הטיית השליליות (באנגלית: Negativity Bias) היא הטיה קוגניטיבית המתייחסת להשפעה הרבה יותר של מידע שלילי, בהשוואה למידע חיובי הזהה בחשיבותו או במשקלו, על התפיסה האנושית, על יצירת רשמים, על הקשב, הזיכרון, על השיפוט ועל תהליכי קבלת החלטות.[1]
בדרך כלל אירועים שליליים, למשל הפסד כספי, כישלון או נטישה של חבר, נוטים לתפוס מקום דומיננטי יותר בתודעה ובזיכרון מאשר אירועים חיוביים דומים ושווים בעוצמתם, למשל הצלחה, או רכישת חבר חדש. מחקרים מלמדים כי אירועים שליליים מעוררים פעילות פיזיולוגית, רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית רבה יותר בהשוואה לאירועים חיוביים או נייטרליים.[1][2][3][4]
הטיית השליליות מוסברת לעיתים בכך שמידע שלילי נחשב אינפורמטיבי יותר, משום שהוא חורג מחוויות אנושיות יומיומיות, שלרוב נוטות להיות נייטרליות או חיוביות. חווית החיים האנושית נוטה יותר לטוב מאשר לרע,[5] ולכן החוויות השליליות מנוגדות יותר לציפיות ומושכות יותר את תשומת הלב.[4][6]
אחד ההסברים להטיית השליליות בשיפוטים חברתיים היא שאנשים נוטים להחשיב מידע שלילי כמידע אבחוני יותר באשר לאופיו של הזולת בהשוואה למידע חיובי, כלומר כמועיל יותר בגיבוש רושם כללי.[1] השערה זו נתמכת בממצאים המצביעים על כך שאנשים מייחסים חשיבות רבה יותר למידע שלילי בתהליך יצירת הרושם, וכאשר מידע זה זמין להם, הם חשים ביטחון רב יותר בהתרשמותם.[1] למשל, אדם שנוטה להפר הבטחות יכול לקיים מדי פעם את מה שהבטיח, אך עדיין ייחשב כלא אמין. לעומת זאת, אדם שמקיים תמיד את הבטחותיו אך פעם או פעמיים לא עומד בדבריו, עלול לאבד במהירות את תדמיתו כאדם אמין. כלומר, אמינות היא משהו שקל להרוס עם מעט כישלונות, אך קשה לבנות מחדש עם הצלחות בודדות.[7]
התפיסה לפיה מידע שלילי מדויק יותר ניכרת גם בדפוסי הצבעה. מחקרים מלמדים כי התנהגות הצבעה מושפעת או מונעת יותר ממידע שלילי מאשר מידע חיובי. אנשים נוטים להצביע נגד מועמד בשל מידע שלילי מאשר להצביע בעד מועמד בשל מידע חיובי.[8] קליין (1991) ציינה במחקרה כי "חולשות היו חשובות יותר מחוזקות בתהליך ההצבעה".[8]
משום שבני אדם מגיבים בצורה קיצונית יותר – פיזיולוגית, קוגניטיבית ורגשית – לאירועים שליליים מאשר לאירועים חיוביים, ניתן לטעון כי תגובות אלו תורמות ללמידה. אירועים שליליים מובילים לתשומת לב ולערנות גבוהות יותר, ומובילים בתורם להגברת עיבוד המידע, מה שעשוי לגרום לכך שכישלון ייזכר וישמש ללמידה במידה שווה או אף רבה יותר מהצלחה.[6]
כאשר נבדקים מתבקשים להיזכר באירוע רגשי מהעת האחרונה, הם נוטים לדווח על אירועים שליליים לעיתים קרובות יותר מאשר על אירועים חיוביים. הסיבה לכך היא ככל הנראה שהזיכרונות השליליים נתפסים כבולטים ומשמעותיים יותר מהזיכרונות החיוביים. בנוסף, אנשים נוטים להמעיט בהערכת התדירות שבהם הם חווים רגשות חיוביים, משום שהם שוכחים חוויות רגשיות חיוביות לעיתים קרובות יותר מאשר חווית רגשיות שליליות.[9]