טרור בסוריה

הטרור בסוריה הוא תופעה הנמשכת עשורים רבים, שבעיקרה החלה מהשתלטות משטר הבעת' בראשות חאפז אל-אסד במהפכה הצבאית ב-1963. במהלך שלטונו הטוטליטרי, המשטר נקט בצורות שונות של טרור מדינתי כגון טיהורים אתניים, גירושי אוכלוסייה כפויים, טבח והוצאות להורג על מנת לדכא התנגדות. שיא הטרור המדינתי היה בשנות ה-70 וה-80 עם דיכוי אכזרי של מרידות אסלאמיות, שהגיע לשיאו בטבח חמה ב-1982 שגבה עשרות אלפי קורבנות.[1] עם פרוץ האביב הערבי בסוריה ב-2011, כוחות הביטחון דיכאו באלימות קיצונית את ההפגנות, מה שהסלים את המשבר למלחמת אזרחים.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת חאפז אל-אסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרד איסלאמיסטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1976 עד 1982, איסלאמיסטים סונים נלחמו בממשל של מפלגת הבעת' בסוריה במה שהוגדר על ידי המפלגה הסוציאליסטית הערבית בעת' כ"מסע ארוך של טרור"[2] האחים המוסלמים הואשמו בטרור על ידי הממשלה, אף על פי שהמורדים השתמשו בשמות כמו "כת'איב מוחמד" (פלנגות מוחמד, החל בחמה ב-1965) לציון ארגונם. לאחר הכיבוש הסורי של לבנון ב-1976 נרצחו מספר קצינים סוריים בולטים ועובדי ממשלה, כמו גם "אנשי מקצוע, רופאים, מורים", רוב הקורבנות היו עלווים, "שהצביע על כך שהרוצחים יעדו את הקהילה" אך "אף אחד לא יכול היה להיות בטוח מי עומד מאחורי" הרציחות. בין הקורבנות הידועים יותר היו:[3]

  • מפקד מחנה חמה, קולונל עלי חיידר, נרצח באוקטובר 1976.
  • רקטור אוניברסיטת דמשק, ד"ר מוחמד אל-פדל, נרצח בפברואר 1977.
  • מפקד גדוד טילים, תא"ל אבד אל חמיד רוזוג, נרצח ביוני 1977.
  • ד"ר אברהים נעמה, נרצח במרץ 1978
  • מנהל ענייני משטרה במשרד הפנים, קולונל אחמד חליל, נרצח באוגוסט 1978
  • התובע הציבורי של בית המשפט העליון לביטחון המדינה, נרצח באפריל 1979.
  • רופאו האישי של נשיא סוריה, חאפז אסד, הנוירולוג ד"ר מוחמד שחאדה חליל, שנרצח באוגוסט 1979.[3]

הרציחות הללו הובילו לטבח ב-17 ביוני 1979 של חניכים בבית הספר לתותחנות בחאלב. ביום זה חבר בצוות בית הספר, קפטן אברהים יוסף, אסף את החניכים בחדר האוכל ואז הכניס את המחבלים שירו על החניכים. לפי הדו"ח הרשמי נהרגו 32 צעירים.[3]

הפורעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חלק מהמקורות, המורדים האחים המוסלמים בסוריה קיבלו סיוע מממשלת ירדן בשיתוף פעולה עם הפלנגות הלבנונים, וצבא דרום לבנון.[4][5][6]

צבא דרום לבנון לכאורה הקים מחנות לסייע באימון המורדים האחים המוסלמים. גם סוריה החזיקה כוחות בלבנון. הממשל הסורי הלאומני הערבי תמך בהפלת הממשל הירדני המלוכני, התומך במערב.

פיצוצים ב-1986

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 סדרת פיצוצים, בעיקר ברחבי בירת דמשק, גרמה למאות נפגעים. סוכני הבעת' העיראקים הואשמו במעשים.

תחת בשאר אל-אסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בספטמבר 2008, לפחות 17 אנשים נהרגו ו-14 נפצעו מפיצוץ מכונית בפרברי בירת סוריה, דמשק. המטרה של הפיצוץ לא הייתה ברורה, אך הוא התרחש ליד מקדש שיעי.[7] קצת יותר משנה לאחר מכן (ב-3 בדצמבר 2009) פיצוץ נוסף הרג לפחות שלושה אנשים כאשר אוטובוס התפוצץ בפרבר של דמשק.[8]

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשל הסורי טען שפעולות כוחות הביטחון נגד מלחמת האזרחים בסוריה היו תגובה לתקיפות חמושות מצד "כנופיות טרור",[9][10] טענה שנדחתה על ידי קבוצות זכויות אדם מערביות וממשלות מערביות.[9][11][12][13][14]

לפחות 80 פיגועי התאבדות נרשמו במדינה עד סוף נובמבר 2012. גם הממשל וגם האופוזיציה האשימו זה את זה בביצוע הפיגועים. אל-נוסרה קיבלה אחריות על 57 מהם. לפחות פיגוע אחד נטען כנקמה על תקיפות הממשל הסורי באזורי מגורים ונשא גם גוון דתי: "אנו אומרים למשטר הזה: הפסק את הטבח נגד העם הסוני. אם לא, תשא בחטא העלווים. מה שיבוא יהיה יותר קטסטרופלי, בעזרת האל."[15]

הממשל הסורי עצמו הואשם בטרור או בטרור ממלכתי. ב-5 בספטמבר 2012 ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמר ש"המשטר הסורי הפך למשטר של טרור ממלכתי. סוריה עוברת סאגה הומניטרית עצומה. לצערי, כרגיל, הקהילה הבינלאומית רק צופה בטבח, במסע הרג ובהשמדת המוסלמים."[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hama Rules, www.mafhoum.com
  2. ^ Seale, Patrick, Asad, the Struggle for the Middle East, University of California Press, 1989, p.336-7
  3. ^ 1 2 3 Wright, Robin, Dreams and Shadows: the Future of the Middle East, Penguin Press, 2008, p. 243
  4. ^ Seale, Patrick, Asad, the Struggle for the Middle East, University of California Press, 1989, p.334-6
  5. ^ Robert Dreyfuss: The Devils Game: How the United States Unleashed Fundamentalist Islam. 2005.
  6. ^ interview with Asad, Damascus, 12 May 1985 quoted in Seale, Patrick, Asad, the Struggle for the Middle East, University of California Press, 1989, p. 334-6
  7. ^ "Syrian car bomb attack kills 17". BBC News. 27 בספטמבר 2008. נבדק ב-27 בספטמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ HuffPost - Breaking News, U.S. and World News, HuffPost (באנגלית)
  9. ^ 1 2 Human Rights Watch, World Report 2012: Syria, 2012-01-22. (באנגלית)
  10. ^ Syria claims it has retaken key rebel village| cbsnews.com| 13 June 2012
  11. ^ "UNICEF says 400 children killed in Syria unrest". Google News. Geneva. Agence France-Presse. 7 בפברואר 2012. נבדק ב-22 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ UNICEF: 500 children died in Syrian war - UPI.com, UPI (באנגלית)
  13. ^ "UNICEF says 400 children killed in Syria". The Courier-Mail. 8 בפברואר 2012. נבדק ב-16 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Peralta, Eyder (3 בפברואר 2012). "Rights Group Says Syrian Security Forces Detained, Tortured Children: The Two-Way". NPR. נבדק ב-16 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Militant video claims deadly Syria bombings By BEN HUBBARD | Associated Press |12 May 2012
  16. ^ Turkey accuses Syria of 'state terrorism' By ELIZABETH A. KENNEDY, Associated Press| 5 September 2012