דוקינס בשנת 2010 | |
לידה |
28 בספטמבר 1963 (בן 61) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
---|---|
עמדה | רכז |
גובה | 1.88 מטרים |
מספר | 12, 24 |
מכללה | אוניברסיטת דיוק |
דראפט |
בחירה עשירית, 1986 סן אנטוניו ספרס |
קבוצות כשחקן | |
1986–1989 1989–1994 1994–1995 |
סן אנטוניו ספרס פילדלפיה 76' דטרויט פיסטונס |
הישגים כשחקן | |
זכייה בפרס נייסמית' (1986) | |
קבוצות כמאמן | |
1998–2008 2008–2016 2016– |
אוניברסיטת דיוק (עוזר) אוניברסיטת סטנפורד אוניברסיטת מרכז פלורידה |
ג'וני ארל דוקינס הבן (באנגלית: .Johnny Earl Dawkins Jr; נולד ב-28 בספטמבר 1963) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי.
שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1986–1995, ולאורך התקופה העמיד ממוצעים כוללים של 11.1 נקודות, 5.5 אסיסטים ו-2.5 ריבאונדים למשחק.[1] בין השנים 2008–2016 כיהן כמאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סטנפורד, ומאז שנת 2016 משמש כמאמן קבוצת אוניברסיטת מרכז פלורידה.[2]
דוקינס נולד וגדל בוושינגטון די. סי., ובין השנים 1982–1986 למד באוניברסיטת דיוק. בכל 4 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה ("דיוק בלו דבילס") הוביל את קלעיה, עם ממוצע כולל של 19.2 נקודות בממוצע למשחק, תחת המאמן מייק ששבסקי. בעונת 1985/1986 הוליך את דיוק להעפלתה החמישית אי פעם לפיינל פור טורניר אליפות המכללות, וכן להעפלתה השלישית למשחק גמר הטורניר. במשחק הגמר עצמו קלע דוקינס 24 נקודות מול אוניברסיטת לואיוויל, אך קבוצתו הפסידה בתוצאה 69–72.[3] בסיום אותה עונה הפך לשחקן הראשון מדיוק אשר זוכה בפרס נייסמית', המוענק לשחקן הצטיין בליגת המכללות.[4] 2,556 הנקודות שקלע לאורך קריירת המכללות הציבו אותו במקום הראשון בתולדות האוניברסיטה; נתון זה נותר שיא האוניברסיטה במשך 20 שנה, עד ששבר אותו ג'יי. ג'יי. רדיק בשנת 2006.[5]
בדראפט ה-NBA 1986 נבחר דוקינס על ידי סן אנטוניו ספרס, בבחירה העשירית.[6] בעונת 1987/1988 רשם ממוצעים של 15.8 נקודות ו-7.4 אסיסטים למשחק, אשר בדיעבד היו שיאי הקריירה שלו.
באוגוסט 1989, לאחר 3 עונות בסן אנטוניו, הועבר יחד עם ג'יי וינסנט בטרייד לפילדלפיה 76' בתמורה למוריס צ'יקס ושני שחקנים נוספים.[7] בעונתו הראשונה בקבוצה היה אחד משחקנים המובילים, לצדם של צ'ארלס בארקלי, הרסי הוקינס ומייק ג'מינסקי, וסייע לקבוצה להעפיל לפלייאוף ה-NBA מהמקום השני באזור המזרחי. בסיבוב הפלייאוף השני הודחו הסיקסרס על ידי שיקגו בולס בתוצאה 1–4, על אף יכולת טובה של דוקינס אשר קלע 16.0 נקודות ומסר 8.4 אסיסטים בממוצע למשחק.[8] במשחק הרביעי של עונת 1990/1991 נפצע דוקינס בברכו, ונאלץ להחמיץ את כל המשך העונה.[9] ב-3 עונותיו הבאות בפילדלפיה, לאחר חזרתו מהפציעה, תרם 9.3 נקודות ו-5.1 אסיסטים בממוצע למשחק.
לקראת עונת 1994/1995 חתם על חוזה בדטרויט פיסטונס, ובסיומה פרש ממשחק, בגיל 31.
בשנת 1998 החל לשמש כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת דיוק, בה שיחק בעברו כסטודנט, תחת המאמן הראשי מייק ששבסקי. בעונת 1998/1999 הפסידה הקבוצה בגמר טורניר אליפות המכללות, ובעונת 2000/2001 זכתה באליפות המכללות השלישית בתולדותיה, בהובלתם של שיין באטייה, ג'יי ויליאמס, מייק דאנליבי וקרלוס בוזר.
בשנת 2008, לאחר 10 עונות כעוזר מאמן בֶדיוק, מונה למאמן הראשי של קבוצת אוניברסיטת סטנפורד.[10] בעונת 2013/2014 העפילה הקבוצה לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen), בפעם השישית בלבד בתולדותיה, בהובלתם של צ'ייסון רנדל, דווייט פאוול, אנתוני בראון וג'וש הואסטיס. בסיום עונת 2015/2016 פוטר דוקינס מתפקידו; לאורך 8 עונותיו כמאמן הקבוצה, רשמה סטנפורד מאזן כולל של 156 ניצחונות ו-115 הפסדים (57.6%).[2]
לקראת עונת 2016/2017 עבר לאמן את קבוצת אוניברסיטת מרכז פלורידה (UCF).[11]
זוכי פרס נייסמית' | |
---|---|
|