וילג' ונגארד

וילג' ונגארד
Village Vanguard
מידע כללי
סוג מועדון ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת גריניץ' וילג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°44′10″N 74°00′06″W / 40.736°N 74.001611111111°W / 40.736; -74.001611111111
www.villagevanguard.com
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
וילג' ונגארד, 2007

וילג' ונגארדאנגלית: Village Vanguard, מילולית: "חיל החלוץ של הווילג'") הוא מועדון ג'אז בגריניץ' וילג' בניו יורק, ותיק מועדוני הג'אז בארצות הברית הפעיל באופן רצוף[1]. המועדון נוסד על ידי מקס גורדון בשדרה השביעית במנהטן ב-15 בפברואר 1935.

בשנותיו הראשונות אירח אמנים מסגנונות שונים ובין היתר הופיעו בו פיט סיגר והארי בלפונטה. משנת 1957 מנוגנת בו אך ורק מוזיקת ג'אז. המועדון אירח ומארח את מיטב אמני הג'אז ומוקלטים בו תקליטים בהופעה חיה במסגרת קו ההקלטות "Live at the Village Vanguard".

מאז מותו של מקס גורדון ב-1989 מנוהל המועדון על ידי אלמנתו, לוריין גורדון.

חשיבות וייחוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"ונגארד", כפי שהוא נקרא, הפך למועדון אהוב על אמני ג'אז בשל מבנהו האינטימי (123 מושבים בזווית מול הבמה), האווירה שבו והעובדה שבניגוד למועדונים אחרים, בשעת הופעה נכפה שקט על הקהל. עקב היותו מקום חביב על אמנים הפך למבוקש על ידי הקהל ומקום שהופעה בו היא "תו איכות" לכל אמן ג'אז.

Live at the Village Vanguard

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת קו ההקלטות הוקלטו למעלה ממאה תקליטים מאז תקליטו של סאני רולינס (Night at the Village Vanguard), שהיה הראשון בסדרה. בין התקליטים הנודעים ניתן למנות את תקליטיהם של ביל אוונס ושל ג'ון קולטריין שהוקלטו ב-1961 במועדון (ב-1967 יצא עוד תקליט של קולטריין בשם Live at the Village Vanguard Again!). כמו כן הקליטו בקו ההקלטות של המועדון דקסטר גורדון, קית' ג'ארט, מישל פטרוצ'יאני, ג'ו הנדרסון, בראד מלדאו ועוד. ההקלטות לא יוצאות בחברת תקליטים אחת אלא בחברת התקליטים עמה יש לאמן חוזה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Max Gordon, Live at the Village Vanguard. There Capo, 1988. ISBN 0-306-80160-4
  • Lorraine Gordon, Alive at the Village Vanguard: My Life in and Out Of jazz time. Hal Leonard, 2006. ISBN 0-634-07399-0

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילג' ונגארד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ג'יימס ב' קלהר, רויטרס, אקורד סיום, באתר הארץ, 6 בינואר 2007