הגנת נימצוביץ'
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהלכים | 1. ה4 פ-ג6 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ECO | B00 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מקור השם | אהרון נימצוביץ' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פתיחת אב | משחק חצי פתוח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בערך זה נעשה שימוש |
הגנת נימצוביץ' היא פתיחת שחמט מעט יוצאת דופן המאופיינת במהלכים:
- 1. ה4 פ-ג6
פתיחה זו נקראת על שם השחמטאי היהודי-הלטבי אהרון נימצוביץ' שהביא אותה לידי פרסום. פתיחה זו היא דוגמה לפתיחה היפרמודרנית שבה השחור מזמין את הלבן לכבוש את מרכז הלוח בשלב מוקדם באמצעות רגלים. הכוונה של השחור היא לחסום או לרסן בדרך אחרת את הרגלים המרכזיים של הלבן, ואם יורשה לעשות זאת על ידי משחק לא מדויק של הלבן, ולבסוף לערער את המרכז הנשלט על ידי רגלים לבנים על ידי התקדמות מתוזמנת היטב של רגלים משלו על ידי תקיפת הכלים הלבנים המגינים על המרכז. אלוף העולם גארי קספרוב ורב-האמן ריימונד קין כתבו שהגנה זו "מעולם לא התקבלה במלואה כפתיחה אמינה. אף על פי כן, היא פתיחה מבוססת ומציעה לרוח יוצאת הדופן הרבה מאוד טריטוריה זרה למחקר."[1]
הגנת נימצוביץ' נכללת בקוד B00 באנציקלופדיית פתיחות השחמט.
קו ראשי: 2.ד4
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבן לוקח את ההזדמנות להשתלט על המרכז. ההמשכים העיקריים של השחור הם 2...ד5 או 2...ה5.
2...ד5
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקו שבדרך כלל העדיף אהרון נימצוביץ', ממציא הפתיחה. כעת לבן יכול לבחור בין:
- 3.ה5, אשר אליו שחור מגיב בדרך כלל עם 3.. ר-ו5, (אף על פי ש-3...ו6 היא גם התפתחות הגונה, אם כי מורכבת יותר) ולאחריה המהלך ...ה6 (שכבר לא חוסם את הרץ מלצאת) ובהמשך תקיפת הרגלים המרכזיים של הלבן במהלכים כגון ...ו6 ו...ג6.
- 3.ה:ד5, ואחריו 4. פ-ו3, במטרה להרוויח זמן על ידי תקיפת המלכה עם פ-ג3, אך מאפשר לשחור להפעיל לחץ על המרכז של הלבן עם 4..פ-ז4 או 4...ה5.
- 3. פ-ג3 ד:ה4 (3...ה6 מוביל לווריאציה של הגנה צרפתית) 4.ד5 פ-ה5, כאשר לבן בדרך כלל ממשיך עם 5. מהד4 או 5.רו4 פ-ז6 6.ר-ז3.
2...ה5
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו המועדף על ידי רב-האמן הבריטי טוני מיילס. לבן יכול לעבור לפתיחה סקוטית עם 3.פ-ו3, או לשחק 3.ד5 פג-ה7 (3... פ-ב-8, אף על פי שהעמדה לא נראית רע לשחור, לבן נמצא ביתרון אסטרטגי), לבן נמצא ביתרון קל בלבד. פיתוח נוסף הוא 3.ד:ה5 פ:ה5, כאשר לבן יכול לחפש יתרון עמדתי שקט עם 4.פ-ו3 או לשחק אגרסיבי יותר ולקדם את הרגלי 4.ו4 (אפשרות זו עשויה להחליש את עמדת הלבן).
2.פ-ו3
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסדי נתונים מסוימים הוצג כהמשך הנפוץ ביותר.
- 2...ה5, טרנספוזיציה למשחק פתוח עשויה להיות המהלך הטוב ביותר, אבל לא סביר שמהלך זה ישוחק על ידי חובבי הגנת נימצוביץ'.
- 2...ו5 המכונה גמביט קולורדו, אף על פי שנחשב כמהלך חלש, שוחק בהצלחה מסוימת על ידי מספר אמנים, ביניהם: האמן הבינלאומי האמריקאי דאג רוט והאמן הבינלאומי הפיני אולי סלמנסו. פתיחה זו עלולה להוביל לסיבוכים כאוטיים, למשל: 3.ה:ו5 ד5 4.פ-ח4!? ה5!? 5.מה-ח5+ ז6 6.ו:ז6 פ-ו6 7.ז7+ פ:ח5 8.ז:ה8=מה מה:ח4 9.מה:ח7 פ-ד4, כאשר לבן מוביל בצריח, אבל לשחור יש יתרון פיתוחי גדול והמלך הלבן בסכנה. דיוטלינג–ניידליץ', דורטמונד 2000, הסתיים בתיקו לאחר סיבוכים נוספים: 10.מה:ז6+ מ-ד8 11.ד3 פ-ו4! 12.מה-ו7 ר-ב4+ 13.ג3 ר-ז4! 14.מה-ז8+ מ-ד7 15.מה-ז7+ מ-ג6 16.ז3 פ-ו3+ 17.מ-ד1 פ-ד4+ 18.מ-ד2 פ-ו3+ 19.מ-ד1 פ-ד4+ ½–½ . האמן הבינלאומי הבריטי גארי ליין את הפתיחה בצורה אחרת: 4.ד4 ר:ו5 5.ר-ב5 (בניסיון להשתלט על משבצת ה5 המוחלשת) מה-ד6 6.פ-ה5 פ-ו6 7.0-0 פ-ד7 8.ר:ג6 ב:ג6 9.מה:ו3! פ:ה5 (או 9...ה6 10.ז4 ר:ז6 11.פ:ז6 ח:ז6 12.ר-ו4 מה-ב4 13.מה-ד3) 10.מה:ו5 פ-ו7 11.ר-ו4 מה-ד7 12.מה:ד7+ מ:ד7 13.פ-ד2 כאשר המבנה הרגלי הרעוע של השחור מעניק ללבן יתרון סלמנסו–קלבשאו, אליפות אירופה לקבוצות, לאון 2001 (1–0, 63).[2]
- 2...ד6, וריאציית ויליאמס, פתיחה בטוחה יותר עבור שחור, אבל פחות דינמית מהאפשרויות הקודמות ויכולה להוביל לגרסה נחותה של פתיחת פירץ. הקו הראשי ממשיך ב-3.ד4 ר-ז4, המסע 3...פ-ו6 אפשרי גם כן. המשחק ימשיך בדרך כלל ב:4.ר-ב5 א6 5.ר:ג6+, מוביל לעמדה שוויונית יחסית, אך ניסיון חד יותר ללבן הוא 4.ד5 פ:ה5 5.פ:ה5!?, המכונה מתקפת קין, על שם ריימונד קין, ששיחק בה במשחק ב-1964 נגד אוורט פילדר. בעוד שהתקפה זו מקריבה את המלכה, הלבן יכול להחזיר אותה לאחר 5...ר:ד1 6.ר-ב5+ ג6 7.ד:ג6 מה-א5+ 8.פ-ג3 0-0-0 9.פ-ג4 מה-ג7 10.פ-ד5.
- מהלכים נוספים כמו: 2...ה6, 2...פ-ו6, 2...ד5, 2...ז6 אפשריים אך נוטים להוביל לגרסאות נחותות יותר של הגנה צרפתית, הגנת אלכין, הגנה סקנדינבית או הגנה מודרנית (בהתאמה).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Garry Kasparov and Raymond Keene, Batsford Chess Openings 2, Collier Books, 1989, p. 228. מסת"ב 0-02-033991-7.
- ^ "Shaw vs. Salmensuu, EuTCh (2001), Leon ESP". Chessgames.com.
