יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
בית כלא צבאי הוא בית כלא המופעל על ידי צבא. בתי כלא צבאיים מהווים חלק מכל מערכת צבאית[1], ומשמשים לעיתים כדי להחזיק חיילים שכשלו בתפקידם ולעיתים כדי להחזיק שבויי מלחמה, לוחמי אויב, אזרחי אויב בזמן מלחמה ואנשים שרשויות הצבא קובעות ששהותם בחופשי מהווה סיכון ביטחוני. אמנת ז'נבה קובעת פרוטוקול בינלאומי המגדיר את תנאי המחיה המינימליים שיש לספק לשבויים.
במתקן כליאה צבאי כלואים חיילים על עבירות שרובן צבאיות (על פי חוק השיפוט הצבאי).
הכלואים מתחלקים לשלוש קבוצות:
המשטרה הצבאית מפעילה את בתי הסוהר הצה"ליים. המוכרים שבהם הם כלא ארבע, כלא שש וכלא 400 לנשים, אולם ככל הנראה ישנם מתקני כליאה נוספים המשמשים את צה"ל יחד עם שב"כ, כמו למשל מתקן 1391 ליד היישוב חריש שבו, כך נטען, נכלא מוסטפא דיראני.
כמו כן, ישנם בסיסי מעצר צבאי כגון: מעצר בית ליד, מעצר אורים ומעצר מחנה נתן, בהם העצורים משמשים כעובדים לתועלת הציבור (ממחנה נתן נשלחים עצורים לעבודות ניקיון בעיר באר שבע לדוגמה) או כעובדי רס"ר ואחראים לניקיונות הבסיסים בהם הם עצורים. ב-2017 הסנגוריה הצבאית המליצה לצמצם את עונשי המאסר לעבירות קלות ולהעדיף את השימוש בעבודות שירות ערכיות (כגון בתי חולים) על פני עבודות רס"ר.[2]
חיל המשטרה הצבאית אחראי על החזקת הכלואים במשמורת חוקית, הקניית ערכי משמעת, טיפול ברווחת הפרט וזכויותיהם הבסיסיות של הכלואים, ובמידת האפשר החזרתם לשירות תקין. המפקדים בפלוגות הכליאה בבתי הסוהר הצבאיים הם שוטרים צבאיים שהוסמכו לטיפול בכלואים.
בישראל, החיילים שנאסרים במתקני הכליאה הצה"ליים לובשים מדים מנומרים שישראל מקבלת יד שנייה מצבא ארצות הברית. למעט תרגילים, זה השימוש היחיד שצה"ל עושה במדים הללו,[3] והוא נועד להבדיל בין האסירים לשאר החיילים.