טיפול |
|
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D010031 |
דלקת אוזניים היא מונח כללי המתאר דלקת או זיהום של האוזן. המונח מתייחס הן לבעלי חיים והן לבני אדם. מחלקים את דלקת האוזניים לשלושה סוגים על פי מיקומה באוזן:
הגורמים לדלקת אוזניים כוללים זיהומים חיידקיים וויראליים, אלרגיות ושינויים בלחץ האוויר. זיהומים בדרכי הנשימה העליונות יכולים להתפשט אל האוזן התיכונה ולגרום לדלקת.[1]
הדלקת יכולה להתרחש בעקבות מחלות כמו הצטננות, שפעת או דלקת גרון, שמובילות להצטברות נוזלים באוזן התיכונה. גורמים נוספים כוללים אלרגיות, עישון פסיבי, שינויי גובה, לחות גבוהה או חשיפה לאוויר מזוהם.[2]
ילדים צעירים נמצאים בסיכון מוגבר בשל מבנה תעלות השמע שלהם.[1]
התסמינים לדלקת אוזניים כוללים כאב אוזניים, ירידה בשמיעה, חום והפרשות מהאוזן. אצל תינוקות וילדים קטנים ניתן להבחין בתסמינים נוספים כגון בכי מוגבר, אי שקט ואיבוד תיאבון. במקרים חמורים יותר, הדלקת עלולה לגרום לקרע בעור התוף וליצירת הפרשה מוגלתית.[3][1][4]
האבחון של דלקת אוזניים (otitis media) מתבצע על ידי רופא באמצעות מספר בדיקות, הכוללות:
הטיפול בדלקת אוזניים משתנה בהתאם לחומרת המצב וסוג הדלקת. במקרים קלים ניתן להסתפק בטיפולים ביתיים כמו חימום מקומי ומשככי כאבים. במקרים חמורים יותר, ייתכן צורך בטיפול אנטיביוטי או בניתוח קטן לניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה. חשוב לעקוב אחר ההנחיות הרפואיות ולפנות לרופא במקרה של חשש להחמרה.[4][1]
כדי למנוע דלקות אוזניים, מומלץ להימנע מחשיפה לעשן סיגריות, לשמור על היגיינה טובה, הימנעות משחייה במים מזוהמים ושימוש באטמי אוזניים במצבים של חשיפה למים עלולים לסייע במניעת דלקות אוזניים, במיוחד בקרב אנשים המועדים לדלקות חוזרות. כמו כן, שמירה על ניקיון האוזניים והימנעות משימוש במכשירים חדים לניקוי האוזן יכולים להפחית את הסיכון לפציעות ודלקות[6][7].
סיבוכים אפשריים של דלקת אוזניים לא מטופלת כוללים דלקת כרונית, פגיעה בשמיעה והתפשטות הזיהום לאזורים אחרים בראש ובצוואר[7][6][3].
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.