לידה |
25 בספטמבר 1909 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
28 במאי 1974 (בגיל 64) אינטרלאקן, שווייץ |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
מדינה | הונגריה |
מקצוע | Lutheran pastor, איש חינוך |
מידע חסיד אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם (30 בינואר 1972) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | גאבור סטהלו |
גאבור סְטֶהְלוֹ[1] (בהונגרית: Sztehló Gábor, נולד בשם Szenczy Gábor Győző Jenő Béla; בודפשט, 25 בספטמבר 1909[2] – אינטרלאקן, שווייץ, 28 במאי 1974) היה כומר לותרני הונגרי שהציל אלפיים איש בשואה, חסיד אומות העולם והיה החולם והיוצר של גאודיופוליס – עיר השמחה.
סטהלו היה בנם של ד"ר טמאש לאסלו אלדאר סנצי, עורך דין, שופט, לותרני ושל מרתה, מריה, יוזפה האגנמאכר קלוויניסטית. הוא נולד בבודפשט, ברחוב אורלאי 10 ובהסכמה בין הוריו דתו הפכה לותרנית כשל אביו.
הוא סיים את הגימנסיה הלותרנית בשופרון, ולאחר שסיים שם גם את לימודי התאולוגיה הלותרנית בשנת 1931, קיבל מלגת השתלמות בפינלנד. הוא הוסמך ככומר בשנת 1932 ושירת בקהילת הטוון בין השנים 1933–1935. תוך שנה בנה כנסייה עם "הגבאי" שלו (פרסביטר), אדן לגאני. בין השנים 1935–1942 הוא היה כומר בנאג'טרצ'ה. על פי המודל של פינלנד הקים את ארגון בתי הספר העממיים, שנוסד בשנת 1938. באותה השנה שינה את שם משפחתו לסטהלו.[3]
ממארס 1944 החל, בשליחות הבישוף שאנדור ראפאי, בהצלה מאורגנת של ילדים יהודים תחת הכיבוש הגרמני של הונגריה. הבית הראשון נפתח ב-5 באוקטובר 1944 בווילה ברחוב ברץ 16, ברובע 1, שהעמיד לרשותו דודו של גאבור סטהלו, אוטו האגנמאכר.[4][5][6] עד חג המולד 1944 הוא ארגן העברה, טיפול והזנת ילדים ב-32 בתים בתמיכת הצלב האדום השווייצרי לרבות בווילה המשפחתית של מנהל הרכבת אקוש ניי. על מעשיו אלה הוא זכה בתואר חסיד אומות העולם בשנת 1972.[7] אחד מאלף הילדים שניצלו היה ג'ורג' אולה היהודי-הונגרי שהפך מדען ולימים זכה בפרס נובל לכימיה. בנוסף לילדים גם 400 עובדי הבתים זכו למחסה ולהגנה. בהצלת הילדים סייעו בידו גם האחיות/נזירות של בית האמהות פבה (Fébé Anyaház).
באביב 1945 הוא ארגן את "בית הילדים פּאקס" באזור שהציעו לו מטעם חברת מנפרד וייס. לאחר הלאמת בית הילדים בשנת 1950 היה עוזר הכומר של העדה בפרברי בודפשט. בשנת 1956 עברה משפחתו לשווייץ, אך הוא לא הלך איתם מכיוון שרצה להמשיך בעבודתו הרוחנית.
בביקורו בשווייץ בשנת 1961 לקה בהתקף לב לכן בייעוץ רפואי נשאר בשווייץ והמשיך שם בפעילותו הרוחנית. תוקף דרכונו פג, הוא לא יכול היה לחזור להונגריה אפילו כמבקר. כדי לזכות באזרחות שווייצית היה עליו להמתין עשר שנים. הוא ייחל לסיום עשר השנים כדי לחזור סוף סוף להונגריה. הודשיים הפרידו אותו מהגשמת חלומו. אפרו שהוחזר להונגריה נטמן בבית העלמין פרקשרטי .
בשנת 1946 הוקם מחדש תא של הבונים החופשיים בהונגריה וסטהלו הצטרף. בשנת 1949 נבחר לסגן המפקח השני. ב-9 ביוני 1949 נשא הרצאה באכסניה שכותרתה הייתה "רעיונות הבשורה וההתקדמות החברתית". בשנת 1950 פעילות הבונים החופשיים נאסרה בהונגריה. לאחר 1962 הוא הצטרף מחדש לבונים החופשיים בשווייץ וביקר בחוגי הבונים החופשיים באינטרלאקן. מדי פעם השתתף בכינוסי הבונים החופשיים בלוצרן, ובסנט גאלן.
בספטמבר 1945, חמישה חודשים לפני הכרזת הרפובליקה של הונגריה, הקימו כמעט שמונה מאות ילדי פליטים את רפובליקת הילדים גאודיופוליס שפירושה עיר השמחה. הילדים ארגנו חגיגות, הקימו ספרייה ומקהלה. גאודיופוליס לא נתמכה לא על ידי המדינה ההונגרית ולא הכנסייה. הם קיבלו עזרה רק מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום ומאז זו תעלומה כיצד המוסד הוחזק בחיים עד שנת 1950, אז סגר אותו המשטר של מתיאש ראקושי.