| לידה |
1 במרץ 1952 (בן 72) ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע |
| גובה | 1.93 מטר |
| מספר | 20, 32 |
| מכללה | אוניברסיטת קרוליינה הדרומית |
| דראפט |
בחירה מספר 12, 1974 לוס אנג'לס לייקרס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1974–1975 1975–1983 |
לוס אנג'לס לייקרס מילווקי באקס |
| הישגים כשחקן | |
|
2 בחירות למשחק האולסטאר (1976, 1978) בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה (1975) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
1984–1986 1986–1993 1993–1995 1995–1997 1997–1998 1999–2001 2001–2002 2004–2007 2012–2013 |
אוניברסיטת פרינסטון (עוזר) קליבלנד קאבלירס (עוזר) אטלנטה הוקס (עוזר) ונקובר גריזליס דנוור נאגטס (עוזר) גולדן סטייט ווריורס (עוזר) גולדן סטייט ווריורס אינדיאנה פיבר שארלוט בובקאטס (עוזר) |
בראיין ג'וזף וינטרס (באנגלית: Brian Joseph Winters; נולד ב-1 במרץ 1952) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1974–1983. לאורך הקריירה השתתף פעמיים במשחק האולסטאר של ה-NBA, ורשם ממוצעים כוללים של 16.2 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-4.1 אסיסטים למשחק.[1]
כמו כן שימש וינטרס כמאמן ראשי וכעוזר מאמן בליגות ה-NBA וה-WNBA בין 1984–2013.
וינטרס נולד וגדל ברובע קווינס שבעיר ניו יורק, ובשנת 1971 החל ללמוד באוניברסיטת קרוליינה הדרומית. כשחקן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה שיתף פעולה עם שחקני ה-NBA לעתיד אלכס אינגליש ומייק דאנליבי, והגיע פעמיים לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות ("NCAA Sweet Sixteen") ב-1972 וב-1973. בעונתו האחרונה באוניברסיטה, 1973/1974, הוביל את קלעי קבוצתו עם 20.0 נקודות בממוצע למשחק.[2]
וינטרס נלקח בבחירה ה-12 של דראפט ה-NBA 1974, על ידי לוס אנג'לס לייקרס.[3] לאורך עונת הרוקי שלו קלע 11.7 נקודות בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה.
לקראת עונתו השנייה ב-NBA הועבר וינטרס למילווקי באקס, כחלק מהטרייד ששלח ללייקרס את כרים עבדול-ג'באר.[4] בעונתו הראשונה במילווקי שיפר את תפוקתו ל-18.2 נקודות למשחק, ונבחר לפתוח במשחק האולסטאר לצד חברו לקבוצה בוב דאנדרידג'. בעונת 1977/1978 קבע שיאי קריירה של 19.9 נקודות ו-4.9 אסיסטים למשחק, ונבחר בפעם השנייה והאחרונה בקריירה להשתתף במשחק האולסטאר. בעונתו האחרונה בקריירה, 1982/1983, העפיל עם הבאקס לגמר האזור המזרחי, בו הפסידה הקבוצה מול פילדלפיה 76' בתוצאה 1–4.
בעת פרישתו ניצב וינטרס ראשון ברשימת מובילי הקבוצה באסיסטים (2,479), ושלישי בנקודות (9,743). באוקטובר 1983 הפרישו הבאקס את גופייתו של וינטרס, עם המספר "32".[5]
בשנת 2005 טען מייקל ג'ורדן כי וינטרס הוא "הקלעי הטבעי הטוב ביותר אי פעם", והוסיף כי "שחרור הזריקה שלו היה היפה ביותר".[6]
בין השנים 1984–1986 שימש וינטרס כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת פרינסטון, תחת המאמן פיט קריל. בין השנים 1986–1993 היה עוזרו של לני וילקינס בקליבלנד קאבלירס, ובשתי העונות הבאות עבד עמו בתפקיד דומה באטלנטה הוקס.
לקראת עונת 1995/1996 מונה למאמנה הראשון של ונקובר גריזליס, אשר הוקמה והצטרפה ל-NBA באותה עונה. לאחר כעונה וחצי עם הגריזליס, במהלכן רשמה הקבוצה מאזן שלילי 23–102 (18.4%), פוטר וינטרס מאימון הקבוצה.[7]
בעונת 1997/1998 היה עוזר מאמן בדנוור נאגטס, ובעונת 1999/2000 מונה לעוזר מאמן בגולדן סטייט ווריורס. במהלך עונת 2001/2002 מונה וינטרס למחליפו של מאמן הקבוצה דייב קאונס, ועד סיום העונה רשמו תחתיו הווריורס מאזן שלילי 13–46 (22.0%).
בעונות 2004–2007 אימן את קבוצת אינדיאנה פיבר מליגת ה-WNBA, בה בלטה טאמיקה קאצ'ינגס. ב-4 עונותיו כמאמן הקבוצה רשמה אינדיאנה מאזן כולל של 78 ניצחונות ו-58 הפסדים (57.4%).
בעונת 2012/2013 שימש כעוזר מאמן בשארלוט הורנטס, תחת מייק דנלאפ.