![]() | |
צילום מ-2009 | |
לידה |
24 במאי 1981 (בן 43)![]() |
---|---|
מוקד פעילות |
צרפת ![]() |
תקופת הפעילות |
מ-2005 ![]() |
מקום לימודים | הקונסרבטואר של פריז |
סוגה |
מוזיקה קלאסית ![]() |
שפה מועדפת |
צרפתית, אנגלית ![]() |
כלי נגינה |
פסנתר ![]() |
חברת תקליטים |
ATMA Classique, Warner Classics, Erato Records, Virgin Classics ![]() |
בת זוג | טיארה מוטי |
מספר צאצאים |
1 ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2009) ![]() |
http://davidfraymusic.com/ | |
![]() ![]() |
דוד פְרֶה [david fʁɛ] (בצרפתית: David Fray; נולד ב-24 במאי 1981 בטארב) הוא פסנתרן צרפתי. נשוי לשחקנית האיטלקייה קיארה מוטי, בתו של המנצח ריקרדו מוטי.
פרה נולד למשפחה יהודית[1] בעיר טארב לשני הורים העוסקים בהוראה בבית ספר תיכון. הוא התחיל לנגן בפסנתר כבר בגיל 4, בהשפעת התרבות המוזיקלית הגרמנית, שפה שלימדה אמו.[2]
בגיל 14 זכה בשלוש מדליות זהב בתחרויות בקונסרבטוריון העירוני בטארב, בקטגוריות: פסנתר, מוזיקה קאמרית והכשרה מוזיקלית.
בשנת 1999 התקבל ללימודים בקונסרבטוריון הלאומי הגבוה למוזיקה ולמחול של פריז (הקונסרבטואר של פריז), היה תלמידו של ז'אק רוביה (צר') וסיים את לימודיו בהצטיינות רבה.[3] בשנת 2002 המשיך לקורס השתלמות עם ז'אק רובייה ואחר-כך להכשרה גבוהה יותר במוזיקה קאמרית.
פרה הופיע בפסטיבלים רבים, והוא משתף פעולה עם תזמורות בינלאומיות ידועות כגון תזמורת פריז, התזמורת הלאומית של צרפת, תזמורת המוצרטאום דה זלצבורג, תזמורת הקונצרטחבאו של אמסטרדם, מטרופולין מונטריאול ועוד. הוא הוזמן לנגן במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן ספרד, אנגליה, דרום אמריקה (2005/2006), איטליה (2007), גרמניה (2007), וארצות הברית.[4]
חברת התקליטים הראשונה אשר חתמה איתו על חוזה הייתה חברת התקליטים הקנדית Atma Classique (אנ'). עם חברה זו הקליט פרה את אלבומו הראשון אשר הוקדש ליצירות מאת שוברט וליסט. ב-2006 חתמה עמו על חוזה בלעדי חברת Virgin Classics (אנ'), ובשנת 2017 החל להקליט תחת הלייבל Erato/Warner (אנ').[3]
על פי ביקורות, יכולתו הפרשנית של דויד פרה מתאפיינת בניסוח קפדני (אנ'), דגש על בהירות קונטרפונקטית ומגע בעל ניואנסים החושף את מורכבות היצירה.[5] הסגנון של פרה מושווה לעיתים קרובות לזה של הפסנתרן גלן גולד.[6][7][8][3] דמיון זה עשוי לעלות מתוך רפרטואר די דומה של השניים, צורת הישיבה הנמוכה על כיסא בעל משענת שאינו אופייני לפסנתרנים אחרים, ההופעה האידיוסינקרטית, וכן הבעות הפנים וזמזום הלחנים במהלך הנגינה.[5] עם זאת, סגנונו של פרה שונה בתכלית מזה של גולד - הוא מלודי ומתאפיין ב"רכות" יותר מאשר הנגינה של גולד.[9]
דוד פרה זכה במספר פרסים במהלך הקריירה שלו, ביניהם:
1995:
1998:
2003:
2004:
2005:
2006:
2010: