לאומי
National Organization for Women
לוגו הארגון
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים פולי מארי, בטי פרידן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Jane Plitt עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1966–הווה (כ־58 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.now.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארגון נשים לאומי (NOW - National Organization for Women) הוא ארגון ללא מטרת רווח, אמריקאי, פמיניסטי שנוסד ב-1966. לארגון 550 סניפים בכל 50 המדינות בארצות הברית ומחוז קולומביה.[1] NOW הוא ארגון פמיניסטי ליברלי אמריקאי הפועל לקידום שוויון מגדרי בתוך המערכת החברתית-פוליטית הקיימת.[2] מאז 2009, ששת נושאי הליבה של הארגון הם הזכות לרבייה, גישה לשירותי בריאות, מאבק באלימות נגד נשים, שוויון חוקתי, קידום גיוון / סיום גזענות, זכויות להט"ב, וצדק כלכלי.[3]

הקמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון נשים לאומי (NOW) נוסד ביוני 1966 על ידי 28 נשים בכנס הארצי השלישי של נציבות מעמד האישה, ואליהן הצטרפו עוד 21 נשים וגברים שהיו למייסדים בכנס הייסוד של הארגון שנערך באוקטובר 1966. בסך הכל 49 המייסדים.[4] 28 הנשים המייסדות הן: עדה אולנס, מרי אוולין בנבואו, ג'ין בויאר, שירלי צ'יזהולם, אנאלויס קלאפ, קתרין פ לקרנבאך, קתרין קונרוי, קרוליין דייוויס, מרי איסטווד(אנ'), אדית פינלאיסון, בטי פרידן, דורותי היינר(אנ'), אנה רוזוולט הלסטד, לורנה הרינגטון, מרי לו היל, אסתר ג'ונסון, ננסי קנאק, מין מתיסון(אנ'), הלן מורלנד, פולי מארי, רות מארי,Inka O'Hanrahan, פאולין א פאריש, איב פרוויס, עדנה שוורץ, מרי-ג'יין ריאן סניידר, גרטשן סקוויירס, בטי טולקינגטון וקרוליין וור.[4]

אירועים שהשפיעו על הקמת הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בעקבות כישלון הנציבות לשוויון זכויות בתעסוקה בארצות הברית לאכוף את הסעיף השביעי בחוק זכויות האזרח (1964) העוסק במניעת אפליה בתחום התעסוקה על בסיס גזע, צבע, דת, מין או מוצא. בכנס הארצי השלישי של נציבות מעמד האישה נאסר על המשתתפות להציע לנציבות להשתמש בסמכות השיפוטית שלה על מנת למנוע אפליה על בסיס מגדרי בשוק העבודה.[5][6] לאחר הכנס הן החליטו להקים ארגון חדש. הסופרת והפעילה החברתית, בטי פרידמן רשמה על מפית נייר את ראשי התיבות "NOW".

התנהלות הממשל הפדרלי גם היא עודדה את המקמת הארגון. הממשל הפדרלי לא אכף את החוקים החדשים נגד אפליה, דבר שגרם לתסכול אצל מייסדי NOW. גם לאחר שהוקמה הנציבות לשוויון זכויות בתעסוקה ב-1961 והסעיף השביעי בחוק זכויות האדם מ-1964 שאסר על אפליה בתעסוקה, מעסיקים עדיין הפלו נשים בתשלום שכר נמוך יותר ובהימנעות מהעסקת נשים.[7] פעילות למען זכויות נשים הבינו שיש צורך ללחץ על הממסד בדומה לפעילות של ארגון זכויות האזרח NAACP עבור נשים,[8] אחרת המצב לא ישתנה. ארגון נשים לאומי (NOW) נוסד מתוך מטרה לייצג נשים, לקדם נשים, להפעיל לחץ על המעסיקים והממשלה, וכדי לקדם שוויון מלא בין המינים. הארגון ביקש לפעול למען הגדלת מספר הנשים בעלות תארים אקדמיים, נשים שעובדות משרות מקצעיות ומחזיקות משרות בממשל הפדרלי.[9] הצהרת הכוונות של NOW נכתבה על ידי בטי פרידן ופולי מארי ואומצה בוועידה המייסדת בוושינגטון ב-29 באוקטובר 1966. NOW היה אחד מארגוני הנשים הראשונים שכללו במטרות שלהם פעילויות למען נשים שחורות.

המקרה הראשון שהמחלקה המשפטית של NOW טיפלה היה תביעה בשמן של דיילות חברת תעופה בטענה לאפליה על בסיס מיני.[10]

ניתן לציין מספר גורמים שסייעו להפיכתו של NOW לארגון מרכזי: הוועדה הנשיאותית למעמד האישה, ספרה של בטי פרידן המסתורין הנשי והעדר אכיפה של חוק זכויות האזרח.[11] ועדת הנשיא למעמד האישה הוקמה ב-1961 על ידי ג'ון פ. קנדי, בתקווה למתן פתרון לאפליית נשים בחינוך ובשוק העבודה. קנדי מינה את אלינור רוזוולט, כראש של הוועדה. הוועדה עסקה בשאלה מה דרך הטובה ביותר לקדם נשים שיויון או חקיקה מגוננת.[12]

בספרה המסתורין הנשי, בטי פרידן מנתחת את חייהן של עקרות בית. ההבנה שנשים ביקשו לעצמן יותר מאשר לגדל ילדים ולטפל בבית. הספר עורר הד רב ודיון על מקומן של נשים בחברה.[13] בראיון, פרידן הסבירה: ...הבנתי שזה לא מספיק רק לכתוב ספר. צריך להיות גם שינוי חברתי. ... באותה תקופה...ראיתי בחור נושא שלט שאומר "הצעד הראשון במהפכה הוא התודעה." ובכן, אני יצרתי את התודעה בעזרת המסתורין הנשי. ועכשיו נדרש להקים ארגון וחייבת להיות תנועה. ואני עזרתי בשנים שלאחר מכן להקים את ארגון נשים לאומי (NOW), את הוועידה הפוליטית הארצית לנשים (National Women's Political Caucus) ואת NARAL, ארגון הפועל למען הזכות להפלה".

ב-1968 הוציא NOW מגילת זכויות, אשר מצדדת בהוספת תיקון לחוקה האמריקאית בנושא שוויון זכויות לנשים, אכיפת האיסור לאפליה על בסיס מגדרי על פי חוק זכויות האזרח, הזכות לחופשת לידה, הכרה בהוצאות גידול ילדים ומשק בבית לניכויי מס להורים עובדים, תמיכה בחינוך שוויוני ללא הפרדה מגדרית, שוויון הזדמנויות בהכשרה מקצועית ובקצבאות לנשים בעוני והזכות לקבל החלטות בתחום הרבייה והפריון.[14]

בשנת 1968 נתפצל מהארגון ארגון "הפמיניסטיות".

עמדת NOW בסוגיות פמיניסטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיקון לשיויון זכויות בחוקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התיקון לשוויון זכויות

התיקון לחוקת ארצות הברית לשוויון הזכויות (ERA Equal Rights Amendment) היה הצעת תיקון החוקה שנועדה להבטיח שוויון זכויות לנשים. ההצעה המקורית הוגשה על ידי אליס פול וקריסטל איסטמן ב-1923. בשנת 1972, היא עברה בשני בתי הקונגרס והוגשה לבית המחוקקים לאשרור. NOW פעלה על מנת לקדם את האשרור על ידי ב-2/3 מהמדינות בארצות הברית (38 מתוך 50).[15] ביחד עם ארגונים נוספים, NOW ארגון הפגנות וחרם כלכלי על מנת להפעיל לחץ על נציגי הציבור, אך בסופו של דבר התיקון לא התקבל. ההתנגדות לתיקון הובלה על ידי פיליס שלאפלי (Phyllis Schlafly), מחוקקת שמרנית אנטי פמיניסטית.[16]

לסביות כסוגיה פמיניסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969 אייבי בוטיני (Ivy Bottini), לסבית מוצהרת ונשיאת הסניף בניו יורק של NOW, ערכה דיון פתוח תחת הכותרת: האם לסביות היא סוגיה פמיניסטית?[17] באותה התקופה בטי פרידן, הנשיאה הארצית של הארגון, התנגדה להשתתפות לסביות מוצהרות בתנועה. היא התייחסה למספר הלסביות המוצהרות ב-NOW בכינוי "איום הלוונדר" ("lavender menace") ופיטרה את העורכת הלסבית של עלון התנועה ריטה מיי בראון. בשנת 1970 פרידן פעלה לסילוק לסביות, כולל אייבי בוטני, מהסניף הניו יורקי.[18][19] בתגובה למעשיה של פרידן, שנה לאחר מכן, בכנס בו השתתפו 400 פמיניסטיות, קבוצה של 20 נשים שלבשו חולצה עם הכיתוב איום הלוונדר הפריעו, למהלך הכנס כמחאה.[20] אחת הנשים קראה מניפסט (The Woman-Identified Woman), שהיה ההצהרה הלסבית הפמיניסטית הראשונה.[21] הקבוצה, אשר מאוחר יותר קראה לעצמה לסביותרדיקליות "Radicalesbians", היו מהראשונות לאתגר את הטרוקסקסיזם של פמיניסטיות הטרוסקסואליות ותארו את החוויה הלסבית במונחים חיוביים.[22] ב-1971 NOW קבל על עצמו את העיקרון ש"לאישה יש את הזכות להגדיר ולבטא את עצמה כולל את המיניות שלה ולבחור את סגנון החיים שלה". כמו כן יצאה הצהרה לפיה אין זה הוגן לאלץ אמהות לסביות להישאר בנישואים הטרוסקסואליים או לחיות חיים כפולים על מנת להמשיך לגדל את ילדיהן.[23] באותה השנה, NOW הציעה תמיכה משפטית ומוסרית בנושא הזכויות של אמהות לסביות במשמורת ילדים. ב-1973 הוקם כוח המשימה בנושא מיניות ולסביות.

הפלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכות האישה לבחור האם לבצע הפלה הפך לנושא לדיון ציבורי ער, בעקבות פסק הדין רו נגד וייד ב-1973. השופטים קבעו כי חוק האוסר על הפלה מלאכותית סותר את חוקת ארצות הברית. פסק הדין הביא לניסיון לחוקק את חוק חופש הבחירה (Freedom of Choice Act) הקובע כי לכל אישה זכות היסוד לבחור ללדת או להפסיק הריון (NOW היו חלק מקואלציית הארגונים שקדמו את החוק).[24] אולם, החוק לא הצליח לעבור ופסק דין נוסף של בית המשפט העליון בארצות הברית אסר למעשה לבצע הפלות אחרי השבוע ה-12 להריון. הארגון היה חלק מהתנועות למען הזכות להפלה מלאכותית, והיה פעיל מאז 1973 בקידום זכות האישה על גופה[25][26] באמצעות חקיקה, לובי, והפגנות כדוגמת המצעד למען חיי נשים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארגון נשים לאומי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Information about NOW."
  2. ^ Jill Dolan, The feminist spectator as critic, 2. [print.], Ann Arbor, Mich: The Univ. of Michigan Press, 1992, עמ' 4, ISBN 978-0-472-08160-8
  3. ^ Issues | National Organization for Women, now.org (באנגלית)
  4. ^ 1 2 February 9th, 2014 by Allyson Goldsmith. (2014-02-09). "Honoring Our Founders and Pioneers | National Organization for Women". Now.org. נבדק ב-2015-05-05.
  5. ^ "The Feminist Chronicles, 1953–1993 – 1966 – Feminist Majority Foundation". Feminist.org.
  6. ^ MAKERS Team (2013-06-30). "NOW's 47th Anniversary: Celebrating Its Founders and Early Members". MAKERS. אורכב מ-המקור ב-2018-06-23. נבדק ב-2017-03-04.
  7. ^ Schneir, Miriam (1994). Feminism in Our Time: The Essential Writings, World War II to the Present. Vintage Books. pp. 95–102.
  8. ^ Schneir, Miriam (1994). Feminism in Our Time: The Essential Writings, World War II to the Present. Vintage Books. p. 95.
  9. ^ Schneir, Miriam (1994). Feminism in Our Time: The Essential Writings, World War II to the Present. Vintage Books. p. 98.
  10. ^ "Honoring Our Founders and Pioneers – National Organization for Women". now.org. נבדק ב-11 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Lewis, Jone Johnson. "National Organization for Women – NOW". About.com. נבדק ב-29 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Lewis, Jone Johnson. "President's Commission on the Status of Women". About.com. אורכב מ-המקור ב-2014-03-29. נבדק ב-29 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Wattenberg, Ben. "Betty Friedan Interview". The First Measured Century. PBS. נבדק ב-29 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "N.O.W. Bill of Rights, 1968". National Organization for Women. אורכב מ-המקור ב-2012-11-14. נבדק ב-2013-10-29.
  15. ^ "What Is the Equal Rights Amendment and What Happened to It?". About.com Education. נבדק ב-2017-03-04.
  16. ^ The Equal Rights Amendment [ushistory.org], ‏2013-09-10
  17. ^ Love, Barbara J. (אנ') Feminists Who Changed America, 1963–1975
  18. ^ Bonnie Zimmerman Lesbian histories and cultures: an encyclopedia, Garland Pub., 2000 ISBN 0815319207 p. 134
  19. ^ Vicki Lynn Eaklor Queer America: a GLBT history of the 20th century, ABC-CLIO, 2008 ISBN 0313337497 p. 145
  20. ^ Flora Davis Moving the mountain: the women's movement in America since 1960, University of Illinois Press, 1999 ISBN 0-252-06782-7 p. 264
  21. ^ Cheshire Calhoun Feminism, the Family, and the Politics of the Closet: Lesbian and Gay Displacement, Oxford University Press, 2003 ISBN 0-19-925766-3 p. 27
  22. ^ Carolyn Zerbe Enns Feminist theories and feminist psychotherapies: origins, themes, and diversity, Routledge, 2004 ISBN 078901808X p. 105
  23. ^ Leading the Fight | National Organization for Women.
  24. ^ Hentoff, Nat; Hentoff, Nat (1992-09-12). "THE FADING FREEDOM OF CHOICE ACT". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2017-03-09.
  25. ^ "Roe v. Wade anniversary marked by vigils, demonstrations - CNN.com" (באנגלית). נבדק ב-2017-03-09.
  26. ^ Reproductive Rights and Justice | National Organization for Women, now.org (באנגלית)