בין שתי ערים (סרט, 1935)

בין שתי ערים
A Tale of Two Cities
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על בין שתי ערים מאת צ'ארלס דיקנס
בימוי ג'ק קונוויי, רוברט לאונרד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דייוויד או. סלזניק עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט סמואל ברמן, ו. פ. ליפסקומב עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה קונרד א. נרוויג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רונלד קולמן
אליזבת אלן
מוזיקה הרברט סטוטארט עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אוליבר ט. מרש עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 27 בדצמבר 1935
משך הקרנה 120 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $1,232,000[1]
הכנסות $1,111,000 (בארצות הברית)
$1,183,000 (מחוץ לארצות הברית)[1]
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בין שתי עריםאנגלית: A Tale of Two Cities) הוא סרט קולנוע משנת 1935 המבוסס על הרומן ההיסטורי "בין שתי ערים" מאת צ'ארלס דיקנס המתרחש בלונדון ובפריז. בסרט מככבים רונלד קולמן בדמות סידני קרטון, דונלד וודס ואליזבת אלן. בין השחקנים בתפקידי משנה מופיעים בסרט רג'ינלד אוון, בזיל רת'בון, קלוד גילינגווטר, עדנה מיי אוליבר ובלאנש יורקה. את הסרט ביים ג'ק קונווי, ואת התסריט כתבו ו. פ. ליפסקומב וס. נ. בהרמן. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ולפרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר. העלילה מתרחשת בתקופת המהפכה הצרפתית ועוסקת בשני גברים הדומים זה לזה ושמאוהבים באותה אישה.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב המהפכה הצרפתית נודע ללוסי מנט, שאביה לא מת כפי שחשבה, אלא היה אסיר בבסטיליה במשך שנים רבות, עד שלבסוף שוחרר. היא נוסעת לפריז כדי להביא את אביה לביתה שבאנגליה. האב, ד"ר מנט, היה בהשגחת חברו ארנס דפארז' ואשתו תרז. דעתו של הזקן השתבשה בשנות הסבל הארוכות, אבל בעקבות טיפולה המסור של לוסי הוא מצליח להשתקם ולחזור לעצמו.

בהפלגה בתעלת למאנש פוגשת לוסי את צ'ארלס דארניי, אציל צרפתי אשר בניגוד לדודו חסר הרחמים, המרקיז סן אוורמונד, הוא תומך במאבקם של ההמונים המדוכאים. דודו של דארניי מנסה להפליל אותו ולהאשימו בבגידה, אבל עורך הדין סידני קרטון (רונלד קולמן) מצליח להציל אותו. קרטון שותה עם ברסד, עד התביעה העיקרי, ומערים עליו כך שיודה שהוא שיקר בעדותו. כשברסד נקרא להעיד במשפט, הוא נחרד לגלות שקרטון הוא אחד הסנגורים, ואומר שייתכן שטעה בעדותו. דארניי משוחרר מהכלא.

לוסי שהייתה נוכחת בבית המשפט מודה לקרטון. הוא מתאהב בה אבל מבין שאהבתו היא חסרת תוחלת. לוסי מתחתנת עם דארניי ונולדת להם בת.

בינתיים משתלט על צרפת שלטון הטרור. האזרחים הצרפתים הסובלים פורקים את זעמם על האצילים, ומרשיעים אותם בהמוניהם להוצאה להורג בגיליוטינה. דארניי נקרא לשוב לצרפת לעזרת משרתו הנאמן, וכשהוא מגיע לפריז הוא נעצר. ד"ר מאנט מבקש רחמים על חתנו, אבל מאדאם דפארז' המחפשת נקמה מכל בני משפחת אוורמונד, אשמים או לא, משכנעת את בית הדין לחרוץ את דינו למוות. כעדות היא מביאה מכתב שכתב ד"ר מאנט בכלא שבו הוא חושף את אשמתו של המרקיז דה סן אוורמונד, דודו של דארניי, ומוקיע את כל בני המשפחה.

קרטון מנסה לנחם את בני המשפחה, אבל הוא מבין שכעת כולם בסכנה. הוא מספר ללורי שמאדאם דפארז' לא תעצור עד שלא תשיג את הנקמה לה היא שואפת. הוא שם לב לגיליוטינה המיניאטורית שקיבלה בתה של לוסי בחנות היין של דפארז', ומעלה תוכנית נועזת כדי לעצור אותה. ראשית הוא משכנע את לוסי ובני לווייתה לעזוב מיד את פריז ומבטיח להציל את דארניי. אחר כך הוא מתעמת עם מכר ותיק שלו, ברסד, שהוא בעל השפעה בממשל הצרפתי, ויכול לעזור לקרטון לבקר את דארניי בכלא. בתחילה ברסד מסרב לשתף פעולה, אבל קרטון סוחט אותו באיום שיגלה שהוא (ברסד) היה מרגל של המרקיז אוורמונד. כשהוא מגיע לתאו של דארניי הוא מורה לו לכתוב מכתב, ותוך כדי כך הוא מסמם אותו. קרטון תופס את מקומו של דארניי, מיסים לכתוב את המכתב ללוסי, ותוחב אותו לכיס מעילו של דארניי. ברסד ואחד השומרים מוליכים את דארניי חסר ההכרה אל מחוץ לכלא, והוא חוזר ומתאחד עם משפחתו.

רצונה של מאדאם דפארז' בנקמה לא ידעה שובע. היא הולכת לחפש את לוסי ובתה ומגלה שהם כבר ברחו יחד עם ד"ר מנט. היא מתעמתת עם מיס פרוס (עדנה מיי אוליבר), בת לווייתה הנאמנה של לוסי, שמונעת ממנה לצאת ולרדוף אחריהם. במאבק בין שתיהן מאדאם דפארז' נהרגת, ומיס פרוס יוצאת בריצה מהבית.

בינתיים רק תופרת צעירה הנידונה למוות מבחינה בהחלפה בין קרטון לדארניי, אבל שומרת על שתיקה. היא מתנחמת בחברתו של קרטון כשהם נלקחים אל מקום ההוצאה להורג. כשהמצלמה מתרוממת ממש לפני שנופל להב הגיליוטינה נשמע קולו של קרטון "מעשה זה שאני עושה הוא טוב הרבה יותר ממה שעשיתי מעודי; אני הולך לקראת מנוחה טובה הרבה יותר מאשר ידעתי מעודי".

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רונלד קולמן – סידני קרטון.
  • אליזבת אלן – לוסי מנט
  • עדנה מיי אוליבר – מיס פרוס
  • רג'ינלד אוון – סטרייבר
  • בזיל רת'בון – מרקיז דה סן אוורמונד
  • בלאנש יורקה – מאדאם תרז דפארז'
  • הנרי ב. וולטהול – ד"ר מנט
  • דונלד וודס – צ'ארלס דארניי
  • וולטר קטלט – ברסד
  • קלוד גילינגווטר – ג'רוויס לורי
  • ה. ב. וורנר – גאבל
  • פריץ ליבר – גספארד
  • לוסיל לה ורן – הנקמה
  • מיצ'ל לואיס – ארנס דפארז'
  • איזבל ג'ואל – התופרת
  • טולי מרשל – חוטב עצים
  • פיי צ'לדקוט – הילדה לוסי דארניי
  • בילי ביוואן – ג'רי קרנצ'ר
  • אילי מאליון – גברת קרנצ'ר
  • דונלד היינס – ג'רי קרנצ'ר הבן
  • אי. אי. קלייב – שופט באולד ביילי
  • רוברט ווריק – שופט בבית הדין בפריז
  • לורנס גרנט – תובע
  • ראלף הרולד – תובע
  • ג'ון דייווידסון – מורבו
  • טום ריקטס – טלסון הבן
  • ברלו בורלנד – ז'אק

קבלה וביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה סנוולד כתב ב-26 בדצמבר 1935 בניו יורק טיימס "אחרי שנתנו לנו את הסרט "דייוויד קופרפילד" מביא לנו מטרו-גולדן-מאייר קסם דיקנסיאני נוסף בהפקה של "בין שתי ערים" ... במשך יותר משעתיים נדחסים אל המסך קסם והתלהבות, לא חוסך דבר מסיפורם של האנגלים שניקלעו בין הדם והטרור של המהפכה הצרפתית ... רונלד קולמן מציג את כישרונו בתפקיד סידני קרטון, ולצדו שחקנים מצוינים במיטבם".[2]

בשנת 2003 הייתה הדמות של מרקיז סן אוורמונד מועמדת לרשימת "מאה שנים... מאה גיבורים ונבלים" של מכון הסרטים האמריקאי.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Glancy, H. Mark "When Hollywood Loved Britain: The Hollywood 'British' Film 1939–1945" (Manchester University Press, 1999)
  2. ^ Sennwald, Andre (26 בדצמבר 1935). "Ronald Colman in 'A Tale of Two Cites,' at the Capitol – 'If You Could Only Cook.'". New York Times. נבדק ב-28 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "AFI's 100 Years...100 Heroes & Villains Nominees" (PDF). נבדק ב-2016-08-06.