לידה |
8 בפברואר 1818 דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
18 ביוני 1885 (בגיל 67) דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
מקום קבורה | Golzheimer Friedhof |
הושפע על ידי | אלפרד רתל |
צאצאים | Felix Camphausen |
וילהלם קמפאוזן (גרמנית: Wilhelm Camphausen; 8 בפברואר 1818 – 18 ביוני 1885) היה צייר קרבות מבית הספר בדיסלדורף.[1]
קמפאוזן, נולד ביום מות אביו וילהלם קמפאוזן. הוא השלים את הכשרתו לציור אצל אלפרד רתל ונכנס לאקדמיה של דיסלדורף בשנת 1834. שירותו הצבאי, אותו השלים עם ההוסרים, עיצב את חייו העתידיים - הוא נשאר קשור לציור צבאי כל חייו. לאחר שסיים את כיתת המאסטר של דיסלדורף אצל וילהלם פרידריך שדו בשנת 1850, הוא צייר לראשונה סצינות קרב היסטוריות, שבלטו בשל עיצוב הפרטים הריאליסטי שלהן. הוא זכה לתהילה רבה בעקבות דיוקנאות הרכיבה של הקייזר וילהלם פרידריך השני. בשנת 1859 מונה קמפאוזן לפרופסור באקדמיה לאמנות.
יחד עם גוסטב יאקוב קנטון, הנרי ריטר, רודולף יורדן, הנס גודה, רודולף פון נורמן ופרדריק ניקולאי ינסן, הקים קמפאוזן את הקבוצה הדמוקרטית והביקורתית מבחינה אקדמית בשנת 1844, ששמה מורכב מאותיותיהם הראשונות של החברים. קבוצה זו נחשבת כמבשרת אגודת האמנים מלקסטן, שנוסדה בשנת 1848, אליה השתייך. הוא לקח חלק פעיל, בהצגות התיאטרון ובפסטיבלים וכן בהפקת טיוטות לתלבושות וקישוטים. בשנת 1845 פרסמו קמפאוזן והנרי ריטר איורים של תשעה עשר ציירי דיסלדורף בסטודיו שלהם.
קמפאוזן השתתף כצייר צבאי במלחמת צרפת–פרוסיה בשנת 1870/71. אחד מתלמידיו היה צייר הקרב הרמן דה בו.[2] תלמידה נוספת הייתה אימוג'ן רובינסון מורל.
הוריו של קמפאוזן היו וילהלם ( 1781- 1818) ואליז ( 1790- 1869) קמפאוזן.
וילהלם קמפהאוזן התחתן ב־1844 לאנטוניה גבריאלה שרלוט נימאייר (1824–1893), בתו של הרופא קרל אדוארד נימאייר (1792–1838), נכדתו של התאולוג והפוליטיקאי אוגוסט הרמן נימאייר. אחותה מריאן וילהלמין נימאייר-אימרמן-וולף (1819–1886) נישאה לסופר קרל לברכט אימרמן.[3]
ב־14 במאי 1848 נולדה בתם אליז אנה, שלימים התחתנה עם הצייר פרדיננד הופה. גם בנה קורט הופה-קמפאוזן הפך לצייר. הבן פליקס קמפהאוזן (1854–1910) למד באקדמיה לאמנות בדיסלדורף בין השנים 1872–1873.