מידע כללי | |
---|---|
סוג | גשר קשתי, גשר עץ |
מדינה | איטליה |
הקמה ובנייה | |
חומרי בנייה | עץ |
אדריכל | אנדראה פלדיו |
מידות | |
אורך | 58 מ' |
מידע טכני | |
מפתחים | 5 |
קואורדינטות | 45°46′03″N 11°43′53″E / 45.767515°N 11.73129°E |
גשר בסאנו דל גראפה הוא גשר על נהר ברנטה בעיר בסאנו דל גראפה בצפון איטליה, שנבנה בתחילה ב-1570. הגשר הוא סמלה של העיר. הגשר נהרס פעמים רבות והוקם מחדש. כיום חוצה את הנהר גשר זהה לגשר המקורי, אך כלונסאות העץ שהיו במקור הוחלפו במוטות ברזל.
לגשר שלוש שמות הנמצאים בשימוש בו-זמני מקביל, בשפות שונות.
הגשר הוא גשר עץ מקורה. תומכותיו המודרניים מתכתיים, אך בעבר גם היסודות נבנו מעץ. רוחבו של הגשר 8 מטרים ורוחב הבסיס במים 26 מטר. אורכו של הגשר מעל המים כ-66 מטר[2], והוא נשען על ארבעה עמודי תמך מרכזיים במי הנהר, ושניים נוספים בסמוך לגדות הנהר.
גשר קדום ניצב במקום בו נמצא גשר בסאנו דל גראפה. תיעוד ידוע ראשון של הגשר היה כבר בשנת 1209[3]. היה זה גשר עץ מקורה, שמי נהר הברטה שטפו והרסו אותו בשיטפון בשנת 1525. פרנסי העיר התלבטו, והייתה כוונה לבנות גשר מאבן, להקטנת סיכוני הרס תכוף עקב שיטפונות.
הגשר תוכנן במקורו על ידי האדריכל האיטלקי אנדראה פלדיו כגשר מאבן. החלטה של מועצת העיר שינתה את המתווה[4], ובסופו של דבר הוקם שוב גשר מעץ . הגשר מתואר בספרו של פלדיו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות". הנהר ברנטה זורם מהרי האלפים דרומה אל עבר מישור חבל ונטו. פלאדיו הקים גשר מקורה, הניצב על אומנות עץ מורכבות. הגשר ניצב עד לשנת 1748, עת נהרס שוב בשיטפון עז. הוא נבנה מחדש על פי תוכניתו המקוריות של פלדיו. הבונה הפעם היה ברתולומאו פראקינו (Bartholomeo Ferracino). בשנת 1813 נשרף הגשר על ידי אז'ן דה בוארנה (Eugene de Beauharnais) חתנו של נפוליאון, ונבנה מחדש בשנת 1821[5]. בזמן מלחמת העולם הראשונה חצו החיילים של הגנרל האיטלקי לואיג'י קאדורנה את הגשר בדרכם לקרבות על הר גראפה הסמוך. עד מלחמת העולם הראשונה היה גשר העץ הגשר היחיד בעיר, ובכל פעם שנהרס, חציית הנהר התבצעה בסירות, עד להקמתו מחדש.
במלחמת העולם ה-2 הגשר נפגע בהפצצות בעלות הברית, ונהרס בשנת 1945, על ידי חיילי הצבא הגרמני הנסוג. בשנת 1947 הגשר נבנה מחדש[6].
בקצה הגשר הקרוב לעיר העתיקה נמצאת חנות לממכר גראפה של מזקקת נרדיני.
הגשר החדש והמודרני, שדרכו מתנהלת התחבורה מעל נהר הברנטה נחנך בשנת 1917, אך נהרס בשלוש הפצצות במלחמת העולם השניה ב-1945[1]. לאחר שבנייתו הושלמה, החלו לכנות את גשר העץ של פלאדיו גם בכינוי "הגשר הישן".