כתיבה | שון או'קייסי |
---|---|
הצגת בכורה | 8 בפברואר 1926 |
שפה | אנגלית |
המחרשה והכוכבים (באנגלית: The Plough and the Stars), הוא מחזה פרי עטו של הסופר האירי שון או'קייסי.
הצגת הבכורה של המחזה התקיימה ב-8 בפברואר 1926 והועלתה בתיאטרון אבי, בדבלין, עיר הולדתו של הסופר.
זהו המחזה השלישי ב"טרילוגית דבלין" – השניים האחרים הם "צילו של אקדחן" (1923) ו"יונו והטווס" (1924).
"המחרשה והכוכבים" לא מצא חן בעיני חלק מהקהל. ביום הרביעי שבו הוצג היו התפרעויות בסימן מחאה. כמה מהשחקנים סירבו לדקלם כמה שורות על מין ועל הדת שנתפסו על ידיהם כמעליבות. הסיבה העיקרית להתפרעות הייתה ככל הנראה היחס הביקורתי כלפי המורדים והופעתה של זונה.
מבקרי תיאטרון כמו ליאם פלהרטי, המשורר אוסטן קלראק ופ.ר. היגינס תקפו את המחזה בעיתונים. או'קייסי סבר שעשו זאת במיוחד כדי לנגח בויליאם בטלר ייטס, שייסד וניהל את התיאטרון.
המערכה הראשונה והשנייה מתרחשות בנובמבר 1915. המערכה השלישית והרביעית מתרחשות בשבוע הפסחא של 1916. בין המערכה השלישית והמערכה הרביעית מפרידים כמה ימים.
המערכה הראשונה מתרחשת בחדר המגורים של דירת קליתרו, בבית דירות בדבלין. אנו פוגשים את רוב הדמויות במחזה. המערכה נפתחת ברכילות שמספרת גברת גוגן, עקרת בית. דמויות נוספות שמוצגות בפנינו הן פלותר גוד – נגר, "בחור צעיר" – בעל מלאכה, קומוניסט נלהב בן דודו של קליתרו, ג'ק קליתרו – דודו של הבחור הצעיר וחבר לשעבר ב"צבא האזרחים האירי", שבאותה עת הנהיג אותו ג'יימס קונולי. משתתפים גם נורה קליתרו – אשתו של ג'ק. בהמשך המערכה, קפטן ברנאן, קצב במקצועו וקצין ב"צבא האזרחים האירי" מגיע לבית קליתרו. ברנאן מגיש לג'ק קליתרו איגרת מג'יימס קונולי ובה כתוב:
"הקצין קליתרו ייקח את הפיקוד על הגדוד השמיני של האיסיאיי... בשתיים אחר חצות יעזוב הצבא את ליברטי הול לביצוע תקיפת ניסיון על מצודת דבלין, הגנרל קונולי" [1]
ברנאן מפתיע את ג'ק מכיוון שבמכתב גנרל קונולי קורא לו קצין. ג'ק שואל את ברנאן למה לא הודיעו לו על המינוי וברנאן עונה לו שהוא שלח לו הודעה ונתן אותה לגברת קליתרו. כשקליתרו שואל את אשתו היא עונה לו ששרפה את המכתב בגלל שהיא רצתה שיישאר איתה, הוא כועס עליה מאוד ואומר לה שמעתה והלאה תעביר לו כל מכתב שמגיע אליו ויוצא עם ברנאן.
המערכה הייתה במקור מחזה בן מערכה אחת, שנקרא בשם "המיית היונים" (The Cooing of Doves).
המערכה מתרחשת במסבאה. בחוץ נערכת אספה פוליטית. מעת לעת אדם שלא נוקבים בשמו נשמע נואם לקהל. דבריו לקוחים מנאומים וכתבים שונים של הסופר והפעיל הפוליטי האירי פטריק פירס. רוזי רדמונד – יצאנית, מתלוננת בפני המוזג שהאסיפה מזיקה לעסקים. פיטר פלין, פלותר גוד והבחור נכנסים במרווחי זמן ושותים אלכוהול. בסי ברג'ס וגברת גוגן נכנסות אף הן למסבאה ופורץ ביניהן ויכוח. לאחר שהן עוזבות, הבחור מעליב את רוזי, מה שמוביל לעימות בינו לבין פלותר שנחלץ להגנתה.
ג'ק קליתרו, לויטננט לאנגון וקפטן ברנאן נכנסים למסבאה במדים, כשהם נושאים את דגל המחרשה והכוכבים בטריקולור בצבעי ירוק, לבן וכתום. הם מתרגשים לשמע הנאומים עד כדי כך, שהם נכונים להיאסר להיפצע או להיהרג עבור אירלנד. הם שותים במהירות, עוזבים את המקום, כדי להתייצב ביחידותיהם. פלותר עוזב עם רוזי.
המערכה השלישית מתרחשת ברחוב שמחוץ לביתה של משפחת קליתרו, בזמן שבוע הפסחא של 1916. בסי שמחה לאיד מתבוסתה הממשמשת ובאה של המורדים. דמויות שונות בוזזות חנויות בדבלין. ברנאן וג'ק מגיעים וג'ק מתעלם מתחינתה של אשתו נורה לעזוב את הקרבות.
המערכה מתרחשת בחדרה של בסי ברג'ס כעבור מספר ימים. מולסר, בתה של גברת גוגן הולכת לעולמה כתוצאה מ שחפת. בנה של נורה נולד מת, היא מתגעגעת לבעלה, מאבדת קשר עם המציאות, שכובה במיטתה, הוזה ובסי מטפלת בה. ברנאן מגיע ומספר שג'ק קליתרו נהרג במהלך הקרב. שני חיילים בריטים מלווים אנשים הבייתה, אזרחים נחשדים בסיוע למורדים. נורה ניגשת לחלון, קוראת לג'ק, בעוד בסי דוחפת אותה מהחלון כדי להגן עליה מהצלפים ונורית בטעות.
המחזה עובד לסרט קולנוע בבימויו של הבמאי האמריקאי ג'ון פורד, שיצא לאקרנים ב-1936. בסרט כיכבו ברברה סטנוויק ופרסטון פוסטר.
אלי זיגמייסטר השתמש במחזה כבסיס לאופרה על אותו נושא, אותו הלחין בשנות השישים. הצגת הבכורה של האופרה התקיימה ב Symphony Space באוקטובר 1979 בNew York Lyric Opera.
1. תיאטרון האהל, הצגת בכורה: 5 בספטמבר 1962[2]
2. תיאטרון חיפה, הצגת בכורה: 30 בדצמבר 1978[3]