הסכסוך הכורדי-עיראקי (2017)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: מלחמת האזרחים השנייה בעיראק | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 15 באוקטובר 2017 – 27 באוקטובר 2017 (13 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | צפון עיראק | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ממשלת עיראק | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | ממשלת עיראק כובשת 20% מהשטח הנשלט על ידי כורדיסטן העיראקית, כולל העיר כירכוכ, יחד עם שדות הנפט ומעברי הגבול שמסביב | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
הסכסוך הכורדי-עיראקי ב-2017, הידוע גם כמשבר כירכוכ, היה סכסוך שבו ממשלת עיראק (אנ') השתלטה מחדש על שטחים שנויים במחלוקת בעיראק, שהוחזקו על ידי הפשמרגה מאז מתקפת המדינה האסלאמית בצפון עיראק ב-2014. הסכסוך החל ב-15 באוקטובר 2017 לאחר מתיחות שנבעה ממשאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית ב-25 בספטמבר. המתח בין הממשל העיראקי הפדרלי לבין הכורדים, הסלים לעימות כאשר הפשמרגה התעלם מהתראות חוזרות ונשנות לסגת מכירכוכ, שקיבל מכוחות הממשלה העיראקית. כחלק מהסכסוך התרחש הקרב על כירכוכ, כאשר הכוחות העיראקיים חזרו לשלוט בעיר.
כתוצאה מהסכסוך, נסוג הפשמרגה מ-20% מהשטח שבו החזיקו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית
נשיא כורדיסטן העיראקית, מסעוד ברזאני, החליט על משאל עצמאות כורדיסטן העיראקית בחודש ספטמבר 2017. הדבר גרם לראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי לדרוש לבטל את תוצאת משאל העם, וקרא לממשלה האזורית של כורדיסטן ליזום דיאלוג "במסגרת החוקה".[1]
מהלך הלחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד 20 באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפשמרגה הכורדית התעלמה ממועד אחרון שנתנה ממשלת עיראק לסגת מאזורים שנויים במחלוקת עד 15 באוקטובר 2017. הדבר הוביל לכך שהכוחות העיראקים ואל-חשד א-שעבי השתלטו מחדש על כירכוכ ומחוזה למחרת. בתוך 15 שעות, העיר כירכוכ ובסיס האוויר K-1 הסמוך, יחד עם שדות הנפט מסביב, נכבשו מחדש על ידי הכוחות העיראקיים. הקואליציה הבינלאומית בעיראק בראשות ארצות הברית תיארה את האירועים כ"תנועות מתואמות, לא התקפות", כאשר רוב כוחות הפשמרגה נסוגו ללא הרבה מאבק. באותו יום, כוחות עיראקים השתלטו מחדש על העיר הטורקמנית טוז חורמטו שבמחוז סלאח א-דין, 60 ק"מ דרומית לכירכוכ, וכן על כיפרי שבמחוז דיאלא.
ב-17 באוקטובר 2017, ארגון המדינה האסלאמית תקף את הכפרים מאחה וטוולחה, מעט צפונית לכירכוכ. כיבושי הכוחות העיראקים המשיכו גם, עם כיבוש נוסף של חנאקין סמוך לגבול איראן, כמו גם של ג'לאולה, באשיקה וסינג'אר סמוך לגבול סוריה.
בהצהרה של הצבא העיראקי ב-18 באוקטובר 2017, אישרה כי סכר מוסול ושטחים אחרים שהיו בשליטה כורדית בעבר במחוז נינוה נכבשו מידי הפשמרגה. עלי אכבר ח'פאג'י, קצין משטרה עיראקי, טען כי שמונה לוחמי אל-חשד א-שעבי ולוחם פשמרגה אחד נהרגו בעימותים שפרצו לאחר שאל-חשד א-שעבי לא נענה לאזהרות הפשמרגה שלא להתקדם לעבר סכר מוסול.
עד 19 באוקטובר 2017, על פי מושל מחוז ארביל, 100,000 כורדים אתניים נמלטו מהעיר כירכוכ וטוז חורמאטו בעקבות הניצחון של הכוחות העיראקיים, כאשר 18,000 כורדים תפסו מחסה בארביל ובסולימאניה. למחרת, חמין חווארמי, עוזר בכיר של נשיא כורדיסטן העיראקית מסעוד ברזאני, אמר בפוסט בטוויטר כי 57,000 משפחות מכירכוכ זקוקות ל"סיוע מיידי" לאחר שהגיעו לאזורים שונים של כורדיסטן העיראקית ותפסו מחסה ביחידות דיור לא גמורות, לאחר שברחו מ"אלימות, ביזה ופשעים" שבוצעו על ידי כוחות הגיוס העממיים שיעיים שעברו הכשרה איראנית. משטרת כירכוכ קראה לתקשורת לא לפרסם שמועות. האו"ם פרסם הצהרה לפיה היא מודאגת מדיווחים על אלימות ועקירה כפויה של אזרחים כורדים, וקראה להעמיד את העבריינים לדין. עוד דווח כי משרדי הסיוע של האו"ם קיבלו דיווחים כי בעיירה טוז חורמטו נשרפו 150 בתים ו-11 בתים פוצצו. האו"ם ציין את הכרתו של ראש הממשלה חיידר אל-עבאדי בתקריות בטוז חורמתו, שנגרמו על ידי מה שהוא תיאר כגורמים קיצוניים משני הצדדים והחלטתו לשלוח את הצבא העיראקי להשיב את הסדר על כנו בטוז חורמטו, וכן מבקשות מדיניות של ההנהגות ביטחוניות של המדינה לכוחות הביטחון הפדרליים והמקומיים לפעול במלוא כבוד החוק והסדר ולהגן על אזרחים ומנהיגים פוליטיים. ראש הממשלה האשים את מסיתי המדיה החברתית בפרסום סרטונים מזויפים של ההפרות לכאורה. אתר Niqash אישר את הגידול הזה של חדשות כוזבות, כמו גם מאות סרטונים ותמונות מזויפות. מנהיגים משני הצדדים אומרים כי הדבר מוביל להסלמה מסוכנת של המתיחות בצפון עיראק.
ב-19 באוקטובר 2017 נהרג אדם אחד ושלושה נפצעו בהפגנה נגד הכוחות העיראקיים בח'נאקין. קבוצה של כ-150 עד 200 צעירים לא חמושים הנושאים דגלי כורדיסטן הפגינו ודרשו מהכוחות העיראקיים לעזוב את העיר, לפיו אל"ם אזאד עיסא, מפקד המשטרה של ח'נאקין, לרשת Rudaw Kurdish Networ. ההפגנה הייתה קטנה אך תוססת. רבים אמרו שהם רק רוצים שלמשטרה המקומית תהיה נוכחות בעיר ואינם מודאגים מהמאבק הפוליטי הגדול יותר על העצמאות הכורדית.
ב-20 באוקטובר 2017, התרחש קרב בעיירה הטורקמנית, אלטון קופרי, כאשר הכוחות העיראקים נעו לעברה. פיקוד המבצעים המשותף של עיראק קבע כי פשמרגה השתמשה בטילי מילאן בקרב, מה שהוביל לביקורת עיראקית שכן הטילים נמכרו על ידי גרמניה לפשמרגה על מנת לשמש נגד המדינה האסלאמית. הפשמרגה הכחישו שהם השתמשו בטילים. מוקדם יותר, גרמניה אמרה שהיא תפסיק זמנית את אימון כוחות הפשמרגה הכורדיים. עם זאת, האימונים החלו שוב לאחר הפסקה של שבוע. מקורות כורדים דיווחו גם כי למעלה מ-150 לוחמי אל-חשד א-שעבי נהרגו או נפצעו. זהו נחשב לקרב המשמעותי הראשון בו הפגינו התנגדות כבדה, בעוד שבאזורים אחרים השנויים במחלוקת הם נסוגו לאחר הגעת הכוחות העיראקיים.
עד ליל 20 באוקטובר השתלטו הכוחות העיראקיים באופן מוחלט על מחוז כירכוכ. פיקוד המבצעים המשותף של עיראק (JOC) הכחיש בינתיים כי לוחמי האל-חשד אל-שעבי (PMU) נכחו בין הכוחות שהתקדמו לעבר אלטון קופרי, וטען כי הכוחות הם כוחות שירות הלוחמה בטרור (CTS). הוא הוסיף כי שני חיילים נהרגו וחמישה נוספים נפצעו בעימותים שפרצו כשכבשו את העיירה.
לאחר קרב כרכוכ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 באוקטובר 2017, דווח לכוחות הפשמרגה כי המחסום במחמור יועבר בהתאם להסכמים בין ממשלת עיראק לממשלת האזור הכורדי. אולם עם הגעתם למחסום כיתרו הפשמרגה את הכוחות העיראקים. עשרים חיילים עיראקים נעצרו, שני הרוגים ושמונה נוספים נפצעו מהפשמרגה. ההאיחוד הפטריוטי של כורדיסטן האשים את הפשמרגה בהתעללות באלה שנעצרו על ידם, וכל החיילים העיראקים שוחררו לאחר שמפקדת הפשמרגה התערבה נגד חיל המצב המקומי של הפשמרגה שפעל בניגוד לפקודות.
ב-25 באוקטובר 2017, כוחות עיראקים כבשו את מעבר הגבול עם סוריה שבעיר רבייה לאחר נסיגת כוחות כורדיסטן הסורית. באותו יום הממשלה הכורדית פרסמה הצהרה והציעה להקפיא את תוצאות משאל העם כחלק מהצעה לנטרל את המשבר. ההצהרה גם קראה להפסקת אש ולעצירת כל הפעולות הצבאיות באזור הצפון. ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי דחה את ההצעה, והוסיף כי הממשל המרכזי העיראקי "יקבל רק את ביטול משאל העם בעקבות החוקה".
ב-26 באוקטובר 2017 בשעה 06:00, המשטרה הפדרלית העיראקית וכוחות הגיוס העממיים (PMF) החלו בהסתערות ארבע צדדית על עמדות פשמרגה בזומר; מברדיה וחמאד אגא לכיוון עין אואיס, ממושרף לכיוון סופיה ומראביע לכיוון מחמודיה. מועצת הביטחון של כורדיסטן טענה שפשמרגה השמידה שלושה טנקים, חמישה Humvees שסופקו על ידי ארצות הברית וגירית אחת והדפה את ניסיונות הכוחות העיראקים להשתלט מחדש על פאיש ח'אבור. עם זאת, כוחות עיראקים וכוחות הגיוס העממיים הצליחו להשתלט מחדש על שני כפרים, ג'זרוניה ומחמודיה, כאשר ניסו להתקדם לעבר העיירה פאיש ח'בור, ליד משולש הגבולות עיראק-סוריה-טורקיה. כמה דיווחים הצביעו בינתיים על כך שמסעוד ברזאני עשוי להודיע כי יפרוש מתפקידו כנשיא כורדיסטן העיראקית.
ב-27 באוקטובר הצהירה הממשלה האזורית הכורדית כי הכוחות העיראקים ולוחמי הפשמרגה הכורדיים הסכימו להפסיק את הלחימה בצפון עיראק, אם כי מעמדה של הפסקת אש לא היה ברור. דובר הקואליציה הבינלאומית בעיראק קודם לכן אמר כי העסקה הכללה את כל החזיתות של הסכסוך. עם זאת, מאוחר יותר הוא הכחיש כי הפסקת אש סוכמה רשמית. דובר הקואליציה, אל"ם ריאן דילון, הכחיש כי הושגה הפסקת אש, נסוג מהכרזתו הקודמת על הפסקת אש בין שני הצדדים, וצייץ בטוויטר: "אמרתי בטעות בראיון ל-Rudaw English (הטלוויזיה הכורדית) כי יש הייתה הפסקת אש בין הכוחות העיראקים והכורדים". ראש הממשלה העיראקי אל-עבאדי הורה מאוחר יותר על הפסקת אש של 24 שעות ביממה כדי לאפשר פריסה שלווה של כוחות עיראקים במעברי הגבול עם אזור כורדיסטן.
ב-29 בנובמבר, לאחר טענות על טיהור אתני והרס של בתים, חנויות ועסקים של כורדים בטוז חורמאטו ותביעות של אפליה ודיכוי נגד תושבי העיר הכורדים על ידי הפשמרגה, הוקם "צבא השחרור של כורדיסטן", המורכב מ-200 מתנדבים כורדים בטוז חורמטו. התרחשו עימותים, בהם נהרגו 8 לוחמי הכוחות הגיוס העממיים, ונפצע מתנדב כורדי אחד. אתר Kurdistan24 פרסם צילומים של הלחימה וסרטונים גרפיים לא מאומתים הראו גופות של לוחמי כוחות הגיוס העממיים במוצב בטוז חרמאטו. היו עימותים בכירכוכ בין מתנדבים כמעט כל יום בחודש הקודם בין מתנדבים כורדים לכוחות הגיוס העממיים.
ב-6 בדצמבר נהרג שוטר, רס"ן סאמר עבד אל נבי ג'סאם, בירי בכביש כונן בכירכוכ, ככל הנראה על ידי הפשמרגה. יממה לאחר מכן, פרצו קרבות קשים בכירכוכ, לאחר שהפשמרגה תקף מפקדה עיראקית ללוחמה בטרור עם כלי נשק כבדים, רימונים וירי רובים; הקרב נמשך שעה. אפרסיאו קמיל וואיסי, דובר משטרת כירכוכ הצהיר כי אין נפגעים, אולם מקורות כורדים אחרים טענו שחיילים עיראקים רבים נהרגו ונפצעו.
ב-12 בדצמבר הפציצו מסוקים עיראקים את אזורי דאוודה וזינאנה (אזורים כורדיים) לראשונה מאז 1991 וגרמו לעקירת משפחות כורדיות רבות. מה שהוביל לירי מרגמות תגמול של הפשמרגה נגד כוחות הגיוס העממיים בתוך טוז חורמטו וגרם לנפגעים רבים בקרב כוחות הגיוס העממיים.
ב-16 בדצמבר התרחש קרב אש כבד לאחר שמתנדבים כורדים בתוך כירכוכ השתמשו לפחות בחמישה מטוסי הממשלה הכורדית וכלי נשק כבדים נגד שני משרדים טורקמנים שונים. מקורות טורקמנים טוענים שלא היו נפגעים.
יום לאחר מכן, ב-18 בדצמבר, כמה כורדים בכירכוכ הניפו את הדגל הכורדי בבתי ספר ובאוניברסיטאות בכירכוכ ולבשו בגדים כורדים כדי לחגוג את יום דגל כורדיסטן הרשמי, מה שגרם לכוחות הגיוס העממיים לעצור מספר צעירים מעורבים.
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינלאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיה: בהצהרה ב-16 באוקטובר 2017 אמר משרד החוץ כי הוא תומך במהלך של עיראק "להשיב את השלום והיציבות במדינה, כולל בכירכוכ", והזהיר את הפשמרגה כי הוא יתקיים, וטען כי הארגון מאפשר למפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) לחדור לעיר. הוא הוסיף כי טורקיה עוקבת מקרוב אחר צעדיה של עיראק "להחזיר את הריבונות החוקתית שלה על כירכוכ, מולדת לטורקמנים במשך מאות שנים, לאחר משאל העם הבלתי לגיטימי שערך הממשל הכורדי". סגן ראש הממשלה בקיר בוזדאגהטיל אמר כי נשיא כורדיסטן העיראקית ברזני אחראי לסכסוכים אזוריים וקבע, "ברזני צריך לעמוד בטעויות שלו. רק לומר 'הקפאתי את משאל העם' זה לא מספיק [...], יש צורך בביטול המשאל".
ארצות הברית: הנשיא דונלד טראמפ הביע אכזבה מכך ששני הצדדים נלחמים תוך שהוא הצהיר כי ארצות הברית לא נוקטת צד. הפנטגון דחק בעיראק ובכוחות כורדים למנוע "פעולות להסלמה נוספות" אחרי הקרב בכירכוכ. הוא תיאר את ההתקדמות העיראקית לכירכוכ כ"תנועה מתואמת, לא התקפות". מחלקת המדינה הפצירה בממשלת עיראק להימנע מהתנגשויות על ידי הגבלת תנועת החיילים הפדרליים לאלה המתואמים עם הפשמרגה. עוד הוסיפו: "ההצהרה המחודשת של הסמכות הפדרלית על אזורים שנויים במחלוקת אינה משנה בשום אופן את מעמדם - הם נשארים במחלוקת עד שהמעמד שלהם ייפתר בהתאם לחוקה העיראקית". מזכיר המדינה רקס טילרסון קרא לשני הצדדים לפתור את הסכסוך באמצעות דיאלוג.
איראן: המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, תמך בראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי בעימותים של עיראק עם הכורדים. משרד המנהיג העליון של איראן פרסם הצהרה כי חמינאי "נתן את תמיכתו בצעדים שנקטה ממשלת עיראק כדי להגן על האחדות, הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של עיראק".
גרמניה: שר החוץ זיגמר גבריאל קרא לכל הצדדים להפסיק לאלתר את הפעולות הצבאיות ולנהל דיאלוג ישיר. שרת ההגנה אורסולה פון דר ליין הודיעה כי גרמניה תשעה את משימתה לאמן את פשמרגה בגלל הסכסוך. ב-20 באוקטובר אמר דובר משרד הביטחון כי המשימה תחודש אם העימותים לא יחמירו. משימת ההכשרה החלה מחדש מאוחר יותר. דובר משרד ההגנה אמר ב-23 באוקטובר כי גרמניה תבטיח שנשק שיסופק על ידה ישמש רק נגד דאעש.
צרפת: ארמון האליזה פרסם הצהרה שבה נאמר, "נשיא הרפובליקה ביקש לעשות כל מה שניתן כדי למנוע סכסוך בין עיראקים לכורדים, בגבולות האחדות של עיראק וחוקתה, דיאלוג המתחשב בזכויותיה של עיראק. יש להחזיק את הכורדים והמיעוטים בין ארביל [הבירה הכורדית העיראקית] לבגדאד". הנשיא עמנואל מקרון בירך על הקמת ועדה שתדון בפריסה משותפת של שני הצדדים באזורים שנויים במחלוקת.
ישראל: על פי גורמים ישראלים, ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל בשתדלנות עם מעצמות העולם כדי למנוע כישלונות נוספים לכורדים עיראקים כשהם מאבדים שטחים לצבא עיראק. ישראל היא המעצמה הגדולה היחידה שתמכה בהקמת מדינה כורדית.
קנדה: הצבא הקנדי השעה את תמיכתו בכוחות העיראקים ובפשמרגה על רקע העימותים. התמיכה חודשה חודש מאוחר יותר.
מקומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כורדיסטן העיראקית: מפלגות האופוזיציה דרשו את פירוק הממשל של ברזני. לפי נצ'ירוואן ברזאני, המשפחה הפוליטית המתחרה טלבאני ביצעה "בגידה גדולה והיסטורית נגד כורדיסטן". הנשיא ברזאני האשים ב-29 באוקטובר את הממשל המרכזי בבגדד במשבר, בעודו נאם באזור כורדיסטן בנאום הטלוויזיה הראשון מאז משאל העם לעצמאות, בו נאמר: "הם (בגדד) השתמשו במשאל העם כתירוץ. כוונותיהם הרעות היו ברורות מאוד. לפני זמן רב." פלגים כורדים יריבים האשימו זה את זה בהסגירת כירכוכ לכוחות עיראקים. סגן נשיא כורדיסטן העיראקית קוסרת ראסול עלי כינה את הכוחות העיראקיים בכירכוכ ובאזורים אחרים "פולשים"; בשל כך הורתה מועצת בית המשפט העליון בעיראק על מעצרו.
עיראק: בהצהרה האשימה ממשלת עיראק את הרשויות הכורדיות בהבאת לוחמים ממפלגת הפועלים הכורדית (PKK) שהוצאה מחוץ לחוק הטורקי למחוז השנוי במחלוקת כירכוכ, בצעד שכינה "הכרזת מלחמה".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רועי קייס והסוכנויות, הכורדים סופרים קולות, עיראק וטורקיה פותחות בתמרון צבאי גדול, באתר ynet, 25 בספטמבר 2017
- רועי קייס, הדגל הכורדי שמסעיר את עיראק, באתר ynet, 21 באפריל 2017
- מרדכי קידר, מתיחות גואה סביב כורדיסטן, באתר מידה, 27 בספטמבר 2017
צבי בראל, פלונטר העצמאות של החבל הכורדי, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2017- אוריאל לוי, בעולם / הכורדים בעיראק יצביעו על עצמאותם. רוב העולם מתנגד, ישראל תומכת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בספטמבר 2017
- אדריאן קלוזה וגליה לינדנשטראוס, כורדיסטן עיראקית עצמאית? על הסיכויים והסיכונים בנתיב של מדינה כורדית עתידית, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, 14 במאי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Iraqi Kurds decisively back independence in referendum". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-09-27. נבדק ב-2023-10-04.