הריסת פסלו של סדאם חוסיין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
הריסה  |
| מדינה |
עיראק |
| קואורדינטות | 33°18′52″N 44°25′15″E / 33.31442°N 44.42084°E |
|
(למפת בגדאד רגילה)   הריסת פסלו של סדאם חוסיין | |
  | |
הריסת פסלו של סדאם חוסיין, נשיא עיראק, אירעה ב-9 באפריל 2003, במהלך הפלישה לעיראק (אנ') שבתחילת מלחמת עיראק. אירוע זה סימן את סופו הסמלי של הקרב על בגדאד (אנ').
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על גבי מעגל התנועה שבמרכזה של כיכר פירדוס, במרכז בגדאד בירת עיראק, ניצבו לאורך השנים מספר מונומנטים ציבוריים מרכזיים. הראשון בהם היה אנדרטת קשת החייל האלמוני, אשר הוצבה בשנת 1959. באפריל 2002, לכבוד יום הולדתו ה-65 של נשיא עיראק סדאם חוסיין, הוצב בכיכר פסל בדמותו[1].
שנה לאחר מכן, ב-9 באפריל 2003, נקבצו מסביב לפסל קבוצת עיראקים שהחלו להשליך עליו אבנים וחלקם אף הכו אותו בפטישים, ללא הועיל[2], גם ניסיונו של המתאבק העיראקי כאזם שריף (אנ') נכשל אך זכה לתשומת לב תקשורתית רבה[3]. זמן קצר לאחר כישלונם של העיראקים הגיעה לאזור יחידה של חיל הנחתים האמריקאי. היחידה אבטחה את האזור ויצרה קשר עם העיתונאים הזרים במלון פלסטין הצמוד לכיכר, לאחר מספר שעות הפילו החיילים האמריקאים את פסלו של סדאם חוסיין בעזרת טנק חילוץ M-88.
על פי אוטוביוגרפיה של אחד הנחתים, התוכנית המקורית של האמריקאים הייתה לחבר כבל לחלק העליון של הפסל, אך לאחר חששות שאם הכבל יפול הוא יכול להרוג ולחשמל אנשים באזור הוחלט לחבר אותו באזור הצוואר. בסופו של דבר ה-M88 הצליח להפיל את הפסל. לאחר שהוא הופל, ערפו אזרחים עיראקים את הראש, גררהו ברחובות העיר תוך כדי שהם בועטים בו. הפלת הפסל שודרה בשידור חי במספר רשתות חדשות, בבוקר שלמחרת התמונה הוצגה במרבית עמודי השער של העיתונים בעולם, תמונה שסימלה את נפילתו של סדאם חוסיין.
לאחר הפלת פסלו של חוסיין הוצב במקום פסל חדש, המבוסס על אלמנט הצבע הירוק, שנועד לסמל חופש. הפסל החדש תוכנן על ידי הפסל באסם חמד אל-דוויירי[4].
הצלם רוברט פיסק תיאר את האירוע כ"צילום המבוים המשמעותי ביותר מאז הנפת הדגל באיוו ג'ימה"[5].
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתאבק העיראקי שניסה להפיל את הפסל, כאזם שריף, הצהיר ב-2016 כי הוא מתחרט על חלקו בהשמדת הפסל. אם לא די בכך, פורסם כי שריף נהג לתקן את האופנועים של חוסיין לפני תפיסתו. לדבריו, כאשר האמריקאים הגיעו לפאתי בגדאד הוא קיבל פטיש על מנת שיוכל לעזור בהפלת הפסל. לאחר שהאמריקאים הגיעו לכיכר עצמה, הם הציבו את דגל ארצות הברית על הפסל, אך שריף התנגד ואמר כי הוא "לא היה יכול לקבל זאת" והתעקש שהם יחליפו את הדגל האמריקאי בדגל עיראק שהוא הביא להם.
בהמשך אמר "כשאני עובר על פני הפסל הזה, אני מרגיש כאב ובושה. אני שואל את עצמי, "למה הפלתי את הפסל הזה?". הייתי רוצה להעלות אותו מחדש, לבנות אותו מחדש אבל אני חושש שיהרגו אותי. בנוסף לכך, קרם טען כי "אז היה לנו רק דיקטטור אחד, עכשיו יש לנו 100, שום דבר לא השתנה לטובה"[6][7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lucas, Dean (2007). "Fall of Saddam Hussein's Statue". Famous Pictures Magazine. אורכב מ-המקור ב-10 ביולי 2013. נבדק ב-16 ביולי 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ynet והסוכנויות, האמריקנים כבשו את לב בגדד; פסלו של סדאם נופץ, באתר ynet, 9 באפריל 2003
- ^ סוכנויות הידיעות, פסל סדאם: החרטות של האיש עם הפטיש, באתר nrg, 10 במרץ 2013
- ^ Radical cleric urges protest at square where Saddam's statue was toppled
- ^ Lights, camera, rescue
- ^ ynet, מפיל פסל סדאם מתחרט: "כלום לא השתנה", באתר ynet, 10 במרץ 2013
- ^ Jeremy Bowen (5 ביולי 2016). "Iraq Chilcot inquiry: Bitterness in Baghdad". BBC News. נבדק ב-5 ביולי 2016.
{{cite news}}: (עזרה)