לידה |
20 באוגוסט 1846 Gnadau, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
16 בספטמבר 1910 (בגיל 64) ברלין, הקיסרות הגרמנית |
מקום קבורה | Kaiser Wilhelm Memorial Cemetery |
תחום יצירה | ספרות נוער |
וולדמר פרידריך (בגרמנית: Woldemar Friedrich; 20 באוגוסט 1846 – 16 בספטמבר 1910) היה צייר ומאייר גרמני. הוא היה חבר במושבת הציירים וילינגהאוזן.[1]
פרידריך למד אצל קרל שטפק באקדמיה לאמנות בברלין משנת 1863, ונסע לויימאר בשנת 1865, שם המשיך את לימודיו אצל ארתור פון רמברג, וברנהרד פלוקהורסט. במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה של 1870 ו- 1871, עבד גם כשרטט, במיוחד במגזין "דהיים", וסיפק את האיורים ליצירתו של גאורג הילטל על מלחמת צרפת-גרמניה. לאחר נסיעה לאיטליה שב לוויימאר בשנת 1873, שם עבד כמאייר, ביצע ציורי נוי (כולל בטירת הומלשיין) וגם צייר כמה תמונות ז'אנריות. בשנת 1881 הפך לפרופסור בבית הספר לאמנות בוויימאר.
בשנת 1885 מונה ללמד את נושא רישום מהחיים באקדמיה לאמנות בברלין, ובשנה שלאחר מכן סיפק עדויות לכישרונו לציור מונומנטלי על ידי ציור הכיפה בבניין התערוכה הממלכתי. בשנת 1886 קיבל את מדליית הזהב הקטנה של תערוכת האמנות בברלין, הכשיר את פריץ גרוטמאייר כסטודנט לסטודיו משנת 1887 ואז נסע לביקור בהודו. בנוסף לסדרת צבעי מים וציורים, גם הכין איורים לספר "שישה חודשים בהודו" (לייפציג 1893, עם טקסט מאת א. פון לייפציגר).[2]
בין ציוריו הדקורטיביים המאוחרים יותר ניתן למנות את הרייכסטאג בורמס, באודיטוריום של בית הספר התיכון בויטנברג, הציורים האלגוריים בבית מוכר הספרים בלייפציג (בנושאים: אמנות ומדע, סחר ספרים והדפסת ספרים) וציור קיר היסטורי לבניין המרכז הקהילתי במחוז ברנים, המתאר חזרתם של אזרחי ברנאו לעירם, לאחר שהביסו את ההוסיטים ב-1432.
וולדמר פרידריך היה חבר באקדמיה לאמנויות בברלין.
נפטר בברלין בגיל 64. הוא נקבר ב -20 בספטמבר 1910 בבית העלמין לזכר קייזר וילהלם בשרלוטנבורג-ווסטנד.[3]