דלתון (מושב)
 דלתון, מבט מדרום
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 809 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 978 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 962 תושבי ישראל |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   דלתון  באדום - דלתון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
דַּלְתּוֹן הוא מושב בצפון ישראל, כ-5 ק"מ מצפון לצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.
את היישוב הקימו עולים מהעיר טריפולי שבלוב, בשנת 1950 בעזרת איגוד המושבים של הפועל המזרחי.
יישוב יהודי התקיים בדלתון בימי תקופת המשנה והתלמוד, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה הצלבנית בארץ ישראל, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, והתקופה העות'מאנית. במקום התקיים עד לשנת 1948 כפר ערבי בשם א-דלאתה, ששימר את שמו של היישוב היהודי, וניטש לאחר שנכבש על ידי חטיבה 7 במבצע חירם.
תושבי היישוב עוסקים בחקלאות, בין השאר בגידול גפנים, מהם מיצרים את יינות דלתון וכן מתיירות - השכרת צימרים במושב.
היישוב היהודי לאורך ההיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המסורות שעברו מדור לדור ושגורות בפי הערבים, בדלתון נמצא קברם של רבי יוסי הגלילי ובניו רבי אליעזר ורבי שמואל,[3] וכן יש אומרים שקבור שם הלל נשיאה או רב הלל. בין דלתון לעלמא קבור רבי יהודה בן תימא. יצחק בן-צבי מזהה את דלתון כ"בית דלתיא" המוזכר בתוספתא ראש השנה פ"א, "שהיו משיאין בהם משואות להודיע זמן קידוש החודש"[3].
השם דלתון נזכר בספרות ימי הביניים ובגניזה הקהירית. בגניזה נמצא קטע של מכתב שנשלח מדלתון למצרים ומסיים במילים אלה: "ושלומך ירבה אוהבתך ובנך ודורש שלומך שלמה הכהן מעיר דלתון בן יוסף נ"י". ב-1083 הובא לקבורה בדלתון, בסמוך לקבר רבי יוסי הגלילי, רבי אליהו הכהן גאון, ראש ישיבת ארץ ישראל שנפטר בצור, כפי שמסר בנו (רב אביתר גאון) במגילת אביתר[4].
בחורבה מצפון ליישוב נמצאו שרידי בית כנסת. יוסף ברסלבי מצא במקום משקוף ותבליט זר ובתוכו כף תמר. מאוחר יותר נמצא עמוד שיש מבית בית הכנסת ועליו כתובת הקדשה בארמית הכוללת את הנוסח המוכר מבתי כנסת אחרים: "דכרין" - כלומר זכורים, "לטוב" ו"מלכה דעלמה"[5].
הקמת המושב
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוקם כקיבוץ[6] על ידי עולים מטריפולי, טורקיה ומצרים שעברו הכשרה בטירת צבי ולאחר מכן חיכו להתיישבות במקום זמני ליד כפר אתא. בסוף 1948 התיישבו באופן זמני בכפר ערבי נטוש ליד ביריה ובינואר 1949 התיישבו בשחר ליד גוש חלב, 3 קילומטר מדלתון[7][8]. הקיבוץ לא החזיק מעמד זמן רב[9] ובמחצית הראשונה של 1950 עלו למקום 32 משפחות מעולי טריפולי[10].
לאחר שהתברר שקרקעות כפר שחר הוחכרו לאנשים פרטיים[11] עברו המתיישבים באוגוסט 1953 לכפר א-דלאתה הנטוש והתיישבו בו. לכל משפחה ניתנו דונם קרקע ליד הבית וארבעה דונם במרחק מהבית.
אתרים באזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליד אגם דלתון מצוי שקע הבזלת של דלתון.
צפונית למושב נמצא פארק תעשיות רמת דלתון, ובו מפעלים כיקב דלתון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל , משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996, עמ' 170–178
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דלתון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
דלתון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 יצחק בן-צבי, שאר יישוב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 91-92
- ^ "וישאוהו כל ישראל במשא הכתף ולא על סוסים, מהלך שלושת ימים, להר הגליל, לדלתן. ויקבר בראש ההר, אצל רבי יוסי הגלילי". מובא אצל זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאת אחיעבר - ירושלים, 1980, עמ' 323.
- ^ ראו: בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, צבי אילן, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991; לחקר ארצנו, עבר ושרידים, יוסף ברסלבי, תל אביב, תשי"ד - עמ' 274 - 275; פסיפס ואבן, יוסף נוה, ירושלים, תשל"ח -עמ' 144-146.
- ^ קיבוץ דתי חדש בגליל העליון, הַבֹּקֶר, 14 בינואר 1949
- ^ ישעיהו עשני, דלתון - כפר המתמידים, דבר, 27 בדצמבר 1957
- ^ הוקמה נקודה חדשה בגליל העליון, מעריב, 12 בינואר 1949
יוצאי ארצות ערב להתיישבות בגליל העליון, על המשמר, 14 בינואר 1949 - ^ הוא היה קיים ביולי 1949: חיילים דורזיים התנפלו על כפר ערבי, דבר, 14 ביולי 1949
- ^ במושבים דתיים בגליל העליון, הצופה, 16 ביולי 1950
- ^ סכסוך קרקע בין מושב שחר וגורמים פרטיים, על המשמר, 18 בינואר 1953
| ||||||||||||||||
