א-זיתונה, ברקע נראית רמאללה. | |
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | רמאללה ואל-בירה |
שטח | 15.5 קמ"ר |
‑ הנקודה הגבוהה | 750 |
‑ הנקודה הנמוכה | 550 |
אוכלוסייה | |
‑ במועצה המקומית | 7,921 (2016) |
קואורדינטות | 31°57′24″N 35°09′55″E / 31.956666666667°N 35.165277777778°E |
אזור זמן | UTC +2 |
א-זיתונה (בערבית: الزيتونة, תרגום: "הזית") היא מועצה מקומית פלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה, שנוסדה בשנת 2005 כתוצאה ממיזוג של הכפרים אבו שח'דים ואל-מזרעה אל-קִיבְּלִיֶיה (المزرعة القبلية; תעתיק מדויק: אל-מזרעה אל-קִבּלִיֶה). בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית א-זיתונה 7,921 תושבים, לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה[1].
משמעות שם המועצה הוא – ארץ הזיתים.
משמעות שם היישוב "אל-מזרעה אל-קיבאלייה": היא החווה הדרומית, להבדיל בינה לבין מזרעה א-שרקיה – החווה המזרחית.
מקור שם היישוב אבו שח'ידם אינו ברור וככל הנראה מלמד על שם המשפחה שישבה בו בראשונה.
המועצה שוכנת בגובה של בין כ-550 לכ-750 מטר מעל פני הים, על שלוחה של "רכס ג'יפנה" (גם: "הרי גופנה" או "הרי גופנא"), על שם הכפר ג'יפנה (הנמצא כ-3 קילומטרים מזרחית לזיתונה). זהו רכס שיורד מקו פרשת המים בגובה של כ-900 מטר מעל פני הים לגובה 550 מטר באזור העיירה. בסביבת העיירה נובעים מעיינות שכבה רבים, מכיוון שמי הגשם המחלחלים נעצרים בהגיעם לתצורת מוצא, שכבות חוואר צהבהב האטום למים. המעיינות העיקריים בקרבת העיירה הם:"עין אום טוח", "עין אל מלח", "עין ואדי אל ביר" ו"עין אל מיסארג'". מצפון למועצה נמצא כפר כובאר, ממזרח שוכנים הכפרים אבו קש, ביר זית וסורדא.
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. באזור העיירה מספר אתרים ארכאולוגיים, על פסגת ההר שמצפון לעיירה ממוקמת ח'רבת נעלן בה נערך סקר ארכאולוגי ונמצאו חרסים מתקופת הברזל II, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל והתקופה הרומית בארץ ישראל. על פסגת ההר שמדרום לעיירה ממוקם מבנה מקאם "שיח' עיסא", בה שרידי יישוב מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית, במקום גם בור מים גדול שהוסב לקולומבריום[2]. ממזרח לעיירה ממוקם "ח'רבת א-נבי עניר" (נכתב גם כ"נבי ענר") ובסמוך מקאם "נבי אנבר", האתר כולל מעיינות, קבר שיח, מבנה תפילה עתיק, מערת קבורה חצובה וחלקות מעובדות[3]. שרידי היישוב הקדומים ביותר במקום הם מתקופת הברזל[דרוש מקור].
בשנת 1517, העיירה שולבה באימפריה העות'מאנית עם שאר ארץ ישראל.
בתקופת המנדט הבריטי השתייכה העיירה לנפת רמלה.
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר האזור משליטה ירדנית לשליטה צבאית ישראלית.
לאחר הסכמי אוסלו, 29% מאדמות העיירה מוגדרות כשטח B ו-71% הם שטח C.
בשנת 2005 שולב הכפר אבו שח'ידם.
כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני התרחשו בכפר אירועי אלימות הדדיים בין תושבי הכפר לבין תושבי האזור הישראליים וכוחות צה"ל.[4][5][6][7][8][9] משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש (OCHAoPt) תיעד 88 תקיפות של מתנחלים נגד חקלאי הכפר ורכושם בין 2006–2017, כאשר 61 מהן התרחשו בין 2010–2013; האירועים כללו גניבה, גרימת נזק והצתה של רכוש חקלאי, ויידוי אבנים על כלי רכב ובתים. 14 מהתקריות הסתיימו בפגיעה בפלסטינים, בהן נהרג אדם אחד ו-23 נפצעו. מאידך, באותן השנים נרשמו 11 תקיפות של פלסטינים נגד מתנחלים שכללו בין היתר יידוי אבנים על כלי רכב והביאו לפציעה של שבעה בני אדם ולנזק לרכוש.[10]
חלק מאירועי האלימות הסתיימו במוות:
יישובי נפת רמאללה ואל-בירה | ||
---|---|---|
ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה | |
מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
נפות הרשות הפלסטינית |