יהושע כהן

יהושע כהן
לידה	22 ביוני 1922; פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
פטירה	8 באוגוסט 1986 (בגיל 64); שדה בוקר, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	לח"י; צה"ל

יהושע כהן (22 ביוני 1922 – 8 באוגוסט 1986) היה איש הלח"י, ממייסדי שדה בוקר, שומר ראשו של דוד בן-גוריון ואיש חינוך.

ביוגרפיה

יהושע כהן נולד ב-1922 במושבה פתח תקווה, הבכור משני בניהם של בלומה ויעקב כהן. לאחר מספר שנים עבר עם משפחתו לכפר סבא. בנערותו הצטרף לאצ"ל ועם הפילוג עבר עם הפורשים ללח"י. ב-1942, אחרי שהבריטים עצרו את רוב מפקדי הארגון ורצחו את מפקדו והעומד בראשו אברהם שטרן (יאיר) עמד הארגון בפני סכנת פירוק. יהושע כהן ניהל את הארגון באותה התקופה, תוך שהוא מסתתר בפרדסי כפר סבא. בת זוגו באותם ימים, נחמה (נחה), לימים אשתו, סייעה לו באמצעות אספקת מים, מזון והעברת הודעות, אך רוב הזמן הוא חי רק מאכילת תפוזים שגדלו בפרדס. למרות התנאים הקשים, הוא גם ביצע בתקופה זו פעולות מרי, שבראשן מלכוד רכבו של מפכ"ל המשטרה הבריטי. המפכ"ל נתן למשרתו הערבי להתניע את הרכב והרכב התפוצץ. המשרת נהרג אך המפכ"ל ניצל. הבריטים הציעו פרס של 1,000 לא"י למי שיסייע בתפיסתו.^[1]

יהושע כהן עמד בראש הארגון וניהל אותו עד שהצליח יצחק שמיר להימלט מהכלא הבריטי ונטל את הפיקוד לידיו. גם אחיו, מנחם, שכונה "יחזקאל", הצטרף אליו לארגון ועסק בין השאר בקבלת פעילים חדשים. בין הפעילים אותם קיבל היה עזרא יכין, שמתאר בספרו את המפגש. מנחם נאסר בלטרון, ברח משם, נתפס בשנית, וגורש יחד עם גולי אצ"ל ולח"י למחנות המעצר באריתריאה. אחרי הכרזת העצמאות שוחרר מנחם, הצטרף לצה"ל, ונפל בקרב בבית ג'יברין במלחמת העצמאות.

בשנת 1944 פיקד על ניסיון התנקשות בחיי הנציב העליון הרולד מקמייקל. באוקטובר 1944 נעצר בידי הבריטים^[2] ונשלח למחנות המעצר באפריקה. עם קום המדינה שוחרר וחזר לישראל, והיה השותף העיקרי בפעולת ההתנקשות של אנשי הלח"י ברוזן פולקה ברנדוט, המתווך שבא לארץ מטעם האו"ם. בתקופה שלאחר קום המדינה התקשה להסתגל לחיים הלא-מחתרתיים, ועבד כפקיד בחברת "רסקו".

בשנת 1952, לאחר שהצבא לא אישר לו להמשיך בשירות קבע עקב השתייכותו בעבר ללח"י, הצטרף לקבוצה המייסדת של שדה בוקר יחד עם אשתו ובנו בן השלוש חמי. הקבוצה דגלה בהקמת קיבוץ א-פוליטי יחד עם בוגרים של כל המחתרות ללא הבדלים. הם התמודדו עם תנאי החיים הקשים ולמדו לנצל את משאבי הנגב ולהתמודד עם המחסור במים ובצרכי חיים בסיסיים נוספים. הוא אף עסק בביטחון היישוב ובקשר עם הבדואים שסביבו. כשבא דוד בן-גוריון להתיישב בשדה בוקר מונה יהושע כהן כאחראי על אבטחתו, חרף עברו בלח"י. בהליכותיו הארוכות של בן-גוריון בשבילים שסביב שדה בוקר, ליווה אותו יהושע כהן כשהוא נושא נשק ומקפיד להסתיר מעיני בן-גוריון את כוחות האבטחה הנוספים שפעלו מסביבם. הם אף שוחחו ארוכות והפכו לידידים קרובים.

על פי התיעוד של הביוגרף של בן-גוריון, מיכאל בר זהר, בן-גוריון ידע בוודאות וגם כתב ביומנו שיהושע כהן הוא זה שרצח את ברנדוט. הוא רק לא ידע שידידו ומאבטחו בשדה בוקר הוא אותו האדם. רק לאחר שבר זהר העמיד את בן-גוריון על הדבר, הוא זימן את כהן לשיחה ארוכה ובסופה שניהם בקשו מבר זהר לשמור על הסוד. בר זהר אכן שמר עליו, ופרסמו רק לאחר מותם של כהן ובן-גוריון.

היה ממקימי בית ספר שדה שדה בוקר, והשתתף בחפירות הארכאולוגיות במצדה ובעבדת. אחרי מלחמת ששת הימים היה ממייסדי בית ספר שדה כפר עציון^[3] והפך לאיש חינוך. בשיחותיו עם בני נוער התמקד בעיקר בשלושה סיפורים של גבורה יהודית: מצדה, הגנת גוש עציון ונפילתו והעמידה היהודית בשואה. כשהוחלט על הנסיגה מסיני שבת רעב במחאה על ההחלטה.

בשנת 1983 נמנה עם מדליקי המשואות בפתיחת חגיגות יום העצמאות.^[4]

יהושע כהן נפטר באופן פתאומי מדום לב בקיץ 1986, בגיל 64, כשנה אחרי מות אשתו נחמה.^[5] השאיר בן ובת. בנו, חמי כהן, יליד 1949, חקלאי בעין הבשור, התפרסם ב-2018 במחאת היחיד שקיים נגד המשך היאחזות האו"ם בארמון הנציב, המהווה לדעתו הפרה של הריבונות הישראלית בירושלים^[6].

על שמו נקראו בית ספר שדה בשדה בוקר ורחוב בהתנחלות חוות יאיר שבשומרון.

לקריאה נוספת

יאיר שלג, רוח מדבר: סיפורו של יהושע כהן, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ח 1998.(הספר בקטלוג ULI)
עופר רגב, נסיך ירושלים: פרשת ההתנקשות ברוזן השוודי פולקה פון ברנדוט, ירושלים 1948, צור יגאל: פורת, תשס"ו 2006.
גלילה רון-פדר, אהבה בפרדסים: סיפורו של יהושע כהן, ירושלים: יד יצחק בן-צבי; עם עובד ('ראשונים בארץ'), תשמ"ט 1989. (לבני הנעורים)
יהודה עציון, הארנק של יהושע כהן, כפר עציון: בית ספר שדה כפר עציון, תשע"ז 2017.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהושע כהן בוויקישיתוף

יהושע כהן באתר בית ספר שדה שדה בוקר
יהושע כהן באתר בית ספר שדה כפר עציון
צבי אלגת, יהושע משדה בוקר, מעריב, 8 באפריל 1966, המשך
יהושע כהן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ פרסים של אלף לא"י כ"א, דבר, 20 במאי 1942
^ נתפס אחד מקבוצת שטרן שהמשטרה קבעה עליו פרס, הצופה, 29 באוקטובר 1944
^ אברהם הרצפלד, במרומי גוש עציון, דבר, 2 ביולי 1971
^ יום העצמאות | 1983, באתר כאן ארכיון, 17 באפריל 1983
^ נחמה כהן איננה, מעריב, 21 ביוני 1985
^ מחאת החקלאי הבודד, באתר ערוץ 7, 20 באוגוסט 2018

[1] פרסים של אלף לא"י כ"א, דבר, 20 במאי 1942

[2] נתפס אחד מקבוצת שטרן שהמשטרה קבעה עליו פרס, הצופה, 29 באוקטובר 1944

[3] אברהם הרצפלד, במרומי גוש עציון, דבר, 2 ביולי 1971

[4] יום העצמאות | 1983, באתר כאן ארכיון, 17 באפריל 1983

[5] נחמה כהן איננה, מעריב, 21 ביוני 1985

[6] מחאת החקלאי הבודד, באתר ערוץ 7, 20 באוגוסט 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]


לידה	22 ביוני 1922 פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
פטירה	8 באוגוסט 1986 (בגיל 64) שדה בוקר, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	לח"י צה"ל