המפנה התרבותי

המפנה התרבותי (באנגלית: The Cultural Turn) הוא כינוי לתנועה הכוללת סדרה של התפתחויות במדעי החברה והרוח שתחילתם בשנות ה-60 של המאה ה-20 ואשר הגיעה לשיאה בשנות ה-80 וה-90. המפנה התרבותי מדגיש את החשיבות של משמעויות וסמלים ככוחות חברתיים, לעומת הדגש שניתן בעבר על גורמים "קשים" יותר, כגון מבנים חברתיים, דמוגרפיה, פוליטיקה וכלכלה. מכאן שניתן לראות את התנועה כמאופיינת על ידי מעבר מתורת הכרה לפיה המציאות נתונה כעובדה הניתנת לחקירה מדעית וידיעה חד-משמעית, לתפיסה לפיה התרבות היא שמבנה זהויות ויחסים חברתיים^[1]. המפנה התרבותי כולל בין השאר את הפוסטמודרניזם והפוסט-סטרוקטורליזם שצמחו בתוכו, ומתקשר גם למפנה הלשוני - המעבר לתפיסת המציאות דרך השפה^[2].

המפנה התרבותי שינה כאמור באופן רדיקלי את הפרקטיקות והמטרות של מדעי החברה והרוח, גרם ליצירת התחום של לימודי תרבות והפיכתו לאחד מתחומי הלימוד האקדמיים הממוסדים^[3], ופתח תתי תחומים חדשים בדיסצפלינות המסורתיות. אחד ההוגים המרכזיים בתנועת המפנה התרבותי הוא קליפורד גירץ, שספרו פרשנות של תרבויות (1973) השפיע על חוקרים בתחומים רבים ומגוונים, כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה ותקשורת^[4].

דוגמאות להשפעת המפנה התרבותי על תחומי מחקר שונים^[3]

היסטוריוגרפיה

בהיסטוריוגרפיה משמעות המפנה התרבותי הוא הדגשת עובדות תרבותיות כהסבר של תופעות היסטוריות, וזאת במקום מתן מקום מרכזי להיסטוריות פוליטיות או כלכליות המסתמכות על מסמכים פורמליים של המדינות או על נתונים כלכליים. היסטוריוגרפיה מונחית תרבות תבחן מערכות של ייצוגים תרבותיים, תנתח את השפה בה הם מבוטאים ותנסה להתחקות על משמעותם. גם אם מדובר באותם טקסטים, קריאתם תעשה בכוונה לגלות את משמעויות שאינן גלויות על פני השטח, כולל התייחסות להשמטות ו"חורים". מכאן שההיסטוריה אינה נתפסת כנרטיב אובייקטיבי אלא יכולה לכלול קולות ואסטרטגיות רטוריות מגוונות^[5].

גאוגרפיה

השפעת המפנה התרבותי על תחום זה יצרה קשר בין תופעות גאוגרפיות לבין החלטות של בני אדם המושפעות על ידי תפיסות תרבותיות וחברתיות. עקבות כך נוצרו תתי תחום חדשים, כגון גאוגרפיה תרבותית עכשווית, לימודי נוף, גאוגרפיה כלכלית של עבודה, רגולציה, חדשנות, גאוגרפיה כלכלית אורבנית, ועוד^[1].

לימודי תרבות וביקורת הספרות

אחד השינויים המרכזיים בתחומים אלה הוא הרחבתם מהדגשת חקירת הייצור התרבותי להכללת התייחסות להתקבלותם של מוצרים תרבותיים.

כלכלה

החשיבות המיוחסת לפעילויות פנאי, לתעשיות ומוצרי תרבות, ובעקבותיהם צמיחה של תחומי עיסוק הקשורים ליצירתיות, פרסום, עיצוב ומיתוג.

פוליטיקה

דמוקרטיזציה והתפתחות פוליטיקת ראווה, עליית פוליטיקה של זהויות.

הוגים מרכזיים המשויכים לתנועת המפנה התרבותי^[6]

צרפת

בריטניה

ארצות הברית

לקריאה נוספת

אליעזר וינריב, פוסטמודרניזם והיסטוריה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
סדרת הרצאות מוקלטות מתוך יום עיון "המפנה התרבותי בחקר הציונות וישראל" שנערך על ידי אוניברסיטת תל אביב.
The Cultural Turn in Historiography in the 1980s & 1990s - אתר study.com, נכתב על ידי כריסטופר מוסקטו, אוניברסיטת צפון קולורדו
פרדריק ג'יימסון, המפנה התרבותי, רסלינג 2009

Beyond the Cultural Turn: New Directions in the Study of Society and Culture (Studies on the History of Society and Culture, No 34), University of California Press, 1999, ISBN 0520216792

הערות שוליים

^ ¹ ² Kate Nash, The `Cultural Turn' in Social Theory: Towards a Theory of Cultural Politics, Sociology Vol 35, Issue 1, 2001
^ The cultural turn, The Human Geography Knowledge Base
^ ¹ ² Dale Southerton, Cultural Turn, Encyclopedia of Consumer Culture
^ Marco Santoro, Cultural Turn, Encyclopedia of Consumer Culture
^ Cultural turn, Making History, University of London
^ Dale Southerton, Cultural Turn, Encyclopedia of Consumer Culture, University of Manchester, UK

[הערה_מספר_26784060:0-1] ¹ ² Kate Nash, The `Cultural Turn' in Social Theory: Towards a Theory of Cultural Politics, Sociology Vol 35, Issue 1, 2001

[2] The cultural turn, The Human Geography Knowledge Base

[הערה_מספר_26784060:1-3] ¹ ² Dale Southerton, Cultural Turn, Encyclopedia of Consumer Culture

[4] Marco Santoro, Cultural Turn, Encyclopedia of Consumer Culture

[5] Cultural turn, Making History, University of London

[6] Dale Southerton, Cultural Turn, Encyclopedia of Consumer Culture, University of Manchester, UK

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]