בל YOH-4 |
| בל YOH-4 |
|
מאפיינים כלליים |
|---|
|
סוג |
אבטיפוס |
|---|
|
ארץ ייצור |
ארצות הברית ארצות הברית |
|---|
|
יצרן |
בל הליקופטר |
|---|
|
טיסת בכורה |
8 בדצמבר 1962 |
|---|
|
צוות |
1 |
|---|
|
נוסעים |
עד 3 |
|---|
|
יחידות שיוצרו |
5 |
|---|
|
משתמש ראשי |
הצבא האמריקני צבא ארצות הברית |
|---|
|
דגמים |
בל 206A ג'ט ריינגר |
|---|
ממדים |
אורך |
11.79 מטר |
|---|
|
גובה |
2.69 מטר |
|---|
|
קוטר מדחף ראשי |
10.13 מטר |
|---|
|
משקל ריק |
697 ק"ג |
|---|
|
משקל המראה מרבי |
1,150 ק"ג |
|---|
  | |
ביצועים |
מהירות שיוט |
96 קשר (179 קמ"ש) |
|---|
|
מהירות מרבית |
117 קשר (217 קמ"ש) |
|---|
|
טווח טיסה מרבי |
455 ק"מ |
|---|
|
סייג רום |
20,000 רגל (6,100 מטרים) |
|---|
|
דחף |
250 כוח סוס |
|---|
| | |
|
|
בל YOH-4 היה מסוק חד מנועי, בעל רוטור אחד, שפותח עבור מכרז שפרסם צבא ארצות הברית למסוק תצפית קל (LOH, ראשי תיבות של Light Observation Helicopter). דגם YOH-4 לא זכה במכרז, אך חברת בל לא נטשה את התכנון. המסוק זכה לעיצוב מחודש בקווים זורמים וחלקים וניתנו לו סימול ושם חדש, בל 206A ג'ט ריינג'ר. המסוק שווק בהצלחה רבה בשוק האזרחי, ונמכר במספרים גדולים. ב-1967 נפתח שוב המכרז הצבאי, והפעם זכה בו דגם בל OH-58 קיואה, המבוסס על דגם 206A.
ב-14 באוקטובר 1960 ביקש צבא ארצות הברית מ-25 חברות הצעות (Request For Proposals, RFP) עבור מסוק תצפית קל שיחליף את מטוס התצפית הקל ססנה L-19 בירד דוג ואת המסוקים מדגמי בל H-13 סו והילר H-23. המפרט אותו דרש הצבא היה למסוק בעל משקל המראה של 1,100 ק"ג, מהירות שיוט של 204 קמ"ש וזמן שהייה של 3 שעות. מנוע המסוק נועד להיות מנוע טורבינה. 12 חברות הגישו 17 הצעות, ובהן הילר ויוז. בנובמבר 1961 הגישה בל את הצעתה, שסומלה דגם D-250. ב-19 במאי 1961 הכריז הצבא על חברות בל והילר כזוכות בתחרות התכנון, ומאוחר יותר הוחלט לצרף גם את חברת יוז לשלב זה. בל פיתחה את דגם D-250 לדגם לדגם 206, שסומל מחדש YOH-4A ב-1962. כל אחת מהחברות הזוכות ייצרה חמישה אבות טיפוס עבור הצבא לניסויים והערכה. אב הטיפוס הראשון של הדגם של חברת בל, שנודע בכינוי "הברווזון המכוער" בהשוואה למתחריו על שם צורתו, המריא ב-8 בדצמבר 1962. עם תום הניסויים וההשוואות בין הדגמים השונים הודיע הצבא במאי 1965 כי הדגם של חברת יוז, OH-6 קאיוז, זכה בתחרות, וזאת בעיקר משיקולים כלכליים.[1][2]
בל ניסתה לשווק את דגם 206 לשוק האזרחי, אך ללא הצלחה. מחקר שוק שנערך הראה כי מראהו החיצוני של המסוק הוא הגורם העיקרי הדוחה את הלקוחות, ובעקבות זאת עיצבה החברה מחדש את גוף המסוק ושיווקה אותו מחדש כדגם 206A ג'ט ריינג'ר.
- סימול של צבא ארצות הברית לדגם 206 עם מנוע אליסון T63-A-5, בעל הספק של 250 כוח סוס. נבנו חמישה מסוקים לצורכי הערכה וניסויים.
- סימול מחודש לדגם YHO-4.
- צבא ארצות הברית
- צוות: 1
- נוסעים: עד 3 נוסעים או 2 אלונקות
- אורך: 11.79 מטר
- גובה: 2.69 מטר
- קוטר רוטור: 10.13 מטר
- משקל ריק:: 697 ק"ג
- משקל מרבי: 1,150 ק"ג
- מהירות מרבית: 117 קשר (217 קמ"ש)
- מהירות שיוט: 96 קשר (178 קמ"ש)
- סייג רום: 20,000 רגל (6,100 מטרים)
- טווח טיסה: 455 ק"מ
- הנעה: מנוע טורבו ציר יחיד T63-A-5 מתוצרת אליסון, בעל הספק של 250 כוח סוס
ארצות הברית
צבא ארצות הברית
