דם סמוי בצואה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות ניסוח בחלקים מהערך (בפרט, ניסוחים שיפוטיים).
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות ניסוח בחלקים מהערך (בפרט, ניסוחים שיפוטיים). | |
| סיווגים | |
|---|---|
| ICD-10 |
R19.5  |
  | |
דם סמוי בצואה הוא דם הנמצא בצואה, שלא ניתן לזהותו בעין בלתי מזוינת, ועשוי להצביע על אפשרות למחלה או פציעה. מטרתן לאבחן דם דימום לאורך מערכת העיכול, מה שעלול להוות אינדקציה לקיומן של מחלות שונות. ההמלצות בישראל הן לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה החל מגיל 50, במטרה לספק גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מה שעשוי להפחית ב-25% את התמותה מהמחלה. עם זאת, ב-2023 דווח כי נראה שבדיקת סקר זו איננה מביאה להארכת חיים של הנבדקים.[1] ייתכן שהסיבה לכך היא נזקי איבחון יתר.[2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיקות דם סמוי בצואה מאתרות נוכחות של תרכובות אורגניות מסוג הם, ובדיקות חדשניות מאתרות גם חלבוני גלובין. במקרה ואותרו נוכחות של מרכיבים אלו, עשוי הדבר להצביע על דימום לאורך מערכת העיכול — מהפה ועד למעי הגס. תוצאה חיובית מלמדת רק שקיים ככל הנראה דימום במערכת העיכול, אך לא מצביעה על סוג המחלה. לפיכך, במידה והתקבלה תשובה חיובית יש לבצע בדיקות אבחוניות נוספות כמו הדמיה של מערכת העיכול, למשל גסטרוסקופיה (בדיקה דרך הפה של ושט, קיבה ותריסריון) או קולונוסקופיה (בדיקה דרך פי הטבעת) במטרה לשלול פוליפ מדמם או גידול ממאיר במעי הגס. חשוב לשלול גם קיומה של אנמיה שיכולה להתרחש כתוצאה מאובדן דם ממושך ממערכת העיכול.
בדיקת דם סמוי בצואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני בדיקת שגרה של דם סמוי בצואה בשיטה הנקראת gFOBT מתבקש הנבדק להימנע ממזונות כמו בשר בקר (כי הדם בבשר עשוי לגרום לתוצאה של צואה חיובית); מאכילת צנון, לפת, חזרת, כרוב, כרובית, ברוקולי נא, ומלון מסוג cantaloupe, שבכולם חומר העשוי לגרום לתוצאה של צואה חיובית ומאכילת פרי הדר וויטמין C, העלולים להניב תוצאה של צואה שלילית.[3]
בדיקת דם סמוי בצואה יכולה להתבצע גם כבדיקה עצמית בבית המטופל. ערכות בדיקה ניתן לרכוש בבתי־מרקחת או במרשם רופא. בישראל כל קופות החולים מספקות למבוטחיהן ערכות בדיקה. אם מתקבלת תוצאה חיובית, יש להיוועץ ברופא בהקדם ובדרך כלל הרופא יפנה לבדיקת קולונוסקופיה כדי לאתר את מקור הדימום במעי הגס.[4]
קיימת בדיקה חדשנית המתבצעת בשיטה אימונולוגית אשר בה מאותר חלבון גלובין שמקורו בגוף האדם בלבד. בשיטה זו אין צורך בדיאטה מיוחדת לצורך קבלת תוצאה מהימנה. השיטה נקראת FIT - (Fecal Immunochemical Test). המחקרים מוכיחים יתרון של שיטה זו על פני השיטה הקיימת מבחינה של רגישות וייחודיות. מספיק לקחת דגימת צואה פעם אחת בניגוד לשלוש דגימות בשלושה ימים בשיטה הסטנדרטית. הביצוע 'ידידותי למשתמשים' והטכנולוגיה נכנסה לשימוש בהרבה מדינות מערביות.[דרוש מקור]
בשנת 2014 לאחר בחינה מקיפה הוציא משרד הבריאות הנחיה לכל הקופות להשתמש רק בשיטה זאת לביצוע בדיקות לדם סמוי בצואה. בעקבות המעבר לשיטה זו, דיווחו הקופות על עליה בהיענות הציבור לביצוע הבדיקות.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דם סמוי בצואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Michael Bretthauer, Paulina Wieszczy, Magnus Løberg, Michal F. Kaminski, Tarjei Fiskergård Werner, Lise M. Helsingen, Yuichi Mori, Øyvind Holme, Hans-Olov Adami, Mette Kalager, Estimated Lifetime Gained With Cancer Screening Tests: A Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials, JAMA internal medicine, 2023-08-28, עמ' e233798 doi: 10.1001/jamainternmed.2023.3798 (באנגלית)
- ^ H. Gilbert Welch, Tanujit Dey, Testing Whether Cancer Screening Saves Lives: Implications for Randomized Clinical Trials of Multicancer Screening, JAMA internal medicine, 2023-08-28 doi: 10.1001/jamainternmed.2023.3781 (באנגלית)
- ^ Fecal Occult Blood Test
- ^ Fecal Occult Blood Test (FOBT)
- ^ חודש המודעות סרטן המעי הגס, מאתר האגודה למלחמה בסרטן, מאורכב באמצעות וייבאק מאשין, 2014.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.