גאבור סטהלו

גאבור סטהלו
Sztehló Gábor
לידה 25 בספטמבר 1909
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במאי 1974 (בגיל 64)
אינטרלאקן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע Lutheran pastor, איש חינוך עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (30 בינואר 1972) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם גאבור סטהלו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כנסיית הטוואן שנבנתה על ידו

גאבור סְטֶהְלוֹ[1]הונגרית: Sztehló Gábor, נולד בשם Szenczy Gábor Győző Jenő Béla; בודפשט, 25 בספטמבר 1909[2]אינטרלאקן, שווייץ, 28 במאי 1974) היה כומר לותרני הונגרי שהציל אלפיים איש בשואה, חסיד אומות העולם והיה החולם והיוצר של גאודיופוליס – עיר השמחה.

סטהלו היה בנם של ד"ר טמאש לאסלו אלדאר סנצי, עורך דין, שופט, לותרני ושל מרתה, מריה, יוזפה האגנמאכר קלוויניסטית. הוא נולד בבודפשט, ברחוב אורלאי 10 ובהסכמה בין הוריו דתו הפכה לותרנית כשל אביו.

הוא סיים את הגימנסיה הלותרנית בשופרון, ולאחר שסיים שם גם את לימודי התאולוגיה הלותרנית בשנת 1931, קיבל מלגת השתלמות בפינלנד. הוא הוסמך ככומר בשנת 1932 ושירת בקהילת הטוון בין השנים 19331935. תוך שנה בנה כנסייה עם "הגבאי" שלו (פרסביטר), אדן לגאני. בין השנים 1935–1942 הוא היה כומר בנאג'טרצ'ה. על פי המודל של פינלנד הקים את ארגון בתי הספר העממיים, שנוסד בשנת 1938. באותה השנה שינה את שם משפחתו לסטהלו.[3]

ממארס 1944 החל, בשליחות הבישוף שאנדור ראפאי, בהצלה מאורגנת של ילדים יהודים תחת הכיבוש הגרמני של הונגריה. הבית הראשון נפתח ב-5 באוקטובר 1944 בווילה ברחוב ברץ 16, ברובע 1, שהעמיד לרשותו דודו של גאבור סטהלו, אוטו האגנמאכר.[4][5][6] עד חג המולד 1944 הוא ארגן העברה, טיפול והזנת ילדים ב-32 בתים בתמיכת הצלב האדום השווייצרי לרבות בווילה המשפחתית של מנהל הרכבת אקוש ניי. על מעשיו אלה הוא זכה בתואר חסיד אומות העולם בשנת 1972.[7] אחד מאלף הילדים שניצלו היה ג'ורג' אולה היהודי-הונגרי שהפך מדען ולימים זכה בפרס נובל לכימיה. בנוסף לילדים גם 400 עובדי הבתים זכו למחסה ולהגנה. בהצלת הילדים סייעו בידו גם האחיות/נזירות של בית האמהות פבה (Fébé Anyaház).

באביב 1945 הוא ארגן את "בית הילדים פּאקס" באזור שהציעו לו מטעם חברת מנפרד וייס. לאחר הלאמת בית הילדים בשנת 1950 היה עוזר הכומר של העדה בפרברי בודפשט. בשנת 1956 עברה משפחתו לשווייץ, אך הוא לא הלך איתם מכיוון שרצה להמשיך בעבודתו הרוחנית.

בביקורו בשווייץ בשנת 1961 לקה בהתקף לב לכן בייעוץ רפואי נשאר בשווייץ והמשיך שם בפעילותו הרוחנית. תוקף דרכונו פג, הוא לא יכול היה לחזור להונגריה אפילו כמבקר. כדי לזכות באזרחות שווייצית היה עליו להמתין עשר שנים. הוא ייחל לסיום עשר השנים כדי לחזור סוף סוף להונגריה. הודשיים הפרידו אותו מהגשמת חלומו. אפרו שהוחזר להונגריה נטמן בבית העלמין פרקשרטי .

קריירת הבונים החופשיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 הוקם מחדש תא של הבונים החופשיים בהונגריה וסטהלו הצטרף. בשנת 1949 נבחר לסגן המפקח השני. ב-9 ביוני 1949 נשא הרצאה באכסניה שכותרתה הייתה "רעיונות הבשורה וההתקדמות החברתית". בשנת 1950 פעילות הבונים החופשיים נאסרה בהונגריה. לאחר 1962 הוא הצטרף מחדש לבונים החופשיים בשווייץ וביקר בחוגי הבונים החופשיים באינטרלאקן. מדי פעם השתתף בכינוסי הבונים החופשיים בלוצרן, ובסנט גאלן.

גאודיופוליס – עיר השמחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1945, חמישה חודשים לפני הכרזת הרפובליקה של הונגריה, הקימו כמעט שמונה מאות ילדי פליטים את רפובליקת הילדים גאודיופוליס שפירושה עיר השמחה. הילדים ארגנו חגיגות, הקימו ספרייה ומקהלה. גאודיופוליס לא נתמכה לא על ידי המדינה ההונגרית ולא הכנסייה. הם קיבלו עזרה רק מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום ומאז זו תעלומה כיצד המוסד הוחזק בחיים עד שנת 1950, אז סגר אותו המשטר של מתיאש ראקושי.

בשנת מאה שנה להולדתו נערכה תערוכה במוזיאון הלאומי הלותרני בהונגריה
  • גאבור סטהלו – ארנו אורבן: "ישו הוא המלך שלנו!"  ; 1937 (ספריית בל)
  • גאבור סטהלו – ארנו אורבן: "אני שייך לאלוהים!" "לימוד הכנסייה בשאלות ותשובות"; 1937 ("ספריית בל")
  • "בידי אלוהים"; בהוראת העיתונות. אווה בוזוי; מחלקת העיתונות של הכנסייה הלותרנית ההונגרית, 1984
  • "בידי אלוהים"; בהוראת העיתונות. אווה בוזוי; מחלקת העיתונות של הכנסייה הלותרנית ההונגרית, 1986
  • "בידי אלוהים"; בעקבות יומן המחבר. קורן אמיל; גאבור סטהלו קרן תמיכה בילדים ונוער, 1994
  • "אלוהים איתנו!", "הטפותיו של הכומר הלותרני גאבור סטהלו (1909–1974) בשווייץ, מאוירות ברישומיו 1972–1974"; מהפכה, בהוראת העיתונות. מיקלוס מדוקסאי, הקדמה פטר גאנץ; קרן גאבור סטהלו תמיכה לילדים ונוער, 2005

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אווה סטיאסני:[8] במלחמה בשלום. ההצלה המופלאה של תושבי בית הילדים ברחוב בוגאר. 2005, ISBN 9639571350
  • מוניקה מיקיה לוז'אני: חזית. חייו של גאבור סטהלו, 2003
  • מוניקה מיקיה לוז'אני: לשים קץ לחושך. מסמכים על עבודת הצלת הילדים של גאבור סטהלו במהלך מלחמת העולם, 2003
  • ז'ווז'נה מרניי: גאבור סטהלו, מחנך הילדים. PSZM- National Evangelical Museum ISBN 978-963-067221-4
  • אמיל קורן: חייו ושירותו של גאבור סטהלו. המוזיאון הלותרני הלאומי, 1994

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאבור סטהלו בוויקישיתוף
  • ביוגרפיה באתר קרן גאבור סטהלו
  • דף השפה האנגלית של הקרן
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי
  • גאבור סטהלו, הבונה החופשי
  • לזכרו של גאבור סטהלו
  • המלאך השומר של גאודופוליס. כתב העת של רובע 12. 7 באוקטובר 2008
  • הנס של חמש כיכרות ושני דגים
  • "אנחנו נגועים בהקרנת רוחניותו של גאבור סטהלו!" – זיכרון אדם הורוואת, 28 במאי 2009 אתר הכנסייה הלותרנית ההונגרית (ארכיון)
  • evangelikus.hu: סיכום אירועי מאה שנה
  • לוח השנה של הטוון
  • MR1 Kossuth Radio: Vowel (21 בספטמבר 2009) עורך: ז'וז'ה שיקרה; כתב: בנדק ורקוני)
  • MTV שודרה ב-4 באוקטובר 2009. עורך: לאסלו נאג'; מצלמים: אישטוואן באנהגיי, בלה סירמאי; במאי: אגנס נמס טאקץ '
  • אתר NYME
  • "גאבור סטהלו". Szabadkőműves Wiki.
  • לאסלו קווהאזי: "גאבור סטהלו, נולד לפני 100 שנה"; לותר, Bp., 2009
  • "לזכרו של גאבור סטהלו"; קרן לתמיכה בילדים ונוער, Bp., 2009
  • "היינו ילדי סטהלו"; עורך אנדור אנדראשי, דורה לורבצי, מראיין תחת הוראת העיתונות. דורה לורבצי; לותר, Bp., 2018

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Neve több dokumentumban, az új-hatvani emléktáblán is ebben a formában jelenik meg: Sztehló Gábor
  2. ^ Születése bejegyezve a Budapest I-II. kerületi polgári születési anyakönyv 1978/1909. folyószáma alatt.
  3. ^ 5436/1938.III. B.M.sz.
  4. ^ Élet Menete Alapítvány
  5. ^ "Evangélikus Élet". אורכב מ-המקור ב-2016-02-04.
  6. ^ UrbFace – A Haggenmacher-villa
  7. ^ Adatlapja a Jad Vasem nyilvántartásában
  8. ^ A szerző, Sztehlo Gábor munkatársainak egyike