המפנה התרבותי (באנגלית: The Cultural Turn) הוא כינוי לתנועה הכוללת סדרה של התפתחויות במדעי החברה והרוח שתחילתם בשנות ה-60 של המאה ה-20 ואשר הגיעה לשיאה בשנות ה-80 וה-90. המפנה התרבותי מדגיש את החשיבות של משמעויות וסמלים ככוחות חברתיים, לעומת הדגש שניתן בעבר על גורמים "קשים" יותר, כגון מבנים חברתיים, דמוגרפיה, פוליטיקה וכלכלה. מכאן שניתן לראות את התנועה כמאופיינת על ידי מעבר מתורת הכרה לפיה המציאות נתונה כעובדה הניתנת לחקירה מדעית וידיעה חד-משמעית, לתפיסה לפיה התרבות היא שמבנה זהויות ויחסים חברתיים[1]. המפנה התרבותי כולל בין השאר את הפוסטמודרניזם והפוסט-סטרוקטורליזם שצמחו בתוכו, ומתקשר גם למפנה הלשוני - המעבר לתפיסת המציאות דרך השפה[2].
המפנה התרבותי שינה כאמור באופן רדיקלי את הפרקטיקות והמטרות של מדעי החברה והרוח, גרם ליצירת התחום של לימודי תרבות והפיכתו לאחד מתחומי הלימוד האקדמיים הממוסדים[3], ופתח תתי תחומים חדשים בדיסצפלינות המסורתיות. אחד ההוגים המרכזיים בתנועת המפנה התרבותי הוא קליפורד גירץ, שספרו פרשנות של תרבויות (1973) השפיע על חוקרים בתחומים רבים ומגוונים, כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה ותקשורת[4].
בהיסטוריוגרפיה משמעות המפנה התרבותי הוא הדגשת עובדות תרבותיות כהסבר של תופעות היסטוריות, וזאת במקום מתן מקום מרכזי להיסטוריות פוליטיות או כלכליות המסתמכות על מסמכים פורמליים של המדינות או על נתונים כלכליים. היסטוריוגרפיה מונחית תרבות תבחן מערכות של ייצוגים תרבותיים, תנתח את השפה בה הם מבוטאים ותנסה להתחקות על משמעותם. גם אם מדובר באותם טקסטים, קריאתם תעשה בכוונה לגלות את משמעויות שאינן גלויות על פני השטח, כולל התייחסות להשמטות ו"חורים". מכאן שההיסטוריה אינה נתפסת כנרטיב אובייקטיבי אלא יכולה לכלול קולות ואסטרטגיות רטוריות מגוונות[5].
השפעת המפנה התרבותי על תחום זה יצרה קשר בין תופעות גאוגרפיות לבין החלטות של בני אדם המושפעות על ידי תפיסות תרבותיות וחברתיות. עקבות כך נוצרו תתי תחום חדשים, כגון גאוגרפיה תרבותית עכשווית, לימודי נוף, גאוגרפיה כלכלית של עבודה, רגולציה, חדשנות, גאוגרפיה כלכלית אורבנית, ועוד[1].
אחד השינויים המרכזיים בתחומים אלה הוא הרחבתם מהדגשת חקירת הייצור התרבותי להכללת התייחסות להתקבלותם של מוצרים תרבותיים.
החשיבות המיוחסת לפעילויות פנאי, לתעשיות ומוצרי תרבות, ובעקבותיהם צמיחה של תחומי עיסוק הקשורים ליצירתיות, פרסום, עיצוב ומיתוג.
דמוקרטיזציה והתפתחות פוליטיקת ראווה, עליית פוליטיקה של זהויות.