מידע על המבנה | |
---|---|
סוג | בית מגורים שהוסב למוזיאון |
מיקום | במברג, נורת'מברלנד, אנגליה |
תקופת הבנייה | ? – המאה ה-11 |
בעלות נוכחית | משפחת ארמסטרונג |
פתוח לציבור | פתוח, כניסה בתשלום |
קרבות | מלחמת האזרחים האנגלית |
קואורדינטות | 55°36′34″N 1°42′40″W / 55.609361111111°N 1.7110027777778°W |
טירת במברג (באנגלית: Bamburgh Castle) היא טירה בעיירה במברג, נורת'מברלנד, בצפון-מזרח אנגליה.
הטירה נבנתה על גבעת בזלת בגובה כ-46 מטרים צמודה לחוף, היא נבנתה ראשית כמבצר קלטי בריטוני בשם דין גויארדי (Din Guyardi) לפני שנכבשה ב-547 על ידי המלך האנגלו-סקסוני אידה והייתה למרכז השלטון של ממלכת ברניקיה. הטירה הורחבה ונבנתה בתצורתה הנוכחית ב-1095 מעט לאחר הכיבוש הנורמני של אנגליה, היא שימשה מעוז ומרכז שלטוני חשוב עד שחשיבותה דעכה לקראת סוף ימי הביניים המאוחרים. אחרי שנים של הזנחה, נרכשה הטירה על ידי משפחת פורסטר בתחילת המאה ה-17 והיא שימשה בין היתר כבית ספר ובית חולים, לפני שנרכשה על ידי הברון ארמסטרונג ושופצה באופן נרחב בסוף המאה ה-19 ומאז נותרה בידי משפחת ארמסטרונג[1].
האתר נכבש במקור על ידי מבצר בריטוני קלטי הידוע בשם דין גווארי (Din Guarie) או גויארדי (Din Guyardi), ששימש כבירת ממלכת ברניקיה בסביבות 420 עד 547 לספירה. בשנת 547, המלך האנגלו-סקסוני אידה, מלך ברניקיה, כבש את המבצר כחלק מביסוס השליטה האנגלו-סקסונית באזור. מבצר העץ שהיווה את המעוז המקורי של טירת במברג הוקם בתקופה זו[2]. תחת השלטון האנגלו-סקסוני, הפכה במברג למרכז שלטוני משמעותי, השם "במברג" נגזר משמה של בבה (Bebba), אשתו של המלך את'לדפרית', ששלט בסביבות שנת 600. במהלך תקופה זו, הטירה שימשה כארמון מלכותי והייתה המקום בו הוכתרו מלכים רבים של ממלכת נורת'מבריה.
במברג הפכה לטירה נורמנית מלכותית בשנת 1095 כאשר נכבשה על ידי הנורמנים ועברה כך לידי הכתר האנגלו-נורמני. כוחות סקוטים ניסו לכבוש את הטירה ללא הצלחה בשנים 1138, 1328 ו-1333. במהלך מלחמות השושנים נכבשה הטירה על ידי כוחות בית יורק ב-1462 ואז על ידי כוח צרפתי וסקוטי שלחם לצד בית לנקסטר ב-1463, עד שנכבשה שוב על ידי כוחות בית יורק בשנת 1464. למעט תקופה קצרה בה הייתה ברשותו של רוזן הנטינגדון, בנו של מלך סקוטלנד, היא נותרה מבצר מלכותי חשוב עד לאיחוד הכתר האנגלי והסקוטי ב-1603[3].
טירת במברג נותרה נטושה והרוס כאשר נרכשה על ידי לורד קרוו בשנת 1704, לאחר מותו הושארה לארגוני צדקה שונים. הטירה הפכה לביתו של ד"ר שארפ בשנת 1757, כאשר הוא השתמש בחלקי הטירה לבית ספר שפתח, מרפאה, לאסם ואף למגדלור. הטירה כולה שוחזרה בצורה משמעותית בשנות ה-90 של המאה ה-19 כאשר היא נרכשה על ידי לורד ארמסטרונג.