ברכת המינים

ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים. ברכה זו היא אחת מ-13 ברכות הבקשה של תפילת שמונה עשרה. הברכה מבקשת את הכרתתם של אויבי ישראל, המלשינים והמינים.

נוסח הברכה המקורי היה "משומדים" (ולא מלשינים), אך שונה מאימת הצנזורה הנוצרית שראו בביטוי עלבון כלפיהם ומאז לא חזר הביטוי למקור ו"מלשינים" משמש גם כיום במרבית סידורי התפילה. בחלק מהנוסחאות הוסר גם הביטוי "מינים". הביטויים המקוריים הופנו בפרט כלפי הנוצרים, ותיקונה של הברכה היה חלק מתהליך היפרדות הנצרות והיהדות.

ברכה זו תוקנה בתקופה מאוחרת יותר משאר הברכות בתפילת שמונה עשרה, והייתה לברכה ה-19 בה, אך למרות זאת לא שונה שם התפילה.

תיקון הברכה

בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב', מובא כי ברכת המינים לא תוקנה יחד עם שמונה עשרה ברכות תפילת העמידה, אלא נוספה בתקופה מאוחרת יותר כברכה התשע עשרה במספר. ברכת המינים תוקנה ביבנה, בתקופתו של רבן גמליאל^[1]. באותה תקופה, מיד לאחר חורבן בית שני השתרר משבר עמוק בשאלת המשכיותה של היהדות ולאיזה כיוון יתפתח; שרידי כיתות בית שני, כגון הצדוקים, וקבוצות חדשות, כמו הנוצרים ואף בעלי השקפה גנוסטית-יהודית, נאבקו על השפעה.

הסנהדרין החדשה שהוקמה ביבנה וייצגה את הרבנים יורשי הפרושים, שאפה שהנהגתה תתקבל ללא עוררין וניסתה ליצור קהילה אחידה תחת שלטונה. כדי להרחיק את החולקים עליהם מתוך הקהל ביקש רבן גמליאל לתקן את ברכת המינים, ושמואל הקטן נבחר לתקן את הברכה. הברכה גרמה לכך שהמינים בבתי הכנסת יימנעו בשעה שישמשו כשליחי ציבור מלומר את ברכת המינים, וכך ייחשפו ויתבקשו לחזור בתשובה או יגורשו, או שבכלל ימנעו מלבוא לבתי הכנסת וכך ייווצר חיץ ברור בין עם ישראל למינים.

בתלמוד מובאת ברייתא, שמספרת על סידור 18 הברכות שבתפילה ועל התוספת של הברכה הנוספת:

שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנה. לשנה אחרת שכחה, והשקיף בה שתיים ושלוש שעות, ולא העלוהו

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב'

הרמב"ם מסביר את הצורך שהיה בתוספת הברכה:

בימי רבן גמליאל רבו המינים בישראל, והיו מצֵירין לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל צורכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו, והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאילה מלפני ה' לאבד המינים, וקבע אותה בתפילה, כדי שתהיה ערוכה בפי הכול. נמצאו הברכות שבתפילה, תשע עשרה ברכות

— משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה א'.

ברכה זו סימלה בין היתר את הנתק בין היהדות לנצרות בדורות הראשונים להופעת הנצרות, יחד עם עוד תקנות שנועדו לכך, כמו ביטול אמירת "עשרת הדברים"^[2] יחד עם קריאת שמע: "רבי שמואל בר נחמן אמר... בדין הוה שיהו קורין עשרת הדיברות בכל יום; ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענת המינין, שלא יהו אומרים: אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני"^[3].

דיני הברכה

בגמרא נאמר ששליח ציבור הטועה בתפילתו ימשיך בתפילתו, אך אם הוא נמנע מלהתחיל את ברכת המינים מונעים ממנו להמשיך להיות שליח ציבור, היות שחושדים בו שהוא מין. (אך אם התחיל וטעה, אין מונעים ממנו להמשיך להיות שליח ציבור.)

הברייתא מספרת, ששמואל הקטן שימש פעם אחת כשליח ציבור, וכשהגיע לברכת המינים שכח את הנוסח והתעכב מעט כדי להיזכר בו. הציבור המתין בינתיים, ולא סילקו. התלמוד דן במעשה זה, שהרי ישנה הלכה^[4] ששליח ציבור שטעה בברכת המינים מסולק מן התיבה לאלתר, מחשש שהוא מין. התירוץ המובא הוא שרק טעה בנוסח ולא נמנע מלומר; דעה שנייה היא שכיון שהוא עצמו תיקן את הברכה, אין לחשוש שחזר בו.

נוסח הברכה

בשל רגישותה של הברכה, עבר נוסחה גלגולים רבים ושונים יותר מכל תפילה וברכה אחרת, הן מפני חשש ממשי מתגובת הסביבה הלא-יהודית, והן מפני צנזורה של השלטונות.

בגניזה הקהירית התגלו נוסחי תפילה שלא עברו צנזור. בין נוסחאות אלו נמצא נוסח ארץ ישראל בו נכתב: "למשומדים אל תהי תקוה, ומלכות זדון מהרה תעקר בימינו, והנוצרים והמינים כרגע יאבדו, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו. ברוך אתה ה' מכניע זדים".[1]

לגבי המחלוקת בקרב עדות המזרח בנוגע לחתימת הברכה - "שובר אויבים ומכניע זדים" או "ומכניע מינים" יש להעיר כי בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף מ' ע"א מופיעה הגרסה זדים וכן היום העיקר ברב קהילות ישראל. הנוסחאות המקובלות כיום הן:

• נוסח הספרדים:

לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים (נ"א: לַמַּלְשִׁינִים וְלַמִּינִים, נ"א: לַמַּלְשִׁינִים) אַל תְּהִי תִקְוָה, (יש מוסיפים: וְכָל הַמִּינִים) וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֶיךָ וְכָל שׂוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה (נ"א: וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה), מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר, וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.(נ"א: מִינִים).

• נוסח ספרד:

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

• נוסח אשכנז:

וְלַמַּלְשִׁינִים (נ"א וְלַמְּשֻׁמָּדִים) אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד (נ"א: וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ; נוסח פפד"מ: וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ), וְכָל אוֹיְבֶיךָ (נ"א: אוֹיְבֵי עַמְּךָ; נ"א: וְכֻלָּם) מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים (נ"א וּמַלְכוּת זָדוֹן) מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

• הנוסח התימני הבלדי:

לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ. וּמַלְכוּת זָדוֹן, תַּעֲקוֹר וְתִשְׁבּוֹר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

• נוסח איטליה:

וְלַמַּלְשִׁינִים (וְלַמִּינִים) בַּל תְּהִי תִקְוָה, וְכֻלָּם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וְתַכְנִיע אוֹתָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

• נוסח רומניא:

למְּשׁוּמָּדִים אַל תְּהִי לָהֶם תִּקְוָה, וְהַמִּינִים וְהַמַּלְשִׁינִים וְהַכּוֹפְרִים וְהַמּוֹסְרִים כּוּלָּם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵינוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה מֵאֶרֶץ חַיִּים יִכַּרֵתוּן, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְּעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ אוֹתָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר רְשָׁעִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

• נוסח פרובאנס:

לַמִּינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַזֵּדִים וְהַמַּלְשִׁינִים וְהַמּוֹסֵרוֹת כֻּלָּם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר הַמִּינִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

• נוסח האר"י^[5]:

למְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים וְכָל הַמַּלְשִׁינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵינוּ וְכָל שוֹנְאֶינוּ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּה וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

• נוסח קטלוניה:

לַמְשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִין וְהַמַּלְשִׁינִים וְהַמָּסוֹרוֹת כֻּלָּם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְרִיעַ וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל וְתַפִּיל אֶת כָּל אוֹיְבֵינוּ, וּתְכַלֵּם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

• נוסח חב"ד:

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר, וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

ראו גם

• תפילת שמונה עשרה
• שמואל הקטן
• רבן גמליאל הזקן

לקריאה נוספת

• "ברכת המינים", בתוך: הנצרות הקדומה: שלוש המאות הראשונות, מאת רבקה ניר, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. (באתר גוגל ספרים)
• יעקב טפלר, ברכת המינים, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" (בהנחיית אהרן אופנהיימר ויהושע אפרון), אוניברסיטת תל־אביב, תשס״ג 2003. (375 עמודים)
• הרב אריאל אפרים אהרונוב, בירור הנוסח האמיתי של ברכת המינים – ולמשומדים אל תהי תקוה, עץ חיים כט [יב, א], ניסן תשע"ח, עמ' קסג (קישור להורדה)

• Yaakov Y. Teppler, Birkat haMinim: Jews and Christians in conflict in the ancient world, translated by Susan Weingarten, Tübingen : Mohr Siebeck, c2007
• Philippe Bobichon, « Persécutions, calomnies, ‘birkat ha-Minim’, et émissaires juifs de propagande antichrétienne dans le Dialogue avec Tryphon de Justin Martyr », Revue des Études Juives 162 /3-4 (juillet-décembre 2003), pp. 403-419.

קישורים חיצוניים

• הרב ד"ר אלכסנדר קרליבך, ברכת המינים, על נוסח הברכה והשינויים לאורך ההיסטוריה, מתוך "שנה בשנה" תשמ"א, באתר "דעת".
• הערך "ברכת המינים", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• מאמרים בנושא ברכת המינים, באתר ספריית אסיף

הערות שוליים

1. לבירור התקופה ראו כאן.
2. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב, עמוד א'.
3. תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ג'.
4. משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י', הלכה ג'; שולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ו סעיף א.
5. ספר "תפילת חיים"-בירור נוסח האר"י ז"ל של הרב דניאל מרדכי הכהן רימר.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.