דיספוריה מגדרית בילדות

דיספוריה מגדרית בילדות (נקראה בעבר באופן רשמי גם "הפרעת זהות מגדרית בילדות"^[1]) היא אבחנה פורמלית המשמשת פסיכיאטרים לתיאור מצב בו ילדים חשים אי נוחות משמעותית מהמין המולד שלהם, המגדר שלהם או עם שניהם.^[2]

התנהגות מגוונת מגדרית היא מצב בו אדם מאמץ מאפיין התנהגותי אחד או יותר של בני או בנות המין ה"הפוך" בחברה נתונה;^[3] נון-קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב בו ילד או ילדה נוטים באופן מובחן, עקבי ומתחזק להתנהגות מגוונת מגדרית; בפשטות, ילדה המעדיפה ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותה עם הבנים או בן שמעדיף ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותו עם הבנות, נון קונפורמיות מגדרית בילדות לא בהכרח ייתפש כבעייתית והשאלה האם ייתפש כך (ואם כן, איך להתמודד עימו) משקפת מחלוקת פילוסופית-פסיכולוגית קשה ורוויה הטיה פוליטית^{[דרוש מקור]}.

ילדים אשר מפגינים התנהגות מגוונת מגדרית באופן מובחן ואף עושים זאת באופן משמעותי ועקבי המעיד על נון-קונפורמיות מגדרית לרוב ידווחו כי הייעוד המגדרי שניתן להם שגוי והם למעשה בנות בגוף זכרי או בנים בגוף נקבי.

אבחנה

הקריטריונים לאבחנה של דיספוריה מגדרית בקרב ילדים וילדות על פי DSM-5:

1. חוסר התאמה בין השיוך המגדרי בלידה (בן או בת) ובין החוויה או ההבעה המגדרית (פרפורמנס) של האדם. תחושה זו של אי התאמה צריכה להימשך לפחות שישה חודשים ולבוא לידי ביטוי לפחות באחד מששת תת-הסעיפים של קריטריון A (תת-סעיפים אלה קשורים בהעדפה של המאפיינים הפיזיולוגיים, הרגשיים והחברתיים שנחשבים קשורים למגדר שעמו האדם מזדהה ולדחייה של המאפיינים שנחשבים כתואמי המגדר שאליו האדם שויך בלידה, והם מפורטים ב-DSM-5).
2. מצוקה נפשית ניכרת שקשורה לחוסר ההתאמה בין חוויית המגדר של האדם ובין המגדר הנתפש או המיוחס לו או לה על ידי הסביבה, או פגיעה בתפקוד החברתי, הלימודי או בתחומי חיים אחרים.

מאפיינים

דיספוריה מגדרית בילדות מתאפיינת בחוסר נוחות לגבי המין המולד, ורצון להשתייך למין השני (או התעקשות שהם שייכים למין השני). כן קיימים העדפה חזקה וחיקוי ללבוש של המין השני, למשחקי דמיון בהם הילד ממלא את תפקידי המגדר של המין השני, למשחקים ותחביבים המשויכים בדרך כלל למין השני, וכן העדפה חזקה לשחק עם בני המין השני.

ישנו קונצנזוס שדיספוריה מגדרית שמתעצמת עם תחילת הבגרות המינית, צפויה להימשך בבגרות.^[4][5] הסיכוי לכך גדול יותר אצל בנות מאשר אצל בנים,^[6] ואצל בני מעמד חברתי נמוך יותר מאשר אצל בני מעמד חברתי גבוה.^[7]

התמודדות

קבלה של הזהות והביטוי המגדרי של ילדים המתמודדים עם דיספוריה מגדרית מקלה על ההתמודדות באופן משמעותי, כאשר לתמיכת המשפחה ישנה חשיבות ניכרת במיוחד.^[8][9][10] במידת הצורך והרצון, ישנה הקלה בדיספוריה גם כתוצאה מתהליכי התאמה מגדרית. עם זאת, בין יתר הגורמים המכשירים את הקרקע לַדיספוריה או תורמים להתמדתה נמנים קשיים חברתיים עם קבוצת השווים, פסיכופתולוגיה הורית, וחיזוק להתנהגויות המזוהות עם המגדר הנגדי. במקרים אלו ההמלצה הטיפולית עשויה להיות עידוד התנהגויות אופייניות למגדר של הילד וקשרים חברתיים עם בני מינו, והגבלת לבוש והתנהגות המזוהים עם בני המין השני, יחד עם פסיכותרפיה לחקר שורשי התנהגות זו, שעשויה לנבוע מפנטזיה לפיה הצטרפות למין השני תהפוך את הילד למאושר או מוערך יותר.^[11]
הטיפול נועד במקביל לתמוך גם בהורים, להדגיש את חשיבות התמיכה שלהם בילד ללא ביקורת, לעזור להם לסייע לילד בהתמודדותו מול התגובות והסטריאוטיפים בחברה לגבי התנהגותו, וכן להסביר להם את חשיבות ההתערבות המוקדמת, בין אם תוביל לשינוי בזהותו המגדרית של הילד ובין אם לאו.

מחקרי עוקבה שונים מהעשור השני של המאה ה-21 מצאו כי רוב הילדים החווים דיספוריה מגדרית בילדות לא יאובחנו בדיספוריה מגדרית בהגיעם לבגרות.^[12] עם זאת, מחקר עוקבה משנת 2022 שעקב אחרי 317 ילדים שהזדהו כטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות מצא כי רק 8 מהם (2.5%) חזרו להזדהות כסיסג'נדרים לאחר 5 שנים, וכי אף אחד מבין ה-8 לא החל טיפול בלתי-הפיך במהלך תקופת המחקר.^[13][14]

ראו גם

• התפתחות הזהות המגדרית

הערות שוליים

1. New Gender Dysphoria Criteria Replace GID MARK MORAN Published Online:5 Apr 2013
2. American Psychiatric Association: What Is Gender Dysphoria?
3. Understanding children's atypical gender behavior A model support group helps parents learn to accept and affirm their gender-variant children. By NICOLE CRAWFORD APA Monitor Staff September 2003, Vol 34, No. 8
4. Jameson L, de Kretser DM, Marshall JC, De Groot LJ (2013). Endocrinology Adult and Pediatric: Reproductive Endocrinology. Elsevier Health Sciences. p. 483. ISBN 978-0323221528.
5. Marcdante K, Kliegman RM (2014). Nelson Essentials of Pediatrics E-Book. Elsevier Health Sciences. p. 75. ISBN 978-0323226981.
6. Factors Associated With Desistence and Persistence of Childhood Gender Dysphoria: A Quantitative Follow-Up Study
7. Devita Singh, "A Follow-up Study of Boys with Gender Identity Disorder"
8. Marla E. Eisenberg, Amy L. Gower, Barbara J. McMorris, G. Nicole Rider, Risk and Protective Factors in the Lives of Transgender/Gender Nonconforming Adolescents, Journal of Adolescent Health 61, 2017-10-01, עמ' 521–526 doi: 10.1016/j.jadohealth.2017.04.014
9. Marco A. Hidalgo, Diane Ehrensaft, Amy C. Tishelman, Leslie F. Clark, The Gender Affirmative Model: What We Know and What We Aim to Learn, Human Development 56, 2013, עמ' 285–290 doi: 10.1159/000355235
10. Standards of Care - WPATH World Professional Association for Transgender Health, www.wpath.org
11. Zucker, Kenneth. (2008). "Children with Gender Identity Disorder: Is There a Best Practice?" Neuropsychiatrie De L'enfance Et De L'adolescence. 56. 358-364. 10.1016/j.neurenf.2008.06.003.
    
    קתרין קרסטן (עמיתה בכירה ב'מרכז הניסוי האמריקני - Center of American Experiment), מאנגלית: צור ארליך, ‏"הטראנס של משטר המגדר", השילוח, גיליון 3, פברואר 2017
12. נמצאו שיעורים של בין 61% ל-98%. ראו:Ristori, Jiska; Steensma, Thomas D. (2016-01-02). "Gender dysphoria in childhood". International Review of Psychiatry (באנגלית). 28 (1): 13–20. doi:10.3109/09540261.2015.1115754. ISSN 0954-0261. PMID 26754056.
13. כריסטינה ר. אולסון ואחרים, Gender Identity 5 Years After Social Transition, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, 2022 doi: 10.1542/peds.2021-056082
14. אזין גוראישי, מחקר: רק 2.5% מהילדים הטרנסג'נדרים משנים את דעתם אחרי חמש שנים, באתר הארץ, 22 במאי 2022

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.