בורקה (נפת רמאללה ואל-בירה)
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| גובה | 738 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,090 (2007) |
| קואורדינטות | 31°53′45″N 35°15′15″E / 31.89583333°N 35.25416667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
בורקה (בערבית: برقة) הוא כפר פלסטיני המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה, כ-6 ק"מ מזרחית לרמאללה בבנימין, בגובה של כ-760 מטר מעל פני הים.
בעקבות הסכמי אוסלו בשנת 1995, נכלל הכפר בשטח B.
לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה הכפר מנה כ-2,090 תושבים במפקד שנערך ב-2007.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי זאב וילנאי, משמעות המילה בורקה (برقة) בערבית היא אדמה קשה, והכפר קיבל שם זה בשל מיקומו באזור ההררי של השומרון.[1]
תושבי הכפר העלו שתי סברות אחרות: הראשונה היא שהכפר נקרא על שם ח'ירבה סמוכה בשם "אבן ברק", והסברה השנייה היא שהשם בא מהשורש הערבי ب.ر.ق (ב-ר-ק) שמשמעותו, בין היתר, היא: מבריק, נוצץ.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מהתקופה ההלניסטית, דרך התקופה הביזנטית, התקופה המוסלמית הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. השרידים הארכאולוגיים כוללים מבנים ישנים ובורות מים.[דרוש מקור]
הכפר נוסד בשנת 1500 בערך, על ידי מתיישבים מתימן, מחברון ומאזור כרכ שבירדן.[2]
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 66 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 320 תושבים, כולם מוסלמים.[3] בשנת 1945 חיו בכפר 380 תושבים.
לאחר 1967
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
אדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי סקר שטח האדמות בשנת 1945, שטח האדמות של הכפר הוא 6,001 דונם. מתוכם הכפר היה בנוי על 22 דונם, השטח המעובד היה 3,757 דונם והיתר, 2,222 דונם, היו אדמות בור.[4][5]
ב-1984 הופקעו אדמות של תושבי הכפר לצורך הקמת ההתנחלות כוכב יעקב מצפון לכפר.
עימותים עם ישראלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור בורקה קיימים מספר התנחלויות ומאחזים ביניהם: מגרון, רמת מגרון, גבעת אסף, עוז ציון וגבעת צור הראל. במהלך השנים היו עימותים רבים בין תושבי בורקה למתנחלים.
בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מהתנכלויות של מתנחלים במסגרת פעולות "תג מחיר". באחד המקרים, בדצמבר 2011, הוצת המסגד בכפר.[6]
המאחז מגרון, שבמועצה האזורית מטה בנימין, שכן ממזרח לבורקה, על קרקע הרשומה בבעלות פרטית של תושבי בורקה ודיר דיבוואן. בשנת 2012 פונה מגרון ומאז השטח נטוש.[7][8][9]
ב-4 באוגוסט 2023 אירע העימות בבורקה, בין תושבי הכפר למתנחלים ממאחז עוז ציון שרעו צאן בשטחים בבעלות פלסטינית. בעימות, ישראלי ירה למוות בקוסאי מעטאן בן ה-19, תושב הכפר. עימות נוסף התרחש בקרבת הכפר ב-10 באפריל 2024, ובו נפצעו מספר תושבים של הכפר[10].
תשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשמל: בשנת 1980 חובר הכפר לרשת של חברת החשמל המזרח-ירושלמית.[2]
מים: חברת המים של ירושלים מספקת לכפר מים, באמצעות רשת מים שנפרסה בשנת 1978.[2]
ביוב: אין בכפר מערכת ביוב ותושבים משתמשים בבורות ספיגה.[2]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואדי שיבן זורם למרגלות היישוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החומות השקופות של הכיבוש: בורקה, מחוז רמאללה – מקרה מבחן, בצלם, אוקטובר 2014
- לא למלחמת דת: תגובתינו לשריפת המסגד בבורקה - שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
- אורי בלאו, זיופים במולדת - האדם שמכר את הקרקע עליה יושב מאחז מגרון מת לפני 50 שנה, אף שהעסקה התבצעה ב-2004, באתר הארץ, 30 ביולי 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 570
- ^ 1 2 3 4 5 Burqa - Village Profile, The Applied Research Institute – Jerusalem, 2012
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26. ראה: http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p26.jpg
- ^ برقة - Burqa (בורקה (נפת רמאללה ואל-בירה)), באתר palestineremembered, 2007
- ^ אנשיל פפר, אבי יששכרוף, לאחר הפינוי הלילי במצפה יצהר: מסגד הוצת בכפר הפלסטיני בורקה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
- ^ State: Migron outpost to be evacuated within six months, 23 January 2008, By Yuval Boaz, Ha'aretz
- ^ Settlers leaders to vote on moving Migron outpost 7 August 2008, By Tovah Lazaroff, Jpost
- ^ In Battle Over a Settlement, It's Israelis vs. Israelis 24 December 2003, By Richard Bernstein, New York Times
- ^ בזיקוקים ואבנים: רועה צאן מגבעת צור הראל בבנימין הותקף בידי עשרה ערבים מבורקה, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2024
4 פציעות כדורים בהתקפת מתנחלים בכפר בורקה, אל קודס, 10 באפריל 2024
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה |  |
| מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
| כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
| מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
