ג'יי סטריט

ג'יי סטריט
סמליל התנועה
מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי, באירוע הגאלה של ג'יי סטריט, 2016
מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי, באירוע הגאלה של ג'יי סטריט, 2016
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ג'רמי בן-עמי עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש מורטון הלפרין עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל ג'רמי בן-עמי עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 15 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 29 בנובמבר 2007 – הווה (17 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jstreet.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יי סטריט (באנגלית: J Street) היא שדולה אמריקאית המורכבת בעיקר מיהודים-אמריקאים שהוקמה בשנת 2008 על ידי ג'רמי בן-עמי. מטרתה להשמיע קול של "אמריקאים בעד ישראל ובעד שלום, שרוצים שישראל תהיה בטוחה". הארגון רואה בפתרון שתי המדינות כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני ומגדיר את עצמו בהבלטה כפרו-ישראלי[1].

השדולה הוקמה לאחר שחוגים יוניים ביהדות ארצות הברית טענו כי איפא"ק, השדולה הוותיקה הפועלת למען ישראל, מדגישה קו ימני שאינו מתיישב עם דעותיהם לגבי האינטרסים של ישראל ושל ארצות הברית. בהתאם, ג'יי סטריט מצהירה על עצמה כ"בית פוליטי לאמריקאים התומכים בישראל ובשלום"[2]. מאז הקמתה, גורמי ימין מתחו ביקורת על פעילותה. לאור זאת, ג'יי סטריט פרסמה דף בו היא מנסה להפריך מיתוסים שלדבריה קיימים כלפי הארגון באתר האינטרנט שלה[3].

בחוגי הימין, הן בישראל והן בארצות הברית, נפוצה הטענה שהארגון למעשה אנטי-ישראלי[4][5].

מקור השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם ג'יי סטריט הוא מעין משחק מילים. אחד הרחובות המרכזיים בבירת ארצות הברית, וושינגטון די. סי. נקרא K Street, ובו שוכנות רבות מהשדולות והממסד הפוליטי. לימים הפך שם הרחוב למזוהה עם השדולות בפוליטיקה האמריקאית. לפי סדר האותיות באנגלית, הרחוב המקביל אמור להיקרא J Street, אך מסיבות היסטוריות רחוב שכזה אינו קיים. לכן, כמו הרחוב J Street, השדולה הוקמה במטרה להשמיע קול שעד להקמתה לא היה קיים בארצות הברית. בנוסף, האות "J" מרמזת על זהותה היהודית של השדולה, כפי שנובע מהמילה "Jewish", קרי יהודי.

אודות התנועה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא הארגון ומנהיגו מאז היווסדו באפריל 2008 הוא ג'רמי בן-עמי, לשעבר יועץ מדיני בממשל קלינטון ומנהל התקשורת של הקרן לישראל חדשה. יו"ר הדירקטוריון הוא מורטון פרידמן, בעבר יועץ למדיניות חוץ של נשיאי ארצות הברית, וסגניתו היא אלכסנדרה סטנטון, אשת עסקים ופעילה במפלגה הדמוקרטית. ראש המטה הוא סטיבן קרובינר, בעל תואר שני בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כסגן נשיא מכהן אלן אלסנר, שהיה הכתב לענייני הבית הלבן ומדיניות חוץ של סוכנות "רויטרס". בדירקטוריון מכהנת, בין כלל חבריו, דֶבּרה דילי, מנכ"ל הוועידה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית בתקופת הנשיא קלינטון. דוד קמחי, לשעבר סגן ראש "המוסד" ומנכ"ל משרד החוץ, היה חבר בדירקטוריון של השדולה. מנהלת השלוחה של ג'יי סטריט בישראל היא עדינה ווגל-איילון. ברשימות "ידידי ג'יי סטריט בישראל" ותומכי הארגון נכללים השרים לשעבר יעקב פרי, חיים רמון, יולי תמיר, אופיר פינס, יוסי ביילין וחיים אורון, האלופים בדימוס עמרם מצנע, שלמה גזית, נתי שרוני, דני יתום וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון[6].

התנועה מחולקת לשלושה ארגונים נפרדים:

  • ג'יי סטריט - ארגון ציבורי שמטרתו "לתמוך בהנהגה אמריקאית חזקה הדוגלת בסיום הסכסוך הישראלי-ערבי והישראלי-פלסטיני בדרכי שלום והידברות". בתור ארגון ציבורי מוכר לעניין תרומות, הוא מנוע מלתמוך כספית במועמדים פוליטיים.
  • ג'יי סטריט PAC - ארגון שמטרתו לגייס תמיכה כספית ופוליטית במועמדים הדוגלים בעמדות הקרובות ללבו של הארגון, שרובם מזוהים עם המפלגה הדמוקרטית.
  • קרן החינוך של ג'יי סטריט - פועלת להגדלת הנראות והנוכחות של עמדות התומכות בישראל ובשלום בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. הקרן מעודדת שיח פתוח העוסק בדרך הטובה ביותר לקידום האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל ולקידום עתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הקרן מפעילה שתי תוכניות שטח מובילות: J Street Local – תוכנית השטח הלאומית של הארגון, ו-J Street U - תנועת הקמפוסים של הארגון. 

פעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

J street PAC היא הוועידה הפרו ישראלית הגדולה ביותר בארצות הברית, יותר משליש מהכספים המיועדים לפעילות פרו-ישראלית מתועלים על ידי ה-PAC.

J street PAC פועל לגיוס כספים לתמיכה במתמודדים לסנאט ולקונגרס האמריקני – תומכי ישראל, ותומכי פתרון שתי המדינות.

  • בבחירות 2008, J street PAC גייסה כ-600,000$ עבור 41 מועמדים בהם תמכה, מתוכם 33 מועמדים זכו במושב בקונגרס[2].
  • בבחירות 2010 J street PAC תמכה ב-61 מועמדים – 3 לסנאט, ו-58 לקונגרס – מתוכם 45 נבחרו. הקרן גייסה יותר מ-1.5 מיליון דולרים עבור מועמדיה – יותר מכל ארגון פרו-ישראלי אחר.
  • בבחירות 2012 J street PAC תמכה ב-71 מועמדים, מתוכם 70 נבחרו. הקרן גייסה יותר מ-1.8 מיליון דולרים עבור מועמדיה והייתה אחראית ל-35% מתוך כלל הכספים הפרו-ישראליים שהועברו למתמודדים בבחירות.
  • בבחירות 2014 J street PAC גייסה יותר מ-2.4 מיליון דולרים עבור מועמדיה – הסכום הגדול ביותר שגויס אי פעם על ידי ועידה פרו-ישראלית. הוועידה תמכה ב-95 מועמדים, מתוכם 79 נבחרו. J street PAC תרמה תרומה משמעותית לכך שהקונגרס ה-114 יהיה הקונגרס שבו מכהנים הכי הרבה נציגים תומכי ישראל ותומכי שלום בהיסטוריה – 12 סנאטורים ו-74 חברי קונגרס נתמכים על ידי הוועידה.

בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020 השדולה תמכה במועמד המפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן. זו הייתה הפעם הראשונה שההשדולה תמכה במועמד ספציפי לנשיאות[7]. לדברי יו"ר השדולה בישראל: "ביידן טוב לישראל כי הוא אדם עם ניסיון וקשר למקום הזה. אכפת לו שתהיה כאן מדינה יהודית דמוקרטית, אכפת לו מביטחון ישראל, והוא מאמין שצריך להגיע לפתרון עם הפלסטינים".

שדלנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

J street u הוא ארגון הסטודנטים של השדולה. הוא פועל בקמפוסים בכל רחבי ארצות הברית לקידום פתרון שתי המדיניות. התנועה קמה בתגובה לתחושתם של סטודנטים יהודיים רבים כי התנועות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני בקמפוסים הן נציות משני צדי המתרס – האחריות הבלעדית למצב במזרח התיכון מוטלת על ישראל מצד אחד, או על הרשות הפלסטינית מצד שני. J street U מעודדת סטודנטים לפעול יחדיו למען פתרון שתי המדינות ולמען עתיד של שלום, ביטחון ודמוקרטיה לשני הצדדים בסכסוך. שאיפתה של התנועה היא לספק לקהילות ולקמפוסים בהם היא פועלת כרי דיון פוריים ופרגמטיים על מנת להתמודד עם הסוגיות הבוערות שעל הפרק. יו"ר הארגון היא אמנה פארוקי, פעילה ציונית אמריקאית ממוצא פקיסטני-מוסלמי[8][9].

עמדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכסוך הישראלי פלסטיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2009 פעל הארגון לקידום פגישות בין חברי קונגרס אמריקניים לבין השופט הדרום-אפריקני ריצ'רד גולדסטון. בתגובה לפרסום זה הבהיר נשיא הארגון, ג'רמי בן עמי, כי הארגון אומנם קיים מספר שיחות בנושא עם פוליטיקאים אמריקניים, אך בסופו של דבר החליט לחדול ממעורבותו בגלל רגישות הנושא בישראל[10].

ביוני 2010, בעקבות המשט לעזה, יצא הארגון בקול קורא לתומכיו שתומך בזכותה העקרונית של ישראל לחסום את המשט לעזה אך טען כי אפשר היה לבצע זאת בדרך יעילה יותר.

בשנת 2011 פעל הארגון נגד הקמפיין הדיפלומטי הפלסטיני להכרה במדינה פלסטינית באו"ם. הוא פרסם נייר עמדה בו כתב:" כי איננו מאמינים שבהקשר הקיים זה יקדם את השלום, יחזק את הביטחון וישפר את התנאים בשטח...לכן ג'יי סטריט תומכת בכוונת ארצות הברית להטיל וטו על מאמץ מהסוג הזה במועצת הביטחון של האו"ם"[11].

במהלך מבצע עופרת יצוקה הארגון הצהיר כי הוא תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה לנוכח ירי הרקטות המתמשך עליה, אך גם קרא למשא ומתן ולהכרה בכך שאין פתרון צבאי לסכסוך הישראלי-פלסטיני[12]. ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסם הארגון את עמדתו לגבי המבצע, ובין כלל הדברים הצהיר כי "ג'יי סטריט תומך בתוקף בזכות ישראל להגן על עצמה במידה הראויה נגד איום הרקטות חסר המעצורים, ולהרוס את המנהרות המוליכות לישראל"[13].

במאי 2014 פרסם נשיא ג'יי סטריט מאמר, בו שבו שלל את עמדת ממשל אובמה הדוגל בהמתנה עד ששני הצדדים ינקטו בצעדים לחידוש התהליך המדיני. הוא קרא לג'ון קרי להניח מיד על השולחן את עמדת ארצות הברית בסוגיות ליבת הסכסוך, כדי ליצור עבור נתניהו ועבאס "רגע של בחירה"[14].

התנחלויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2010, בעקבות המשבר שנתגלע בין שתי המדינות סביב אישור תוכניות בנייה של 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, ביקש הארגון מתומכיו לעמוד לצד ממשל אובמה נגד החלטת הבנייה. הארגון אסף כ-40,000 חתימות אותן שלח לבית הלבן, הקוראות לתמוך בתגובה התקיפה של סגן הנשיא ג'ו ביידן ושל מזכירת המדינה הילרי קלינטון נגד ההצהרה הישראלית, אותה כינה "פרובוקטיבית"[15].

איראן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מתנגד בתוקף לפיתוח נשק גרעיני בידי איראן, ומאמין כי מטרה זו מהווה אינטרס אסטרטגי קריטי של ארצות הברית, ישראל והמזרח התיכון כולו, החיונית להשגת שלום ויציבות באזור. ארגון ג'יי סטריט תמך לכל אורך הדרך במדיניותו של אובמה כלפי איראן. ביוני 2009 פרסם בן-עמי יחד עם טריטה פרסי, ראש "המועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית", מאמר שתמך בעמדת הנשיא ברק אובמה להעדיף אמצעים דיפלומטיים לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית על פני סנקציות[16]. לנוכח התנהלותה של איראן לאחר מכן, הצהיר הארגון כי הוא תומך בכינונן של סנקציות בינלאומיות כאמצעי למינוף המשא ומתן.

BDS

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 הארגון הבהיר בוועידה השנתית כי הוא מתנגד נחרצות לתנועת החרם על ישראל ולקמפיין ה-BDS. הוא מאמין כי הפעילויות נגד מדינת ישראל ואזרחיה הם כלים לא הולמים בניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ג'יי סטריט טוענים שחקיקה נגד ארגוני החרם על ישראל היא לא הדרך הנכונה להילחם בהם. לדידם, חקיקה מעין זו סותרת את עקרונות החירות, ובכך מרחיקים את תמיכת הקהל הליברלי, אותו ה-BDS מנסה לגייס[17].

בקיץ 2016 יזם השר לעניינים אסטרטגיים, גלעד ארדן, שיתוף פעולה עם הארגון במאבק בתנועת ה-BDS, הוא הסביר כי "חשוב להבין שבמערכה זו אין ימין ושמאל"[18].

ועידות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2009 ערך הארגון את הוועידה הארצית הראשונה שלו במלון "גראנד היאט" בוושינגטון, והשתתפו בה מעל 1,500 אנשים. שגריר ישראל, מייקל אורן, הוזמן לוועידה אך לא הגיע, בנימוק שהארגון פועל נגד האינטרסים של ממשלת נתניהו. נשיא המדינה שמעון פרס שלח ברכה לארגון לכבוד ועידתו הראשונה וציין לשבח את יוזמת ג'יי סטריט להקים ארגון למען שלום ישראלי-פלסטיני ושלום ישראלי-ערבי בכלל. יושבת ראש "קדימה", ציפי לבני, שלחה מכתב ברכה[19], ואת מפלגתה ייצגו יושב ראש מועצת קדימה חיים רמון וחברי הכנסת מאיר שטרית ושלמה מולא. על מכתב תמיכה לקראת הוועידה חתמו חברי כנסת מקדימה, העבודה ומרצ, יחד עם יוצאי מערכת הביטחון הישראלית[20]. עוד השתתפו בוועידה חברי הכנסת קולט אביטל וניצן הורוביץ והשרים לשעבר עמי אילון, עמיר פרץ, יולי תמיר ושלמה בן-עמי. בוועידה נכחו חברי קונגרס אמריקאים ואישי ציבור יהודים ואמריקאים. הנאום המרכזי היה של ג'יימס ג'ונס, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ברק אובמה[21].

בפברואר 2011 ערך הארגון ועידה שנתית. ממשלת ישראל לא שלחה נציג רשמי לוועידה[22]. חברי כנסת הכנסת שהשתתפו בוועידה הם: דניאל בן סימון (העבודה), יואל חסון (קדימה), שלמה מולא (קדימה), עמיר פרץ (העבודה) ונחמן שי (קדימה). עם המשתתפים בוועידה נמנו מוסטפא ברגותי, עז א-דין אבו אל-עייש, ורון פונדק[23]. עוד הבהיר הארגון כי על פי אמונתו, דיון מהותי על סוגיות שונות הוא חיוני לתרבות הדיון בקהילה היהודית, זאת במיוחד כאשר הדיון נסב על מחלוקות יסודיות. הארגון מאמין – על פי הצהרתו – כי סגירת הדלת בפני שיח פתוח ורציני רק מרחיקה מהקהילה היהודית רבים מאלה שאותם היא שואפת לקרב, בראשם יהודים צעירים.

בוועידה השנתית השלישית, שנערכה במאי 2012, הופיעו לפני הוועידה הסופר עמוס עוז והפעילה החברתית סתיו שפיר, ואת ההרצאה המרכזית נשא ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט[24].

בוועידה השנתית שהתכנסה באוקטובר 2013 ייצגו את ישראל נציגים בולטים, ובהם שרת המשפטים ציפי לבני וחברי הכנסת צחי הנגבי, שלי יחימוביץ', מאיר שטרית ויצחק וקנין[25]. את נשיא ארצות הברית ייצגו סגנו ג'ו ביידן ומנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים, ננסי פלוסי. כנס זה הסתיים בהשקת "קמפיין 2" לקידום פתרון של שתי מדינות לשני עמים[26].

באפריל 2014 דחתה ועידת הנשיאים, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בארצות הברית, את בקשת ג'יי סטריט להצטרף כחברה בוועידה[27]. הטענה העיקרית של המתנגדים הייתה, שג'יי סטריט איננו שייך לקונצנזוס היהודי שם. האיחוד ליהדות רפורמית (URJ), המקיף לפי ההערכות יותר ממיליון יהודים ונחשב לגדול ביותר בארצות הברית, יצא בחריפות נגד ההחלטה למנוע את הצטרפות ג'יי סטריט. נשיאו, הרב ריק ג'ייקובס, הודיע שהאיגוד הרפורמי ישקול לפרוש מוועידת הנשיאים[28].

בוועידה השנתית שהתכנסה באוקטובר 2019 השתתפו חמשה מתמודדים בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 מטעם המפלגה הדמוקרטית: פיט בוטיג'ג', איימי קלובשר, ג'וליאן קסטרו, מייקל בנט וברני סנדרס. במהלך הוועידה עלה נושא הסיוע האמריקאי לישראל. נשיא הארגון, ג'רמי בן עמי אמר כי "הממשל האמריקאי לא צריך יותר לספק "צ'ק פתוח" לישראל. חשוב שארצות הברית תבחן לעומק את השאלה אם הכסף שלנו צריך ללכת לפעילויות שהופכות את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי"[29].

מימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב התנועה לשנת 2009 היה כ-1.5 מיליון דולר (לצורך השוואה, תקציב איפא"ק עומד על כ-100 מיליון דולר). שליש מהתקציב נתרם על ידי ג'ורג' סורוס ושני ילדיו[30]. בשנת תקציב העמותה עלה ל-1.8 מיליון דולר לתפעול הארגון ו-1.3 מיליון דולר למימון קרן החינוך שלו. ועדת הכספים שלו כוללת כ-120 חברים, שכל אחד מהם תרם לפחות 10,000 דולרים. במועצת הנשיאות חברים 46 תורמים שתרמו לפחות 25,000 דולרים לכל תורם[31]. ברשימת התורמים ישנם עשרות מוסלמים ואמריקאים שפעלו בשירות גופים ערביים בארצות הברית, דבר נדיר בארגונים פרו-ישראליים. ג'רמי בן עמי הסביר את הדבר ברצון לכלול בין תומכי הארגון גם לא-יהודים[32].

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת עזה התפרסמה אודות מהלכים שנויים במחלוקת כדוגמת קריאתו של מנכ"ל הארגון בשנת 2019, להתנות את הסיוע האמריקאי לישראל בפיקוח אמריקאי על שימושיו[33] וארגון נאומים ופגישות עם אישים כמרואן ברגותי ופעילת ארגון החרם BDS רבקה וילקומרסון[34].

יש המזהים את ג'יי סטריט עם השמאל בישראל ובארצות הברית. במכתב ברכה שפורסם לרגל כינוס הוועידה הראשונה של השדולה בוושינגטון בשנת 2009 נכללו חתימותיהם של אישי ציבור רבים מהשמאל בישראל, בהם אברהם בורג, נעמי חזן, דניאל בן-סימון, אורי סביר, שאול אריאלי, עמרם מצנע, דליה רבין, עוזי ברעם, שלמה בן-עמי, אמנון ליפקין-שחק ועמי אילון[35]. השדולה זכתה גם לברכתו של העיתון "הארץ", במאמר מערכת[36].

בימין הישראלי נטען שאיננה פרו-ישראלית[37]. דני דנון טען כי ג'יי סטריט הוא ארגון פרו-פלסטיני וכי על ישראל הרשמית לא לשתף עמו פעולה[38]. לעומתו, חבר הכנסת צחי הנגבי, שאף הוא מהליכוד, השתתף בכנס של ג'יי סטריט בשנת 2013 והביע הוקרה לפעילות הארגון[39]. גם קונסול ישראל בניו יורק לשעבר, דני דיין שהיה יו"ר מועצת יש"ע, מקיים עם הארגון קשר קבוע ותומך בפעילותו.

בעקבות החלטתה של "קדימה" להדק את הקשר עם הארגון, לקראת ועידתו בפברואר 2011, יצאו חברי הכנסת מקדימה זאב ביילסקי ושי חרמש נגד ההחלטה בטענה כי הארגון פועל נגד ישראל[40].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יי סטריט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ J Street’s Commitment to Israel’s Future, Jeremy Ben-Ami, 23/1/2019
  2. ^ 1 2 נטשה מוזגוביה, האם קמה חלופה לאיפא"ק?, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
  3. ^ מיתוסים ועובדות על ג'יי סטריט
  4. ^ The Jerusalem Post, Dershowitz strikes back: ‘J Street has harmed Israel’, 6/8/2011
  5. ^ Can J Street stoop any lower in backing anti-Israel views?, DAVID M. WEINBERG, The Jerusalem Post 22/4/2021
  6. ^ [1] באתר הארגון בעברית
  7. ^ נציגת ג'יי סטריט בישראל בראיון בלעדי: "הפער בין יהדות ארה"ב לישראל הולך וגדל – זה מפחיד", באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2020
  8. ^ אתר למנויים בלבד מנהיגת צעירי ג'יי־סטריט: מוסלמית ממוצא פקיסטאני, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015
  9. ^ The Muslim who leads a branch of a Jewish lobbying group
  10. ^ סערה בקהילה היהודית בארה"ב: JStreet סייעה לגולדסטון?, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2010
  11. ^ נטשה מוזגוביה, ג'יי סטריט מתנגדת לפניית הפלסטינים לאו"ם, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2011
  12. ^ J Street supports Israel's right to self-defense אתר J Street
  13. ^ StackPath, jstreet.org אתר J Street, הודעה מ-30 ביולי 2014
  14. ^ אתר למנויים בלבד לקרי יש עוד מה לעשות, באתר הארץ, 21 במאי 2014
  15. ^ 40,000 Actions in Support of the Obama Administration, J Street Blog, March 16, 2010
  16. ^ מאמר משותף של מנהל ג'יי סטריט, ג'רמי בן-עמי, עם מנכ"ל "המועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית" בעיתון האפינגטון פוסט, יוני 2009
  17. ^ J Street policy principles on the Global BDS Movement and boycotts, divestment and sanctions efforts (באנגלית)
  18. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, ארדן פתח בשיחות עם ג'יי-סטריט על שיתוף פעולה במאבק ב-BDS בקמפוסים בארה"ב, באתר הארץ, 20 ביוני 2016
  19. ^ ברק רביד, ציפי לבני מביעה תמיכה בג'יי-סטריט: הדיון בקהילה הפרו-ישראלית צריך לכלול מגוון דעות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2009
  20. ^ מכתב ברכה לארגון J Street, באתר הארגון
  21. ^ נטשה מוזגוביה, בצל החרמת ישראל, פתיחה מוצלחת לוועידת הלובי היהודי החדש בארה"ב, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2009
  22. ^ נטשה מוזגוביה, שדולת ג'יי-סטריט מתכנסת בוושינגטון, ישראל לא שלחה נציג רשמי לוועידה, באתר הארץ, 27 בפברואר 2011
  23. ^ תוכנית הוועידה, באתר J Street (באנגלית)
  24. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, עמוס עוז בארה"ב: לימין אין בעלות על הציונות, באתר ynet, 25 במרץ 2012
    נטשה מוזגוביה, בג'יי-סטריט לא מחכים לבחירות כדי לנסות לחדש את המו"מ המדיני, באתר הארץ, 25 במרץ 2012
  25. ^ [ttp://www.youtube.com/watch?v=2ZmAHi1NuPE מפגש עם צעירי J Street], ספטמבר 2013
  26. ^ התעצמות מחנה השלום היהודי-אמריקני, באתר ynet, 3 באוקטובר 2013
  27. ^ ארגון הגג של הממסד היהודי בארה"ב דחה את בקשת ההצטרפות של ג'יי סטריט, באתר הארץ, 1 במאי 2014
  28. ^ [2]
  29. ^ מרב זונשיין, בג'יי סטריט יוצאים נגד ה"צק הפתוח" של ארה"ב לישראל, באתר "שיחה מקומית", 2 בנובמבר 2019
  30. ^ למרות ההכחשות: סורוס העביר מאות אלפי דולרים לשדולה היהודית ג'יי-סטריט, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2010
  31. ^ דוח כספי ל-2013, באתר J Street
  32. ^ Muslims, Arabs among J Street donors
  33. ^ "J Street Conference An Important Forum For Presidential Candidate Discussions on US Foreign Policy, US-Israel Relationship", 28/10/2019
  34. ^ "J Street-NIF Conference: A Platform for Lawfare and BDS", 24/2/2011
  35. ^ Israelis who lend their voice and support to J Street in its mission to protect the future of Israel, באתר J Street
  36. ^ מערכת הארץ, טוב לשמוע קול יהודי חדש, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2008
  37. ^ איזי ליבלר, ג'יי-סטריט: הם לא "פרו-ישראל", ישראל היום, ‏28 בפברואר 2011
  38. ^ מתי טוכפלד, ‏"ג'יי סטריט הוא ארגון פרו-פלסטיני", באתר "ישראל היום", 24 במרץ 2011
  39. ^ J Street Conference 2013 - MK Shelly Yachimovich & A Conversation with Members of Knesset, בערוץ YouTube של J Street (דברי הנגבי הם החל מהשעה 1:20:45)
  40. ^ רן פרחי ואריה יואלי, ‏הקרע ב'קדימה': קולות נוספים נגד נסיעת הח"כים לג'יי סטריט, באתר "סרוגים", 27 בפברואר 2011