כללי התעתיק מלועזית לעברית הם מכלול הדרכים שמטרתן לתת מענה לצורך לתעתק שמות משפות שאינן שמיות לשפה העברית.
הדיון לגבי כללי התעתיק מלועזית לעברית החל כבר במסגרת ועד הלשון העברית, שפרסם את תקנותיו בכרך י"א של "לשוננו". הדיון הראשון בנושא במסגרת האקדמיה ללשון החל ב־29 באוקטובר 1969,[1][2] במהלכו אושרו כללי התעתיק הישנים מלועזית לעברית ב־18 ביוני 1975 (ישיבה קכ"ג).[3][4]
הכללים החדשים של האקדמיה ללשון העברית נקבעו לאחר הדיון השני בנושא, שנערך בין התאריכים 12 בינואר 2004[5] ל־21 במאי 2007 (תאריך אישור הכללים),[6] כשהם מבטלים את הישנים. בישיבת מליאת האקדמיה ב־30 באוקטובר 2017 (ישיבה שנ"ה) אושר תיקון בכללים.[4]
ההגה | התעתיק לעברית |
---|---|
b | בּ (בלי ניקוד: ב) |
d | ד |
ð | ד' |
f | פ (רפה) |
g | ג |
dʒ, ǧ | ג' |
בכתיבים מושרשים ניתן לכתוב: דג', דז' | |
h | ה |
k | ק |
בכתיבים מושרשים ניתן לכתוב: כּ (בלי ניקוד: כ) | |
l | ל |
m | מ |
n | נ |
p | פּ (בלי ניקוד: פ), פּ לא סופית גם בסוף מילה |
r | ר |
s | ס, ההגה s לא ייכתב ב־שׂ |
š ,ʃ | שׁ (בלי ניקוד: ש) |
t | ט, גם th באנגלית הנהגה t |
θ | ת' (באנגלית – רק th הנהגה θ) |
בכתיבים מושרשים ניתן לכתוב: ס (בשמות ספרדיים) | |
ts | צ |
בגבול בין צורנים: טס | |
tʃ, tš | צ' |
בכתיבים מושרשים ניתן לכתוב: טש | |
v | ו – בראש מילה תמיד, ובאמצע מילה אם אינה סמוכה לחולם או לשורוק (בכתיב לא מנוקד תיכתב ו' כפולה בהתאם לכללי הכתיב חסר הניקוד) |
ב (רפה) – בסוף מילה תמיד, ובאמצע מילה בסמוך לחולם או לשורוק | |
w | ו (בכתיב לא מנוקד כותבים ו' כפולה בהתאם לכללי הכתיב חסר הניקוד). ראו גם הדיפתונגים להלן |
x | ח' |
בכתיבים מושרשים ניתן לכתוב: ח, כ (רפה) | |
y | י (בכתיב לא מנוקד כותבים י' כפולה בהתאם לכללי הכתיב חסר הניקוד). ראו גם הדיפתונגים להלן |
z | ז |
ž ,ʒ | ז' |
הערה: השימוש באות חי"ת נעשה רק לצורכי הדגמה.
התנועה | התעתיק המנוקד | בלי ניקוד | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
a | בהברה פתוחה | בהברה סגורה | באמצע מילה באם הקריאה א' או בלי סימן מיוחד | ||||
רגילה | בסוף מילה (חוץ מכתיבים מושרשים) | באמצע מילה | בסוף מילה | סגורה כפליים סופית או המסתיימת ב־פּ, בּ | בשמות קצרים | ||
חָ | חָה | חַ | חָ | חַ | תסומן ב־א (ראו האות א' להלן) | ||
e | בהברה פתוחה | בהברה סגורה | לא תסומן ב־י' או בסימן מיוחד | ||||
רגילה | בסוף מילה | באמצע מילה | בסוף מילה | סגורה בסוף מילה אם ההגייה הרווחת היא מלעילית | סגורה כפליים סופית | ||
חֵ | חֶה | חֶ | חֵ | חֶ | חֵ | ||
i | חִי | י | |||||
o | וֹ | ו | |||||
u | וּ |
הערה: השימוש במ"ם סופית נעשה רק לצורכי הדגמה.
הדו־תנועה | התעתיק המנוקד | בלי ניקוד |
---|---|---|
aw* | םָאוּ | םאו |
ew* | םֵאוּ | םאו |
ow | םוֹאוּ | םואו |
ay | םַיְ (בסוף מילה םַי) | םיי |
ey | םֶיְ (בסוף מילה םֵי) | םיי |
uy | םוּיְ (בסוף מילה םוּי) | םוי |
oy* | םוֹיְ (בסוף מילה םוֹי) | םוי |
*הדו־תנועות aw ,ew ,oy תועתקו לפעמים לעברית בדרכים אחרות:
– aw: םוּ (בלי ניקוד: םו).
– ew: םֵי (בלי ניקוד: םי); םֶוְ או םַוְ (בלי ניקוד: אוו).
– oy: םֵ (בלי ניקוד – ללא סימן).